דירוגים › ספרות › ספרות קלאסית

ספר נפלא ומלא רגש סמוי. יש לו ניחוח מיוחד של כתיבה ספרותית בלתי רגילה, ויופי עמוק להבנת הסיפור. אישית, אהבתי את הגישה החיצונית של הסופר והמספר כלפי הרגשות המתוארים בספר כחיצוניים למספר - אך עם זאת נוגעות בעומק הרגש האנושי. הרומנטיקה העדינה, האהבה העז

ספר מצחיק במיוחד, ולמרות שהוא עתיק יש הרבה סיטואציות שמרגישות מוכרות עד כאב ... העלילה עצמה די משנית אבל רצף ההסתבכויות וההומור החד הופכים אותו לספר סוחף ומהנה.

פרנקנשטיין הויקטוריאני. לכו תקראו שלי.

קלאסיקה במיטבה. גי דה מופסאן נחשב, ובצדק, לאחד מאבות הסיפור הקצר המודרני. במאה ה-19, לצד יוצרים כמו צ'כוב ואדגר אלן פו, מופאסאן שכלל את המדיום הזה לרמת אמנות מדויקת. היכולת שלו ללכוד חיים שלמים על כל עליבותם ויופיים במספר עמודים בודדים אותי לפחות, מ

ספר מדהים. מעבר לכתיבה המקוצעת והקולעת, הירידה לפרטים והתיאורים הספרותיים, זהו הספר שנוגע בפסיכולוגית הנפש העמוקה, המוסריות והחברה, והקשר התמידי שביניהם. גישתו של גולדינג מזוהה עם תפיסתו של תומאס הובס, הרואה את האדם כמי שנולד עם נטייה לרע מנעוריו וקו

מיוחדותו של 'האחים קרמזוב' מעל לכל שאר ספריו של הענק הספרותי דוסטויבסקי, טמונה בדיאלוגים הפנימיים והחברתיים שתופסים את כל כולו של הספר. אם אתם חובבי פסיכולוגיה ופילוסופיה דיאלוגית, תמצאו כאן כר נרחב ביותר למחשבותיכם; אין סיפור שאינו חלק מדיאלוג, ואין

חוויה פסיכולוגית עמוקה ושורשית בנפתולי נפש האדם, מלאה בדיאלוגים פנימיים ובתסביכים מדהימים. כתיבתו של דוסטויבסקי היא מעבר למהפנטת; הוא מיטיב, יותר מכל סופר אחר, להגדיר לפרטי פרטים את עומקה של הנפש המיוסרת והנפתלת. 'החטא ועונשו' אינו רק ספר איכותי מן ה

"נערה ממש אוצר, לא צריך עוד שום דבר בתוספת לאוצר כה נהדר" (יהודה אופן) סיילאס מארנר, אדם צעיר מתחתית החברה של צפון אנגליה, חובר אל קהילה קלביניסטית נוקשה שמתנהלת כמעין כת. הוא מסולק ממנה באשמת שווא של גנבה, ונודד הרחק אל הכפר ראבלו, שם הוא חי חיי בי