ביקורות ספרים על הספר להתראות עכו - ספריה לעם #748
|
תחומי העניין של הסופר המכובד - כריתת ראשים, רצח זונות, שיפוד אנשים בתחת. עמוד 100 והפסקתי לספור את מספר הראשים שנערפו, הזונות שנרצחו והאנשים שמתו בגלל גחמה של אחת הדמויות - כולן ללא יוצא מן הכלל או רוצחים פסיכופטים או קורבנות של אותם רוצחים. משעמם מאוד.... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
"אוי אחמד, את העיקר אתה מחמיץ. למה אנחנו עושים את כל אלו ומדוע אנו נושאים את כל העול הזה על גבינו? לשם מה אם לא כדי להשיג את הנשים היפות ביותר והנחשקות ביותר?"
כך אומר נפוליאון לאחמד פאשה אל-ג'זאר, שליטה של עכו באחד מהמונולוגים הדמיוניים שאל ג'זאר מנהל אתו ובהם מתאר לו נפוליאון את ג'וזפין הממתינה לו בצרפת ואת אהבתו הרבה אליה. נפוליאון גם נכנס לפרטים ומתאר לו מה בדיוק הוא אוהב בה.
54 הימים בשנת 1799 בהם צר צבאו של נפוליאון על עכו, הם נושא ספרו הנפלא של חליחל. ההתנגשות בין נפוליאון לאל ג'זאר הייתה התנגשות אדירה והיו לכך סיבות טובות. כך הגדיר זאת נפוליאון:
... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עוד בטרם מלאו לנפוליאון 30, מצאו שליטי צרפת צורך לשלוח את נפוליאון בונפרט למזרח התיכון וזאת במטרה לעכב את הבריטים בדרכם אל הודו ומהודו. זו היתה השליחות הרשמית, והלא רשמית מדברת על הרחקת איש הצבא השאפתן הזה מהבירה הצרפתית.
ממצרים נפוליאון סב לעבר ישראל, כבש את יפו בקלות, את חיפה ורצה להמשיך לעיר הנמל הבאה, בה באופן טבעי יחנה ויישכן את צבאו, עכו. אלא שבעכו חיכתה לו עיר בצורה שעל ביצורה עמל דה פליפו, יריבו בעבר בלימודיהם המשותפים באקול מיליטר בפריז ועתה עריק לעת מצוא. על העיר שלט אל-ג'זאר, ה"קצב" של עכו ושליחו של הסולטן העות'מאני. ולמה "קצב"? זאת משום חיבתו ... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לך לעכו
בילדותי, כשאחד מהילדים ממש לא בא לי בטוב, הייתי קורא לעברו בקול רם, לך לעכו. הכוונה שלי הייתה שיאשפזו אותו בבית המשוגעים שבעכו, עליו למדתי מהורי שגם הם השתמשו בקללה הנוראית הזאת בינם ובין עצמם, אותה הם איחלו לאנשים שלא היו אהובים עליהם במיוחד.
עברו שנים רבות, ויצא לי להיות אורח עיריית עכו, יחד עם מנהלי מחלקות אחרות מרחבי הארץ. שם במפתיע ביקרתי לראשונה במקום שבעבר היה בית המשוגעים של צפון המדינה, או בית החולים לחולי נפש, בלשון מכובסת.
