ביקורות ספרים על הספר 22/11/63 - מה היה קורה אילו יכולתם להחזיר את הגלגל לאחור?
|
#
הוא לא מקמץ במלים, קינג. 792 עמודים לספר! וזה בלי "אחרית דבר" די ארוכה ודי מעניינת. הוא אמנם לא מדגדג את "העמדה" שאם אני זוכרת נכון היה בסביבות ה 1000 עמודים, ועדיין זה ספר ארוך מאד וכבד, שכולל את כל הסממנים הידועים לכתיבתו של קינג: תיאורים מלאי חיים, על גבול הקולנועיים של השתלשלות הדברים, כוחות אפלים הרוחשים מתחת לעלילה, קורט אימה, המון "טוב" ו"רע" נוצריים והמון חיים לעלילה שהיא בין סאגה לרומן. מה הוא לא? הוא לא היסטוריה חלופית, למרות הנושא. הייתי אומרת שהוא ז'אנר לעצמו.
סיפור המסגרת הוא נסיעה בזמן של הגיבור, שמטרתו לסכל את רצח קנדי ולשנות את ההיסטוריה של ה... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
איזה הספק! ספר של 800 עמודים שקראתי תוך פחות משבוע!! אבל אני לא מרימה רק לעצמי אלא במיוחד לסטיבי יקירי שהרים פה חתיכת ספר שבכלל אפשר את זה. כל מה שצריך בסיפור טוב יש כאן: מתח מטורף, אימה (אבל לא בעוצמה גדולה כמו בספרים האחרים זה בעיקר ספר מתח), מסע בזמן, יחסים זוגיים, דילמות אנושיות גדולות, והכי חשוב הסיפור, ואיזה סיפור יש כאן! אמנם בדיוני לגמרי אבל סטיבן קינג גרם לזה להיראות כל כך אמין וכל כך מדויק שבאיזשהו שלב היה לי קשה עם זה שהדמויות המטורפות בספר לא אמיתיות. עד כדי כך!
כחובבת פנטזיה מושבעת התמקדתי בעיקר בז'אנר הזה אצל הסופר. קראתי את כל סדרת המגדל האפל ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אז אף פעם לא קראתי סטיבן קינג כמו שצריך, עב כרס מההתחלה עד הסוף. לא יודעת למה, לא יצא. החלטתי ללכת על הספר הזה לאור הביקורות המדהימות שנכתבו ואני אוהבת ספרים ארוכים ומתעמקים. לצערי הספר הזה מאכזב. נמאס לי מהטרנד הזה שסופרים כותבים ספר ענק של כמעט אלף עמודים ולפעמים יותר מזה, ותוך כדי הקריאה את מבינה שעבדו עליך ובעצם חצי מהספר זה מה שנקרא באנגלית "filler", סתם עמודים על עמודים של כלום ושום דבר. הזמן שלי יקר, אני לא קוראת שעות ביום, אולי בשבת מדי פעם כשיוצא. ביום יום אני קוראת חצי שעה בבוקר עם הקפה וחצי שעה בערב לפני השינה. לסיים ספר כזה לוקח חודשים בקצב הזה ו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה הספר הראשוו של סטיבן קינג שקראתי, קצת חששתי שזה יהיה מלחיץ ומפחיד מידיי בשבילי אבל האמת שמדובר במותחן מרתק הסובב סביב אירוע אמיתי. לא תיארתי לעצמי שהספר יעניין אותי ברמה שאני מחכה לרגעים שאני אמשיך לקרוא. מומלץ:) ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה היה קורה אילו יכולתם לנסוע אחורה בזמן?
פורטל שמעביר אותכם לשנת 1958.
השנים הקסומות ההם, הכול היה תמים, זול, תרבות שאי אפשר לשכוח עם השירים של אותה תקופה.
הכול אותנטי ותמים ומעל הכול ריחף עשן הסיגריות.
ג׳ייק נשלח למשימה להציל את ג׳ון קנדי מההתנקשות של לי הארווי אוסוואלד.
האם לי פעל לבד? או שהוא היה חלק מקנונייה אחת גדולה?
