ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שני, 7 באוקטובר, 2013
ע"י גלית
ע"י גלית
לו יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור, הייתי כנראה חוזרת ל-27/9/13, לפני שבוע וחצי. מה קרה באותו יום גורלי, אתם שואלים. זה היום שבו התחלתי לקרוא את הספר המופלא הזה, שנקרא "22/11/63" שכתב אחד, סטיבן קינג שמו.
יש לי היסטוריה ארוכה עם סטיבן קינג, אבל למעט קריאה חוזרת של "דברים שצריך" לא מזמן, עברו כבר שנים רבות מאז שקראתי ספר חדש שלו. וזו למעשה הפעם הראשונה שאני קוראת ספר שלו, שאינו נכנס לקטגוריה של אימה או מתח טהור. זו הייתה חוויה נפלאה, החוויה של הקריאה בספר הזה. כמו לגלות אותו מחדש, עם כתיבה כל כך מושלמת שיש בה הכול, פשוט הכול. כמיטב המסורת, זה "ספרון" קצרצר של כמעט 800 עמודים וקינג הוא חפרן-על, עם חפרנות נונשלנטית כזאת – נראה שהוא אפילו לא מתאמץ. אז כן, היה ניתן לצמצם קצת את הספר. אבל זו ההערה היחידה שיש לי, שגם היא לא עקרונית כל כך. וחוץ מזה, מושלם, כבר אמרתי? ואני לא נוטה לחלק מחמאות כאלה לספרים בקלות.
אז קודם כול התאהבתי ברעיון של הספר – חזרה לעבר תוך ניסיון למנוע את רצח קנדי. רצח קנדי היה מה שאולי עבורנו היה רצח רבין – מעין קו פרשת מים שלווה בהרבה "מה היה קורה אלמלא נרצח". גיבור הספר הוא ג'ק אפינג, מורה לספרות מליסבון פולז שבמיין, והשנה היא 2011. הוא בדיוק יוצא לחופשת הקיץ ומקבל שיחת טלפון מבעל הדיינר החביב עליו, אל. כשהוא מגיע לשם, אל מגלה לו שבדיינר שלו קיים מזווה שדרכו אפשר לעבור לנקודה מסוימת בעבר, לשלהי שנות ה-50' של המאה הקודמת. כל ביקור כזה בעבר, ארוך ככל שיהיה, נמשך בהווה בדיוק שתי דקות. לאל יש בקשה אחת ויחידה מג'ק: תחזור לעבר, תחיה בו ותנסה למנוע את רצח קנדי, כי אז העולם יהיה טוב יותר. אל נותן לג'ק אפינג קלסר מלא בחומר על לי אוסוולד, מי שעתיד להתנקש בקנדי, ומצייד אותו בכל מה שיעזור לו לחיות בשנות ה-60' העליזות בארה"ב.
בתחילה ג'ק מבצע ניסוי קטן כדי לראות אם אפשר לשנות את העבר, ולאחר שהוא מצליח, הוא מחליט לעבור לחיות בעבר עד לנקודת הזמן הגורלית שבה יוכל להציל את קנדי ואת העולם. הוא משתלב בקלות בעולם הישן, מוצא עבודה ואהבה, וכל אותו זמן עוקב אחר אוסוולד.
אבל ג'ק לא יודע שלעבר יש כללים משלו והעבר הזה עיקש – הוא לא מוכן להשתנות בקלות. ג'ק גם לא יודע שלפגיעה במרקם הזמן יש השלכות קשות ושלכל שינוי קטן יכולה להיות השפעה גדולה.
אין לי די סופרלטיבים להרעיף על הספר הזה: הוא מצחיק ומרגש, מותח ומרתק, בדיוני ואמיתי גם יחד, אפוף באווירת שנות ה-60'. מושלם, כבר אמרתי. הדמויות מקסימות ומורכבות, בפרט דמותו של ג'ק אפינג שהיא שובת לב. מהעמוד הראשון עד העמוד האחרון התענגתי על כל מילה. ולמרות שהסוף ידוע מראש (קנדי נרצח כידוע), עצרתי את נשימתי ככל שהוא התקרב. וגם הסוף הזה, הידוע מראש, הצליח להפתיע אותי, סיפק לי רגעי הנאה והיה מתוק-מריר ומרגש מאוד. אם הייתי סטיבן קינג, הייתי ממשיכה לחפור עוד ועוד על כמה שהספר מומלץ, אבל אני לא, אז לסיכום – פשוט תקראו!