ישר הבנתי שלקללת ילדותי היו יסודות שגעון אמיתי, בעצם העניין שבעבר חשבו שראוי לאשפז חולי נפש בבניין קודר ש... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא שרדתי את התיאורים הזוועתיים, התיאור המפורט על החזוק גרם לי לסגור את הספר בבעתה ולהשאיר אותו על המדף.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר כתוב נפלא. התרגום מערבית לעברית מצוין. הסיפור ההיסטורי ידוע לכל. מה שנותר הוא לכתוב רומן שישקף את הדמויות הפועלות ואת החברה דאז, וזאת בהתבסס על מסמכים היסטוריים. עלא חליחל עושה כל זאת בהצלחה. הסיפור חושף את מהלכי הקרב דאז - השנה היא 1799. הרבה מאוד השתנה מאז. במיוחד אמצעי הלחימה. אבל מה שמייחד את הספר הוא השימוש בתושייה של שני הצבאות היריבים, החיילים של פאשה אל-ג'זאר ("הקצב" בערבית) והלוחמים של נפוליאון. כמובן שדרוש תכנון אסטרטגי כדי להדוף מתקפה בהצלחה. אבל בכך אי אפשר להסתפק. יש התפתחויות בלתי צפויות תוך כדי הקרב שעליהן היריב חייב להגיב. בכך הצטיינו... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהי ירושלים של הצפון עבורי. לסמטאותיה הצרות והעתיקות כוח משיכה מיוחד, הן ממלאות אותי היפעמות מיוחדת, מציתות את דמיוני המתמסר בקלות ושוקע אל דברי ימיה של העיר הקסומה. מבואתו של השוק הנושן מזמינה אותי לתוך מסע במסדרון המתפצל לענפים ומשכר אותי בבְּשֹומֶת הדגים והתבלינים שריחן נישא באפי ימים רבים אחר כך. אני מצטער קמעה כשדרך היריד מסתיימת אך לרגע, רק על מנת להתעודד שוב, שהרי העיר תגלה לי יותר משכיות חמדותיה. היא גם קלה יותר לעיכול וזורמת מכרך הנצח של שלושת הדתות. והיא פתוחה אל הים.
מאכסדרת חאן אל עומדאן הניצבת בדממה קשוחה, דרך אולמות האבירים החושפ... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עכו, עיר נמל קטנה ובעלת משמעות מקומית בלבד בימים כתקנם, היתה בשנת 1799 לנקודת מפנה עולמית, לא פחות, בעמידתה האיתנה מול הכוחות העדיפים של נפוליאון, שעד אז לא כשל בשום מערכה צבאית. מפלתו של נפוליאון בעיר החוף הקטנה גרמה לו לגנוז את חלומו לכיבוש ארץ ישראל, המזרח והאימפריה העות'מנית כולה, והוא חזר למצרים כלעומת שבא ומשם בחזרה לאירופה. "אם עכו הייתה נופלת, הייתי משנה את פני העולם" אמר נפוליאון לימים ביושבו בגלות סנט הלנה. הקידמה וערכי המהפכה היו מגיעים ללבנט 120 שנים קודם, לטוב ולמוטב, ומי יודע אם ואיך היינו יושבים כאן היום.
מול נפוליאון עמד אחמד אל ג'זאר, שלי... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
להתראות עכו, הקרב על כיבוש עכו על ידי נפוליאון בונפרטה בסוף המאה השמונה העשרה. על עכו מגן אל ג'אזר השליט העריץ.
מי הדמות המרכזית בסיפור המנהיגים הניצים או דמויות עכואיות אחרות? מי הזוכה במערכה? ומדוע מתרחשות מלחמות?
סיפור עם נופך היסטורי ומנהיגים הירואיים בעלי רגשות.
... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בסוף אני נמשך ומתרגש מספרות ישראלית יותר מהכול. למרות כל הספרים המתוארים בעולם אני מת על הטעם ועל הריח הישראלים שפועמים בחוזקה בכל דף בספר ישראלי. והכי אני אוהב לגלות סופרים חדשים, נועזים בועטים ושלנו. דם אמיתי.
בשבועיים האחרונים נסעתי לעבוד בסין העצומה ומלאת המרחבים, עבדתי קשה, אכלתי טוב, נדדתי מעיר לעיר ונסעתי מספר שעות ביום ברכבות או טסתי טיסות במטוסים ושם קראתי המון, בלעתי ספר ועוד ספר וכולם לשמחתי היו מצוינים.
אבל בנסיעה משנחאי לסוג'ו ברכבת המהירה קראתי את "להתראות עכו" הנהדר של עלא חליחל. וואו כמה שהספר היה נהדר.