אבל השאלה הכי גדולה היא מה יקרה כאשר ג׳ייק יעצור את ההתנקשות?
האם העולם באמת יהיה מקום טוב יותר?
מה שמרחף מעל כל הסיפור הזה הוא כמובן העבר, העבר אינו מרפא ואינו רוצה שישנו אותו!
הוא יעשה הכול בשביל שלא ישנו אותו.
הספר הזה שונה מהס... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דֶּלֶת הַקְּסָמִים
אם מתחשק לך לפעמים
לקפוץ לעָבָר דרך דלת הקסמים,
סטיבן קינג ייתן לך מפתח,
תיכנס ותהיה אורח.
תמצא שם עולם ישן גדול,
ואתה תוכל לשנות את הכל.
אם תשתגר ותתאמץ,
אולי הראש של JFK לא יתפוצץ.
מילים: יורם טהר לב 1974
שכתוב: שונרא החתול 2017
השראה: סטיבן קינג 2011
אני רוצה להאמין (אין דבר העומד בפני הרצון + מי שמאמין לא מפחד = רוצה להאמין) שאם מחר ימצאני איש שיאמר לי שהוא הגיע מהעתיד, אני לא אנפנף אותו בביטול, לא אגרשו מעל פני, לא אחוויר מפחד, לא אתעלף, לא אנוס על נפשי ולא אתקשר לפסיכיאטר הקרוב.
מה שבטוח זה שלא אזעיק משטרה. ממילא בקצב של מ... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הנה אני יושבת וכותבת ביקורת על ספר של סטיבן קינג.
אין הוכחה טובה מזו להשפעה של סימניה על הרגלי הקריאה שלי.
במשך שנים, קינג היה מקוטלג אצלי ככותב של ספרי אימה נחותים.
כן, צר לי, מתנצלת, והכל.
פרומואים ל"זה" שראיתי בתור ילדה ו"בית כברות לחיות שעששועים" ששמעתי עליו כך או אחרת, חרטו אצלי את הרושם הזה ולא היה לי שום עניין לשנות אותו.
עד שבאו גלית, אלון ופואנטה וטענו בתוקף שכדאי לי.
ואם כבר לנסות את קינג, אז ברור שבז'אנר האהוב עלי, ז'אנר המסע בזמן.
יש משהו קסום במיוחד במסעות בזמן. בחזרה לזמן שאתה כבר יודע עליו כל כך הרבה.
בחיים בתור נוסע סמוי, כביכול אדם מהשו... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא חובב קונספירציות, מעולם לא הייתי. הנחיתה על הירח, הכפילים של מקרטני, אסון התאומים, הם לא דיברו אלי. אבל קנדי הוא סיפור אחר. מאז שאני זוכר את עצמי, אני נסחף אחר דמותו. משהו בטון הכריזמטי, בתעוזה האלגנטית ובהיסטוריה הפרטית שלו תמיד ריתק אותי.
פרויד יטען שזה בגלל הדמיון לאחי (איתו איני בקשר), אך אני אטען שזו פשוט נטייה לסיפור טוב. האמת נמצאת איפשהו בין לבין.
כנראה הייתי הילד היחיד שגרר את הוריו למוזיאון JFK בבוסטון, ומהבודדים שדקלמו את סיפור חייו של קנדי לפני יום הולדתם העשירי.
המזכרת שקנינו במוזיאון, עדין מתנוססת בראשי – ג'ון קנדי ואשתו, שלובי י... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הראשון שלי של קינג היה הניצוץ, אותו קראתי בנעורי. לא הורדתי רגלי מהמיטה, ליתר ביטחון. חיכיתי לבוקר. מי יודע מה היה יכול לצוץ משם בלילה. בהמשך נפל לידי בית כברות לחיות שעשועים, שהיה סתמי וננטש. אחר כך עונות מתחלפות, ממנו נעשו שני סרטים טובים: חומות של תקווה המצוין, ואני והחבר'ה, לגמרי הסרט האהוב עלי בכל הזמנים. לאחרונה היה זה גם סלולארי המבחיל, נטוש גם הוא.