23 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של גלית
» ביקורות נוספות על 22/11/63 - מה היה קורה אילו יכולתם להחזיר את הגלגל לאחור?
» ביקורות נוספות על 22/11/63 - מה היה קורה אילו יכולתם להחזיר את הגלגל לאחור?
טוקבקים
+ הוסף תגובה
גלית
(לפני 12 שנים)
תודה :)
תכלס גם לי לא היה אכפת לחזור עשור אחד אחורה ולנסות לצמצם קצת פערים מבחינת קריאה.
מעולה שהכנסת לרשימה! לא תצטער :) |
|
חובב ספרות
(לפני 12 שנים)
יופי של ביקורת! אני הייתי חוזר לשנות העשרים שלי וקורא יותר... נכנס לרשימה בעדיפות.
|
|
חמדת
(לפני 12 שנים)
לא רק את .לראות את התמונות ולבכות כל פעם מחדש על הכיעור שאנו חיים בו .וכמה שת"א הייתה עיר יפה .
|
|
גלית
(לפני 12 שנים)
חמדת - מצאתי דף חדש בפייסבוק להתמכר אליו :)
איזה יופי.
|
|
חמדת
(לפני 12 שנים)
גלית -הנה הסיבה מדוע -https://www.facebook.com/ViewTLV
|
|
גלית
(לפני 12 שנים)
תודה, שין-שין.
בגיל 21 התחלתי לעבוד ב-ICQ, שנייה אחרי ש-AOL קנו אותם באקזיט המפורסם הראשון. הייתי חוזרת לשנייה לפני... :)
|
|
גלית
(לפני 12 שנים)
תודה, עולם-נפלא-נורא! :)
כרגיל מעלה חיוך עם התגובות שלך, רק בשביל זה שווה לכתוב ביקורות כאן!
|
|
שין שין
(לפני 12 שנים)
אחלה בקורת. אני הייתי חוזרת לגיל 21, ומשקיעה בגוגל :)
|
|
עולם
(לפני 12 שנים)
ביקורת מצויינת, וקינג הוא בבירור מהסופרים שהכתיבה קולחת להם בקלות.
אני הייתי חוזר לשנות השלושים. שלי.
|
|
גלית
(לפני 12 שנים)
תודה, חמדת.
אחרי שקראתי את "מקיוסק גזוז עד מסעדת שף" של נתן דונביץ', נשמע שבאמת היה פה שמח לפני שנולדתי. גם אני הייתי חוזרת איתך לשם :)
|
|
גלית
(לפני 12 שנים)
אפרתי, תודה!
היום, ממרום גילי, אני מסכימה איתך שהאימה שלו מופרזת. בגיל 15 אהבתי את זה מאוד וקראתי באובססיביות את כל הספרים הללו. היום זה ממש לא מדבר אליי, וכיף שיש לו גם ספרים שמדברים לטעם ה"בוגר" יותר שלי.
|
|
חמדת
(לפני 12 שנים)
ביקורת מהנה. אני הייתי חוזרת לשנות ה-30 של המאה הקודמת וחיה בת"א .
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים)
גלית, אני לא אהיה שקטה: הביקורת מעולה. ואתם צודקים. קינג כותב נהדר ודווקא האימה שלו מופרזת לטעמי.
|
|
גלית
(לפני 12 שנים)
תודה לכל המלייקקים השקטים
|
|
גלית
(לפני 12 שנים)
אני די בטוחה שהכנסתי את הספר לרשימה שלי בזכות ההמלצה שלך עליו.
ואתה צודק לגמרי, הוא לא צריך את האימה. ותכלס די נמאס לי מהאימה שלו. חבל שהוא לא מתמקד בעיקר ברומנים.
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים)
אכן ספר אדיר. והוכחה שסטפן קינג במיטבו כשהוא פשוט מספר סיפור. הוא לא באמת צריך את האימה.
|
23 הקוראים שאהבו את הביקורת