קיוויתי שהדרך לא תסתיים ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ללמוד ולהכיר את הסיפורים על אנשים וההיסטוריה של מקום, שלא היה ידוע לי הרבה עליו, בצורה מעניינת ומרתקת, ככזו שאינה מכניסה לסוג של ערפול חושים ופיהוקים תכופים, כזכור מימי שיעורי ההיסטוריה הדי משעממים, זה פשוט תענוג. במיוחד כאשר ההנאה אינה כרוכה במחויבות שבלזכור שמות, אירועים, תאריכים, מקומות והצורך לשנן, לשנן ולשנן...
עלא חליחל כותב על עכו הנצורה של שלהי המאה ה- 18. שליט עכו הוא אחמד פאשה אל ג'זאר (הידוע בכינויו "השוחט", "הקצב"), קשיש ולא הכי חביב כבן 80, אשר עומד איתן מול נפוליאון הצעיר (30) וחייליו הצרים על העיר. טרם הגעתו לעכו כבש נפוליאון את יפו וחיפה. מי ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
#
שעורי ההיסטוריה שלי כללו בעיקר היסטוריה יהודית. לפי מה שאני שומעת מאחרים, זו גם ההיסטוריה שהם למדו. ימי הבינים? מעמד היהודים בהם. ההיסטוריה העתיקה? מצב היהודים. מלחמות? מלחמות היהודים. וכן הלאה. על ההיסטוריה הכללית נאמרו מלים ספורות, כדי להכניס את ההיסטוריה היהודית לקונטקסט... גם ארץ ישראל נלמדה דרך נושא היהודים בה. הישוב הישן והיהודים שעלו אליה. אין פלא שספרו של חליחאל – שאינו מתיימר להיות "היסטוריה" ובנוי כסיפור מרתק – סיפר לי דברים שלא ידעתי. סיפורו מבוסס על הפרטים ההיסטוריים הידועים ואינו עוצר בעובדות. קראתי את הספר בזכות הביקורות של סוריקטה ... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר נדבק ליד ולא הרפה עד שלצערי נגמר. מתמקם הייטב במסגרת הז'אנר של רומן היסטורי.
מסופר את שהתרחש בעכו במשך חודשיים ימים ממרץ 1799 ועד מאי 1799.
עכו המבוצרת בתוך חומותיה נשלטה בתקופה זו ע"י אחמד אל-גז'אר הנורא ובחודשיים אלו היא תחת מצור של נפוליאון בונאפרטה הרואה בכיבוש עכו תנאי הכרחי להטלת שלטונו על כל המזרח התיכון. הוא מגיע לעכו אחרי שכבש באכזריות את יפו בה הוציא להורג 4000 מוסלמים כי לא רצה להאכיל ולדאוג להם.
אל-ג'זאר החליט שהוא לא נכנע בכל מחיר כיוון שהוא ידע שגורל המוסלמים בעכו יהיה דומה לאלו שביפו. לאורך חודשיים ימים עכו סופגת הפגזות תותחים והסתער... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מצחיק איך את יכולה ללמוד על כל מיני דברים שקרו בצד השני של העולם, אבל על עכו, זאת שהיתה שני מטר ממך בזמן שגדלת, שכשמתארים את הסמטאות, המסגדים והנמל שלה את בכלל לא מדמיינת אלא רואה אותם כפי שהם מול העיניים, את לא יודעת הרבה.
הייתי יותר מפעם אחת במסגד אל ג'זאר. גם ידעתי שהפירוש המילולי של אל ג'זאר זה הקצב ובאופן כללי ידעתי שהיה אכזרי, אבל זהו. לא היה לי מושג מתי ומי זה ולמה. לא התעניינתי. ואפילו כשהבת שלי לא הפסיקה לשיר על מה שיקרה או לא יקרה כשנפוליאון יכבוש את עכו, אפילו אז לא טרחתי. אולי סיפרתי לה על המקבילה של הסבתא והגלגלים אבל יותר מזה גם אני לא ידעתי.... המשך לקרוא
41 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין, מרתק לכל אורכו.
שילוב של היסטוריה מרתקת עם ספרות הספרות טובה.
הספר משלב אירועים היסטוריים אמיתיים שהתרחשו בין 24.3.1799 - 30.5.1799, ימי המצור שערך נפוליון על עכו, וארבעת ניסיונותיו הכושלים לכובשה, ועד נטישתו אותה.
