ביקורת ספרותית על 22/11/63 - מה היה קורה אילו יכולתם להחזיר את הגלגל לאחור? מאת סטיבן קינג
ספר טוב

---

(מה עושים כשבאים לכתוב ביקורת על ספר כשאלון כבר כתב עליו כזאת ביקורת מפוארת? מודים לו כבר בהתחלה על ההמלצה. תודה, אלון:))

נדמה שאין סוף לספרי המסע בזמן, כל אחד וגרסתו. הנוסע בזמן ואשתו גילו שאי אפשר לשנות את העבר, לא משנה כמה תתאמצו, ואילו הארי פוטר הצליח, ואפילו בקלות יחסית, להפוך את הקערה על פיה. קוני ויליס לימדה אותנו שככל שנרצה ונתקרב לאירועים קריטיים כך העבר יזרוק אותנו הרחק הרחק מהם. וסטיבן קינג? הוא כתב על זה 800 עמודים.

ג'ייק, גיבור הספר, גילה שבחצר האחורית של הדיינר החביב עליו יש "חור תולעת", מנהרת ארנב כזו, שתעביר אותו היישר אל ספטמבר 1958 באותה העיר ממש. את המנהרה גילה בעל הדיינר הזקן שהחליט להעביר לג'ייק את המשימה המתבקשת לטעמו: להציל את נשיא ארה"ב קנדי מההתנקשות בחייו. מסתבר שהיחס של האמריקאים לקנדי לא שונה בהרבה מזה של ישראלים רבים לרבין, וג'ייק חושב שאם רק יצליח למנוע את הרצח העולם יהיה טוב הרבה יותר. הוא מתאזר בבגדים הולמים ובתיעוד מינימלי (בכל זאת, רק שנות החמישים) ויוצא לחיות חמש שנים באמריקה של פעם כדי להציל את קנדי ועוד כמה אנשים בדרך. הנקודה המעניינת היא שהמנהרה מגיעה תמיד לאותו תאריך ולאותה תמונת מצב, כך שכל כניסה אליה מאתחלת את האירועים. וכך, כל פעם שמשהו בניסיון הצלת העולם משתבש ג'ייק חביבנו מתלבט באפשרות לסגת על עקבותיו ולהתחיל מחדש. השאלה הזו הופכת להיות קריטית כשג'ייק מגלה התוצאות של שינוי העבר הן לא בדיוק מה שציפה ולעולם אי אפשר לדעת מה הוא המסלול המקביל של ההיסטוריה. מרצה מוצלח ביותר שלמדתי אצלו, ובמקרה גם הגורו החדש (יובל הררי כמובן) נהג לומר שהיסטוריה היא לא מוחלטת ואף פעם לא ניתן לומר למה היא פנתה לכיוון אחד ולא לכיוון האחר. כמו שג'ייק מגלה על בשרו, העובדה שהוא כיוון את ההיסטוריה לצד השני לא הבטיחה שכל השאר יישאר במקומו.

לא ממש ברור מה דוחף את ג'ייק להיכנס לעולם שהוא לגמרי לא מכיר ולדבוק במשימה מופרכת שכוללת לא מעט אלימות, אבל אין ספק שהוא דבק בה. במסירות רבה הוא מנהל מעקבים, מחליף דירות ובעיקר משתלב בחיים הנורמליים כשהוא מתאמץ להסתיר את זהותו הבלתי אפשרית ואת מטרתו הלא הגיונית. קינג מיטיב לתאר את אווירת התקופה, החל בגזענות וכלה בסלנג (ברגע משובב נפש אחד שיר של הרולינג סטונס כמעט הורס הכל), ליצור מגוון רחב של דמויות מצוינות ולהעביר את כמות העמודים העצומה הזאת בעניין לא מועט. אמנם לא ממש ברור למה ג'ייק לא היה יכול לנחות בשנת 61, נניח, ולחסוך לו ולנו הרבה זמן וכאב ראש, אבל כשרון הכתיבה של קינג והמתח שנשמר עד העמודים האחרונים מחפה על זה.
החיסרון הכמעט יחיד של הספר הזה הוא החלק הפילוסופי שלו בסיום שמנסה להתוות איזה רעיון לשאלת מה היה קורה אילו שממלאת אותו. אין ספק שקינג הוא אמן של סצנות מתח ומספר סיפורים מצוין, אבל פילוסופיה היא לא הצד החזק שלו. אבל לא נורא, אם יש לכם סבלנות זה ספר ארוך ומרתק להעביר איתו שבת של גשם.

» ביקורות נוספות של מירב
» ביקורות נוספות על 22/11/63 - מה היה קורה אילו יכולתם להחזיר את הגלגל לאחור?