עונות מתחלפות לא הצטיין בעידון. הכתיבה של הגופה, הבסיס לאני והחבר'ה, היתה גסת רוח ומרתיעה, לנוכח סרט הנעורים וההתבגרות הענוג, היפה, הנוגע ללב, המשוחק נפלא לנוכח ליהוק מבריק ובמאי נפלא, רוב ריינר.
היכן ז... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיימתי לקרוא וחשבתי אם יש עוד משהוא להגיד לאור התשבחות הנהדרות שהספר כבר קיבל, לכן אוסיף רק זאת:
ספר הכתוב בכישרון רב (דרך אגב, התרגום מצוין), עלילה מאתגרת וחכמה, והכי חשוב הספר גרם לי ממש מועקת לב לכל אורכו, פחדתי איך הכל הסתיים.
בספר רואים שקינג חולה נוסטלגיה (בדיוק כמוני) והעולם שהוא יצר בספר גרם לו ממש לחזור בזמן ולחיות את אותם שנות ילדות/נעורים אבודות.
פיתוח הדמויות הינה מלאכת מחשבת לא פחות מגאונית.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר ארוך ומקסים. כמו חלום (לאו דוקא מתוק) על העבר, לאחד המעוראות שזיעזעו את העולם (שווה בעוצמתולאסון התאומים לדעתי). משולב בסיפור אהבה נהדר, וכמובן התרגיל המחשבתי המעניין של מה היה משתנה אם יכולנו לשנות את ההיסטוריה.
מילות סיכום אישיות: מאד אהבתי את הסיפור, ונראה לי שלסטיבן קינג כשרון מיוחד בכתיבת ספרים.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רק התחלתי. אבל ממש ממש בהתחלה. 10 עמודים ככה, לא יותר,
אז רק קפצתי להגיד שהוא כותב בצורה כ"כ יפה שזה לא להאמין. פשוט, לא מתחכם, אבל לא רדוד.
הבנאדם יודע לכתוב ספר!! פשוט תענוג.
איזה כיף!!!!
אחזור אחרי שאסיים..... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מסעות בזמן וניסיון לשנות את פני ההיסטוריה.
סטיבן קינג יודע איך להחזיק את הקורא על פני 800 עמודים.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כששואלים אותי איזה כוח על אני רוצה שיהיה לי, אני לא עונה כוח לעוף, כוח להיות רואה ואינו נראה, כוח לקרוא מחשבות, או פשוט כוח של כוח, כמו שכולם אומרים. אני מסתפק במועט: ולכן, כל מה שאני אומר, בכל פעם כששואלים אותי איזה כוח על אני רוצה שיהיה לי, זה פשוט מכשיר כזה שאני רוצה שיהיה לי עם נורה אחת ירוקה (סימן חיובי) ונורה אחת אדומה (סימן שלילי). בכל פעם שאני מתלבט בין שתי אפשרויות (נגיד, להישאר בבית או ללכת לבית הספר) אני רושם את הדילמה, ואם הנורה הירוקה נדלקת כשאני מעלה את האופציה של להישאר בבית, זה סימן שאני צריך להישאר בבית. אם הנורה האדומה נדלקת, אז לא - וכך גם בנ... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חוויה אדירה. נשכחה מעט לאחר הקריאה, אך כמו גל לא צפוי שבה ועלתה. ממליצה, מאוד.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאן הייתם חוזרים בזמן לו הייתם יכולים? האם הייתם חוזרים לנקודה בזמן האישי שלכם כדי לנסות לשנות או לנקודה בהיסטוריה שהייתם רוצים לשנות?
יש כאלה שהיו רוצים לחזור לשנות את העולם – להרוג את היטלר, לעצור את יגאל עמיר, או אולי בכלל לימי התנ”ך?
ויש כאלה שהיו רוצים לחזור עם המידע על העתיד – לקנות את מניית אפל כשהיא רק הונפקה ולהנות מהחיים הטובים.
