דירוגים › כותרים

"נערה ממש אוצר, לא צריך עוד שום דבר בתוספת לאוצר כה נהדר" (יהודה אופן) סיילאס מארנר, אדם צעיר מתחתית החברה של צפון אנגליה, חובר אל קהילה קלביניסטית נוקשה שמתנהלת כמעין כת. הוא מסולק ממנה באשמת שווא של גנבה, ונודד הרחק אל הכפר ראבלו, שם הוא חי חיי בי

ספר שכתוב טוב. אומנם קשה אבל התיאורים חזקים ואמינים.

אשרת פלד, חיילת הגרה לבד בארץ, באשר הוריה בשליחות, היא מפקדת במחנה טירוניות בבה"ד 12. אלה שנות השמונים, אם לסיים את מסגור המסגרת. עפרה מרון היא טירונית המבקשת שלא לצאת הביתה לשבת, מין בקשה שכזו. אלא שצה"ל מתקשה לבלוע בקשות לא שגרתיות אז והיום. אשרת

אחד שלוש שניים שש. זה מספר החדר במלון בקומה ה13. כאילו לא די בקומה, במספר החדר גם כפולה של 13. ומאה ושבעה שקלים. בחדר הזה השתנו חייה של זוהרה. אחות במחלקה הסיעודית בשנות השלושים שאינה מעוניינת להינשא אך לא מוכנה לוותר על חוויית האימהוּת. והזמן טס.

ספר קשה על אם שאיבדה את בנה ב"רולטת רשת" בחיל האוויר ויוצאת למלחמה ברשויות הצבא שמנסות להאשים את הקצינים הזוטרים, שהיו המפקדים בשטח, ולא את המפקדים הבכירים שידעו על המשחקים. היא גם נלחמת על זכות המשפחה למצבה אישית (כולל "הזכות" לכתוב תאריך לועזי).

אפשר להניח שאם ג'ורג' אליוט היתה עושה מה שכולם עושים, אף אחד כבר לא היה קורא אותה היום. אבל ג'ורג' אליוט לא היתה אישה ויקטוריאנית רגילה והרומנים שלה גם הם לא היו רומנים ויקטוריאנים רגילים של בנות המאה ה-19. אם להתייחס לרומן הספציפי הזה, הגיבורים שלו

האביר, השד והבתולה - מבחר סיפורים עבריים מימי הביניים. ספר זה שמרבית סופריו הם אנונימים, הוא אנתולוגיה של ספרות חולין עברית מימי הביניים. ישנם מספר אתגרים ספרותיים שממגנטים אותי וזה אחד מהם, ספרות חולין עברית שנכתבה לפני המהפכה של אליעזר בן יהוד

סיילאס מארנר היה עלם צעיר כשלמד במנזר והשתלם כאורג. במנזר היה לו חבר טוב, שבגד. הבגידה גרמה לסיילאס להיות נאשם בגניבה ולבסוף בסילוק. דווקא חשבתי לקרוא את מידלמארץ', אבל הספר הדק יחסית הזה נפל לידי. בסופו של דבר, סיילאס מארנר עבר לעיירה מרוחקת, ראבלו