בספר דמויות אמיתיות - אברהים פאשה "אל ג'זאר" - שליטה הבוסני האכזר ("הקצב") של עכו מטעמם של התורכים, יועצו היהודי חיים פרחי, מפקד הצי הבריטי האדמירל סר סידני סמית, המפקד הצרפתי ז'אן בטיסט קלבר.
יחד עם האירועים האלה משלב הסופר עלילה ספרותי מרתקת המתארת את הימים ההם, את אכזריותו הנוראית של "אל ג'זאר",(הידועה כעובדה היסטורית), תיאורים קשים של ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ערבי ישראלי
כותב על
בוסני נוצרי שהתאסלם
שמנסה להגן על עיר באימפריה העות'מאנית
מפני הצרפתי הכי מפורסם בהיסטוריה
בעזרת צרפתי אחר שמקנא בראשון
וכמובן שיש בסיפור גם יהודי
שתום עין, אבל ממש חכם.
זה הסיפור אודות המצור בן שלושת החודשים שהטיל נפוליון בונפרטה, הקיסר הכובש והמטאור שזרח בשמי המערב, על עיר חוף קטנה בירכתי האימפריה העות'מאנית שכבר מתחילה להשמיע חרחורי גסיסה.
זה סיפור המאבק בין בונפרטה לבין אחמד פאשה אל ג'זאר, אותה דמות מטילת אימה שהיה שליט צפון ארץ ישראל וחלקים מלבנון, האיש ששמו הפך שם נרדף לאכזריות חסרת גבולות.
אבל יותר מכך, זה סיפור על ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מסגרת הזמן של הסיפור די ברורה, משלהי 1798 ועד לסוף מאי 1799. עלא לוקח אותנו אל זמן אחר, מרחב מוכר אבל אחר, אל עבר ניסיון כיבוש נפולאון – המערב - את עכו – המזרח - לאחר שכבש את מצרים וחלק מישראל, ואל התבצרותו והתנגדותו של המנהיג הבוסני – תורכי אל ג’זאר המכונה ‘הקצב’.
בהתאם לכינוי האכזרי – בלשון המעטה, כך גם אל ג’זאר מתואר כמי שכוחו באכזריותו ובהינף מבט יכול להטיל אבחת חרב ולחרוץ גורלו של אדם, אם לחיים אם למוות, כאשר בעימות - שני אנשים אם לא יותר - ניצבים זה מול זה, ולעתים מילה לא במקום, השפלת מבט, יישור עיניים, תזוזת גפיים לא ראויה, עלולים להעלות חמתו של אל ג... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ישנן ערים שמרגע שמזכירים את שמן עולים לי בראש התרחשויות, ריחות, זיכרונות ואפילו חלומות אודותיהן.
את ירושלים הקודרנית אני מקשרת עם המצור ומלחמת השחרור למרות שאז עדיין לא נולדתי, אמסטרדם סבוכה בתעלות וריח עז של מריחואנה ושתן בוקע כמעט מכל פינה, לונדון העכשווית והעליזה מכסה את עקבותיו של ג'ק המרטש, כתמים של דם וחלקי גופות אני מדמיינת בכל סמטה ולמשמע השם אנטוורפן אני מצטמררת כמו חתול מפוחד על אף אהבתי הרבה אליה ואפילו איני יודעת מדוע, עוד אברר זאת יום אחד.
גם עכו מזכירה לי נשכחות.
ביקרתי בה פעמים רבות כשהייתי ילדה קטנה עם משפחתי. היינו שוהים במלון חוף... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אינטרפרטציה עסיסית, עמוסה בתיאורים פלסטיים אכזריים אודות
תקופת מצור נפוליאון בונאפרטה על העיר עכו.(שנת 1799).
במסגרת התקופה ההיא המסופרת לכל מי שביקר בעכו וסייר באתריה,
קמה העיר המבוצרת על שליטיה, אזרחיה ואויביה לתחייה, באופן עז המערב דמיון ומציאות, אבל גם מעשיר.
הספר לא מיועד ללבבות רכים, אבל הקריאה מושכת, שוטפת, נוטפת דם ,מזעזעת ומחליאה.
... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
