ביקורת ספרותית על להתראות עכו - ספריה לעם #748 מאת עלא חליחל

---

ערבי ישראלי
כותב על
בוסני נוצרי שהתאסלם
שמנסה להגן על עיר באימפריה העות'מאנית
מפני הצרפתי הכי מפורסם בהיסטוריה
בעזרת צרפתי אחר שמקנא בראשון
וכמובן שיש בסיפור גם יהודי
שתום עין, אבל ממש חכם.

זה הסיפור אודות המצור בן שלושת החודשים שהטיל נפוליון בונפרטה, הקיסר הכובש והמטאור שזרח בשמי המערב, על עיר חוף קטנה בירכתי האימפריה העות'מאנית שכבר מתחילה להשמיע חרחורי גסיסה.
זה סיפור המאבק בין בונפרטה לבין אחמד פאשה אל ג'זאר, אותה דמות מטילת אימה שהיה שליט צפון ארץ ישראל וחלקים מלבנון, האיש ששמו הפך שם נרדף לאכזריות חסרת גבולות.
אבל יותר מכך, זה סיפור על ההתנגשות בין מזרח ומערב, בין אסלאם ונצרות, בין שני עולמות הממשיכים להתנגש בעוצמה ברגעים אלו ממש.
בשיעורים הראשונים של לימודי המזרחנות, לומדים כי מסעות נפוליון אל המזרח התיכון מסומנים כמגע המשמעותי הראשון של רבים מבני האזור עם תרבות המערב. עד אז היה המגע מוגבל למדי רק לבני מעמדות גבוהים והפלישה הצרפתית הביאה להרבה שפיכות דמים, אך גם להיכרות עם תיאטרון חדש, עם כלי-נשק ושיטות לחימה חדשים – אך בעיקר עם רעיונות של שוויון, אחווה ולחימה כנגד מעמדות גבוהים ומנצלים, רעיון שבאסלאם הוא שווה ערך לכפירה משום שהשליט נתפס אז כנציג האל.
המגע בין התרבויות נע מאז ועד היום לכל הכיוונים, החל מאותה "התנגשות הציביליזציות" שם שירטט סמואל הנטינגטון את קווי העימות והשבר וכלה במקלט שמקבלים בשנים האחרונות מיליונים מבני המזרח באותה אירופה בדיוק
את הסיפור המרתק על התהפוכות במצור על עכו שמעתי מפי הגבורה, כלומר מפי פרופסור מרדכי גיחון ז"ל, שהיטיב לתאר את הביצורים, היצרים, הקזת הדם ההדדית ובעיקר את הלוך הרוחות בשני המחנות ושל הנפשות הראשיות במחזה.
"על ביצוריה העלובים של עכו התנפצו תוכניותי להשתלטות על המזרח", אמר שנים מאוחר יותר נפוליון ואפשר כי מעבר לכשלון לכבוש את העיר, מדובר בכשלון גדול יותר, בקרב על כיבוש הלבבות. סביר להניח כי הקרב הזה יימשך בצורה כזו או אחרת גם במאות הבאות.
והערה אחרונה על הספר, בכל הנוגע לנשים – משני הצדדים.
במהלך עלילת הספר נשים נרצחות, מעונות, נחטפות, נאנסות, מוכות ומוטבעות ובכלל, הן מטבע עובר לסוחר המושלך לאחר השימוש. ההרהורים העולים בעקבות זאת הם עגומים למדי ומראים כי למרות השוני וההתנגשות בין התרבויות, בשני הצדדים מעמדה של האישה הוא, איך לומר? לא היה אז משהו.
וגם כאן, יש הרהורים - מה השתנה?

» ביקורות נוספות של ליאור
» ביקורות נוספות על להתראות עכו - ספריה לעם #748