הרבה מהציבור האמריקאי מאמין שאם קנדי לא היה נרצח אמריקה הייתה במצב טוב יותר. קנדי התנגד ליציאה למלחמה בויאטנאם, היה נגד גזענות ואולי אם לא היה נרצח אז מלחמת ויאטנאם, רצח מרטין לותר קינג ואפילו רצח טד קנדי (שה... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ללא ספק המאסטרפיס של קינג מבחינתי,
לא יכלתי לעזוב אותו,
לא יכלתי להפסיק לחפש בוויקיפדיה ובאינטרנט המשיכי קריאה לעובדות שאני מודה שלא ידעתי על הפרשה.
הוקסמתי מהעלילה
והזלתי דמעה בסוף.
ממליצה,
ספר יחודי.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסתכלתי עליו שנתיים בערך, בחנויות הספרים.
הוא היה במבצעים, חלק מהמבצעים בקילו, בערימות גבוהות.
שמנמן כזה, כריכה צעקנית, תמונה היסטורית, ושם שהוא תאריך.
תמיד דילגתי עליו, בזתי לו על שניסה למשוך אותי בוולגריות שכזאת.
ידעתי שלא אוכל לקרוא אותו בלי ללעוג לו, למצוא את הטעויות, ההעתקות, והאמריקניות המתחכמת.
הייתי בטוח שאסיים אותו עם אותה ההרגשה של אחרי שסיימת ארוחת ג'אנק אמריקנית – שואל את עצמי למה הייתי צריך את הצרבת הזאת.
והוא התריס מולי. ידע שאתפתה בסוף, כי אני אוהב היסטוריה, ידע שאפול כי אני אוהב בידיון, בטוח שאשליך חששותיי וחסמי, כי אני מטורף על ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים ביופיו!!!.
עצם הרעיון המעניין על אפשרות החזרה בזמן והשלכותיה קנה אותי על ההתחלה, אבל גם ללא ספק העומק והמורכבות של הדמויות המוארות בספר גרמו לספר להיות לדעתי אחד מן הספרים היותר מוצלחים של סטיבן קינג.
מה שהרס לי את התחושה שהרגשתי במהלך הקריאה של הספר היה דווקא הסוף של הספר שגרם לי לתחושה מרה כאילו הכותב לא מוכן לקבל את האפשרות שעליה הוא כותב בספר וחוזר מיד לקרקע ההיגיון ולא נותן לרעיון שלו להתפתח אלא משאיר אותו מוגבל לאכילת בשר בזול...
ללא ספק ספר שמתאים לסטיבן קינג מבחינת הדמויות, מהלך העלילה והאורך.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אההה!
איזה ספר נהדר! כתוב מדהים, מרתק לחלוטין.
ממליץ בכל פה!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
כדאי לכם מאוד לצלול לעומקו של הספר המופלא הזה שהחזיר אותי לסופר שפעם הערצתי ואיכשהו עם בוא המילניום הנפיק ספרים שלא היו שווים את הנייר עליהם הודפסו. יש כאן את כל השדים המוכרים מספריו הקודמים והטובים: תיאורים ארוכים לפרטי פרטים (אשכרה הרגשתי שאני נמצא בליסבון פולז ושותה רוטס ביר בפאב מאובק בשנות ה-60), דמויות עגולות ואמינות (מתגעגע אלייך סיידי), רוע בלתי מוסבר ומתח מסמר שיער. יחי המלך!... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הפעם סטיבן קינג (זה באמת סטיבן קינג או שיש לו צוות כותבים, משהו לא ברור בכמויות הכתיבה הסמדר שיריות שלו) עשה\עשו עבודה מעניינת. ספר על היסטוריה אלתרנטיבית שמתחיל בצורה מעניינת ומבטיחה אבל הולך לאט ומדרדר. שמונה מאות עמודים שלעיתים מעניינים ולעיתים מאכזבים, כתיבה סבירה עד טובה, תרגום מוצלח שמצליח להעלות חיוך מפעם לפעם ואפילו מבריק במבעים עבריים מפעם לפעם אבל השורה התחתונה היא שהספר לא ממלא את יעודו המקורי- לדבר על היסטוריה אלתרנטיבית. הספר הוא ללא ספק ספר הרפתקאות, אדם מהמאה העשרים ואחת שחי בשנות החמישים של המאה העשרים ומותח ביקורת על החברה האמרי... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו כנראה הספר האינטלגנטי ביותר של סטיבן קינג עד כה. אבל לא רק בגלל המחקר הרב שקינג ערך לפני והביא לידי ביטוי בספר, אלא בגלל הצלחתו ליצור עלילה מטורפת ומענגת ולמתוח אותה על פני רצף הזמן ההיסטורי והמרחב שבו התרחשה, כך שהיא עדיין תהיה מותחת ומסקרנת עד כדי נטילת היכולת להניח את הספר. הספר הזה הוא מכה ניצחת כנגד כל המבקרים זעופי הפנים שאמרו שסטיבן קינג של המאה ה-21 איבד את קסמו. הוא גאון, חברים, והגיע הזמן להשלים את זה.
