ביקורת ספרותית על מאחורי ההר מאת מאיה ערד
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 7 באפריל, 2017
ע"י yaelhar


ההיסטוריה שלי עם ערד מעורבת - אחד אהבתי ("מקום אחר ועיר זרה") אחד לא ("צדיק נעזב") ועזבתי. אבל יש לי ניסיון מוכח בסקרנות שאינה טובה לבריאותי, שהתייחסויות המגוונות לספר הזה הפעילו.

יש פה ניסיון מרתק ויצירתי לכתוב סיפור על בסיס נוסחה של ז'אנר. ערד אינה כותבת טבעית של ספרי מתח: הדמויות - וגם מה שיש לה לומר עליהן - מעניינות אותה יותר מהפיתולים בעלילה והתוצאה - המתח נזנח לפעמים כשהיא מתעסקת בכל מיני זוטות על חייהן של דמויותיה (לדעתה זו הסחת דעת ממעשה הקסמים של המתח, לדעתי - פנייה לסימטה ללא מוצא). מצד שני הצורך לבנות מתח בסיפור הזה משאיר את הדמויות שטוחות ולא מאפשר להזדהות איתן.
כל הדמויות עלובות. נשים בגילאי העמידה עד זיקנה, המבכות את סוף הפיריון שלהן (רעיון ממש משונה, אם כי לא חדש) מרירות / קטנוניות / קנאיות / שתלטניות / טפשות. גברים באותם גילאים טפשים / אטומים / יהירים / לא מודעים. הגיבור המספר בגוף ראשון - זוהר בר, מרצה לעת מצוא, מורה באחת האוניברסיטאות הלא חשובות. הוא צעיר משאר החבורה, בעל רגשי נחיתות והרגשת קיפוח מובנים באישיותו, משווה כל הזמן את עצמו לאחרים (ויוצא נפסד...), פגיע, קצת פחדן, קצת רגיש, נמשך (כמובן) לנשים שגורמות לו להרגיש הכי לא מוצלח. לא מבין שהוא בונה על מה שאין (בו) במקום על מה שיש. ערד כותבת את הסיפור מנקודת ראותו של גבר, ולדעתי, כמו שקורה פעמים רבות כשהסופר/ת מחליף מגדר נכשלת פה בגדול.

החלקים של ניתוח ספרות המתח בסיפור הם מלאכת מחשבת. מצד אחד הם "הורסים" את המתח (קצת מה שעושים שיעורי הספרות בבית הספר...) ערד מוכיחה בקיאות באמצעות דוגמאות - במיוחד (לא רק) אגאטה כריסטי (יש בו אפילו התייחסות ל"התינוק של דזירה" - סיפור נפלא של שופן מ-1893 שכדאי לקרוא) מצד שני הניתוחים האלה בונים את התשתית לסיפור המתח בו המרצה (זוהר) הוא אחד המשתתפים, והדוגמאות הופכות לסיפור המציאותי. מבחינה זו הסיפור מבריק. אבל... לא מותח. בניתוח המבריק שערד שמה בפי זוהר, היא לא לקחה בחשבון את העובדה שכדי להימתח על הקורא להרגיש הזדהות ואמפתיה עם הדמויות, הוא חייב שיהיה איכפת לו מה קורה להן. עליו להרגיש משהו לגבי הקורבן וגם לגבי הפושע. וזה אין בסיפור הזה. לגמרי.

הסיפור עניין אותי. הוא כתוב מצויין, יש בו סיפור מורכב, מידה לא קטנה של הפעלת הקורא באופן יזום: ערד מתפקדת קצת כמו מדריכת כושר המעודדת את המתאמנים להתאמץ עוד קצת. אבל הוא הטריד אותי. אולי כי הכרתי את הדמויות. מי לא פגש את המרירים/ות, המתחכמים/ות הקטנוניים/ות הקנאים/ות? אבל בחיים האמיתיים תכונותיהם הדוחות נמהלות בתכונות אחרות, המאפשרות עניין וחיבה. בספר הזה הם תמצית בלתי מהולה של תכונות דוחות ועלובות, המרחיקות אותי במהירות מבעליהן. אולי כך נראית הישראליות ממרחק, אצל אלה שהיו פעם והיום כבר לא?


24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני חצי שנה)
דן סתיו תודה רבה!
אני באמת חושבת שיש מעט מאד ספרים שהסופר/ת כתב/ה בשם מישהו שאינו במגדר שלו/ה ולא הרגשתי צרימה. אני גם חושבת שלרוב אין צורך בהחלפת המין הזמנית הזו.
דן סתיו (לפני חצי שנה)
YAELHAR סקירה יפה ומעוררת מחשבה. מעניינת אותי במיוחד הערתך בנוגע לגורלו של הגיבור או ליתר דיוק נקודת המבט שלו/ה כשהסופר אינו מאותו מגדר.
yaelhar (לפני חצי שנה)
בןו-בלו תודה רבה!
כל ספר נקרא אחרת על ידי כל קורא. ולפעמים אהבה (או דחייה) מספר מסויים אינה קשורה לספר, אלא לקורא.
בלו-בלו (לפני חצי שנה)
ניתוח מצויין! אני מסכימה איתך, אני מניחה שאהבתי יותר כי נתתי משקל רב יותר ליתרונות שציינת מאשר לחסרונות.
yaelhar (לפני חצי שנה)
חן חן, רץ
מסכימה שהיא מאד אינטלקטואלית וחדה. היא מבקרת בחריפות את האנשים הקטנים עליהם היא כותבת. אני הערתי על מה שנראה כתפיסה מאד חד צדדית שהופכת את הדמויות לגרוטסקיות.
yaelhar (לפני חצי שנה)
תודה רבה, חני (דולמוש)
לא חושבת שהדמויות שלה הן כולנו. כמו שציינתי הדמויות מורכבות רק ממעט תכונות - בלי תכונות נוספות (שיש לכולנו) שיאזנו את הדמות ויהפכו אותה לאנושית. אם אני משווה ל"מקום אחר ועיר זרה" (שאהבתי) - שם הדמויות היו בהחלט מהולות, למרות הנימה הביקורתית והאירונית של ערד לגביהן.
רץ (לפני חצי שנה)
לא קראתי את הספר - משני ספרים שקראתי - כוחה של ערד הוא באמירה גדולה, אינטלקטואלית, המלווה לעתים בציניות גדולה, באשר לתכונות האנושיות של גיבוריה, קטנוניות ורוע, לעתים ללא חמלה, אך זאת לדעתי ערד כעסקת חבילה. הביקורת שלך כרגיל מנתחת בחדות של סכין מנתח.
חני (לפני חצי שנה)
הדמויות שלה הם כולנו. לכן הכרת את הדמויות.
נראה לי שיש לה נוסחאות כמו בכמיה
היא פשוט מראה לנו את אותה נוסחה
בכל ספר שלה.
yaelhar (לפני חצי שנה)
תודה רבה, dina. עם שום דמות שם לא הייתי בורחת לאילת... ויולי כתובה בצורה יותר שטוחה מהדמויות האחרות, אפילו.
dina (לפני חצי שנה)
נהדר כתבת.
תגידי, יולי לא ממש עיצבנה אותך?





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