אבל לא רק המתח. הספר הזה - שבמבט ראשון נראה טכני מאד - הוא ספר מרגש להחריד. זהו לא הספר הראשון של קינג שגרם לי לרצות לבכות, אבל זה כנראה היחיד ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שלושה וחצי סופי שבוע השקעתי בספר הזה. נכון שלרוב נהניתי אבל איפשהו לקראת הסוף הרגשתי מרומה, כמי שהוליכו אותו שולל לאורך עמודים רבים מדי. כאמור, לצד התחושה הזאת -כן- נהניתי מרובה של הקריאה ועל כן אין כאן המלצה או אי-המלצה. אפרט וכל אחד יעשה בטוב בעיניו.
***
2011. ג'ייק אפינג הוא מורה רווק באיפשהו בארצות הברית, כשפתאום ערב אחד הוא מקבל טלפון ובו אל, בעל הדיינר בו הוא אוהב לאכול ארוחות צהריים מושחתות, קורא לו בדחיפות. ג'ייק רץ אל הדיינר ומה הוא מגלה? שאל הזדקן ביממה האחרונה בחמש שנים. ואיך זה קרה, אתם בטח שואלים? המזווה שבדיינר הוא בעצם מנהרת זמן ל1958. אחרי שאל ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
לו יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור, הייתי כנראה חוזרת ל-27/9/13, לפני שבוע וחצי. מה קרה באותו יום גורלי, אתם שואלים. זה היום שבו התחלתי לקרוא את הספר המופלא הזה, שנקרא "22/11/63" שכתב אחד, סטיבן קינג שמו.
יש לי היסטוריה ארוכה עם סטיבן קינג, אבל למעט קריאה חוזרת של "דברים שצריך" לא מזמן, עברו כבר שנים רבות מאז שקראתי ספר חדש שלו. וזו למעשה הפעם הראשונה שאני קוראת ספר שלו, שאינו נכנס לקטגוריה של אימה או מתח טהור. זו הייתה חוויה נפלאה, החוויה של הקריאה בספר הזה. כמו לגלות אותו מחדש, עם כתיבה כל כך מושלמת שיש בה הכול, פשוט הכול. כמיטב המסורת, זה "ספרון" קצרצר של כמעט 800 עמו... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מתח נהדר. עם סוף כזה (בלי לעשות ספויילרים) שאני אוהב. כל הקצות הפתוחים בעלילה ממשיכים להדהד בראש במשך כל הקריאה עד ש...חלקם מוסברים וחלקם כנראה ימשיכו להדהד. מסוג הספרים שכיף לדבר עליהם עם חברים.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רבים מכם ודאי זוכרים היכן היו ומה עשו בערב הארור של ה-4 בנובמבר 1995 רצח רבין בכיכר, אבל מעטים זוכרים ( אם בכלל ) היכן היו ב 22 לנובמבר 63 . ממרום גילי אני זוכר כאילו היה זה אך אתמול . ערב שבת מסיבת כיתה ו’ אצל פנינה הג’ינג’ית כאשר הידיעה על רצח קנדי היכתה בנו. קריאת הספר המופלא הזה מבית היוצר של סטיבן קינג הוא מסע לאחור בזמן ( 800 עמודים ) המחזיר את הקורא 50 שנה לאחור אל המראות הצבעים הקולות הריחות והטעמים של פעם.( וידוי אישי זוהי תקופה שאני עורג אליה והיא מופיעה בחלומותי תדיר). המוטו של הסיפור הוא מה היה קורה אילו הייתם יכולים לחזור בזמן ולשנות את ההיסטוריה ? ... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
(מה עושים כשבאים לכתוב ביקורת על ספר כשאלון כבר כתב עליו כזאת ביקורת מפוארת? מודים לו כבר בהתחלה על ההמלצה. תודה, אלון:))
נדמה שאין סוף לספרי המסע בזמן, כל אחד וגרסתו. הנוסע בזמן ואשתו גילו שאי אפשר לשנות את העבר, לא משנה כמה תתאמצו, ואילו הארי פוטר הצליח, ואפילו בקלות יחסית, להפוך את הקערה על פיה. קוני ויליס לימדה אותנו שככל שנרצה ונתקרב לאירועים קריטיים כך העבר יזרוק אותנו הרחק הרחק מהם. וסטיבן קינג? הוא כתב על זה 800 עמודים.
ג'ייק, גיבור הספר, גילה שבחצר האחורית של הדיינר החביב עליו יש "חור תולעת", מנהרת ארנב כזו, שתעביר אותו היישר אל ספטמבר 1958 באותה הע... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
מסע בזמן הוא עסק מסובך ומקסים, מרתק ועמוס פרדוקסים. כשראיתי את הספר, חששתי מכל מיני חרטאות מוכרות לעייפה של מסע בזמן (מי אמר מרטי מקפליי?), מתובנות משומשות או בכלל מסוג של ספר אימה סטפן קינגי עתיר צללים, חריקות, מקרי מוות מפלצתיים ושאר ירקות אינפנטיליות, אבל התמונה על השער (האיום ונורא) בכל זאת רמזה על נושא ריאליסטי יותר, ותקציר הספר סקרן אותי עוד יותר.
אז קניתי.
בראשית היתה "מנהרת הזמן". דאג וטוני נלכדים בעבר ומושלכים מאירוע היסטורי אחד למשנהו, שם הם חווים מכלי ראשון את מה שקורה, ולומדים בעיקר שהם אינם יכולים לשנות את מהלך ההיסטוריה, אם זאת טביעת ... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב, דיעותי חלוקות בכל נושא קינג. ראיתי את סרטים הטובים (אני והחבר'ה, חומות של תקווה) ואני מעדיפה את אלו שיש בהם איזה ערך מוסף ולא סתם אימה, מפני שתמיד כיף ללמוד משהו מעבר על תקופה, מקום בו לא הייתי או תרבות מסוימת.
את הספר פתחתי רק בגלל קנדי. יש קונספירציה סביב הנושא וזה באמת מסקרן אותי, ולמרות שידעתי מראש שמדובר בספר בדיוני חשבתי לראות מה תפיסתו של קינג לגבי הרצח, אם ידבוק ברוצח או יחפש אשמים אחרים (יש הוכחות שקנדי נורה מכמה כיוונים בו זמנית וכל מיני רמזים שמובילים לאדם אחד שהיה במקרה מוגן, האם קינג יעיז להתעסק עם ג'יי אדגר הובר?)
גיליתי שזה מורכב טיפה... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ממש לא ספר ׳קינגי׳ טיפוסי - בעוד ששאר הספרים שלו (למעט ׳עיני דרקון׳) הם בז׳אנר המשלב אימה + עלילה קצת פנטסטית, בספר הזה אין אימה בכלל, אבל הוא מחזיק אותך במתח לכל אורכו (והוא ארוך. 798 עמודים).
ג׳ייק אפינג הוא מורה לספרות, גרוש, תושב מיין ולקוח קבוע בדיינר של אל. כשאל חולה הסרטן מתקשר ומבקש להיפגש איתו בדחיפות, הוא נענה, רק כדי לגלות שבמזווה של הדיינר יש חור תולעת -קרע במארג הזמן- המחזיר את מי שנכנס אליו לשנת 1958: הזמן חולף שם בצורה רגילה, אבל בכדוה״א יחלפו בדיוק 2 דק׳ ותמיד מגיעים בדיוק לאותה נק׳ זמן ולאותם תנאי התחלה ב1958 . ומה בעצם רוצה אלף מג׳ייק? שיחזור א... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|