ביקורות ספרים על הספר בדידותו של קורא המחשבות
|
מאז ומתמיד האמנתי שהשפה היא אחת ההמצאות הגדולות שהקפיצו את האנושות. התקשורת המתאפשרת באמצעותה מביאה לחשיבה ולחילופי רעיונות שאחראים לחלק גדול מהקדמה האנושית. אחת התקוות שהיו לי שיהיה ניתן לשפר את התקשורת האנושית באמצעות קריאת מחשבות ובכך האנושות תוכל לקפוץ עוד צעד גדול באבולוציה. המחברת מפתחת מאוד יפה את רעיון הקריאת מחשבות ולמה הוא עלול להביא והורסת לי מעט את התקווה שלי לקפיצה האנושית הקרובה. תחילת ואמצע הסיפור יפים בעייני אם כי על גבול הטרחנות (כי אולי זה ככה בחוט המחשבות האנושית של כולנו) אך הסיום קצת מקלקל (ואותו לא אספר).
בסך הכל לא רע בכל... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
הרעיון של הספר מעניין. עם זאת, הניתוחים הארוכים (מדי!) של הסופרת גורמים לך לאבד עניין (פשוט כי התיאוריות הפריודיניות המוקצנות אינן מעניינות במשך עשרות עמודים, מה גם שהקשר שלהם לעלילה כלל לא קיים).
בנוסף, העלילה לא מתפתחת יתר על המידה. אנחנו למדים על עולמו הפנימי של הגיבור במשך מאות עמודים והעלילה עצמה מתקדמת מעט מאוד.
חבל - היה אפשר להשיג יותר, כי הרעיון בהחלט מעניין. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חייב לומר שהספר הזה איכזב אותי מאוד! מהתקציר בגב הספר הוא נראה מותח ומעניין מאוד, אך בפועל הוא נמרח בכ"כ הרבה שטויות ומשעמם ברמה כזו שפשוט נאלצתי לעזוב אותו באמצע וזה אומר הרבה. וזה עוד יותר מאכזב כי לסופרת היה רעיון כ"כ מקורי שאם הוא רק היה נכתב אחרת היה יכול להיות מעולה.
לא נראה לי שאקרא ספרים נוספים של דלית אורבך, למרות שהפוטנציאל טוב כי יש לה רעיונות יפים. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דעתי האישית היא שהספר הזה אינו סתם ספר עלילתי. יש בו המון מעבר. עם ראש פתוח, דימיון, שאילת שאלות וסקרנות תופתעו לגלות פסיכולוגיה גדולה מאחוריו. זה מה שמאד אהבתי בספר.
כיצד החשיפה לדברים כה איומים, סוטים, רעים משפיעים על נפש זעירה והופכת אותה למשהו חדש ושונה לגמרי - איך המצב הזה שהגיבור נקלע אליו מינקות מעצב את האופי שלו.
לומר את האמת, אחרי שלוש שנים שקראתי את הספר, אני לא בדיוק זוכרת את העלילה הפשוטה, אלא את הרובד העמוק שיש בספר. הוא גרם לי לחשוב, להתעניין, לנתח את הדמויות ולדמיין עוד תהליכים וסיטואציות שלא כתובים בספר.
צורת הכתיבה בעיני מעולה. הסופר... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
נניח שהייתי יכול לקרוא מחשבות. האם זו היתה ברכה, או שמא קללה?
מהשרוול הייתי עונה - ברכה. כי במקרה כזה, אין יותר בולשיט. האמת, כידוע, היא המלכה. עכשיו אתה יודע מה באמת חושבים עליך החבר'ה בעבודה, ואם אתה באמת נחת או אכזבה להורים שלך, ואם אשתך אוהבת אותך מהלב או שהיא רק מחכה להזדמנות לברוח עם המדריך יוגה שהיא פגשה לפני שבוע בפגישה אפלטונית לחלוטין. אתה לא צריך את חיים הכט שיגיד לך אם עובדים עליך במוסך או אם רופא השיניים מנסה לעשות עליך קופה, ואם הבחור בעל החזות ה"מזרח תיכונית" שממולך רוצה לדקור אותך או את הקשישה לידך. תכל'ס, בלתי אפשרי לנקנק אותך יותר... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אכזבה אכזבה אכזבה.
כל הספר מתנקז לתחושת ביזבוז זמן נורא.
מרגישה כאילו הסופרת עשתה ממני צחוק או שאולי אין לה ככ כישרון.
האמת היא שממש אהבתי את הספר, את הניתוחים המחשבתיים, הוא היה גם מצחיק ולפעמים ממש מגעיל, עם התיאורים שבו.
כבר כמעט התחלתי להאמין שהסופרת היא קוראת מחשבות בעצמה.
ואז הגיע סוף הספר, והגיע השיא שהובטח גם על הכריכה מאחור, אבל זה היה משעמם, כמו סקס מחשבתי אחד ארוך ומשעמם, הדיאלוגים בין נילי לנרי חוזרים על עצמם, משעממים, מתסכלים, ארוכים ומתישים. והסוף, משעמם, לא מפתיע, לא מעניין, לא פותר שום דבר.
עוד ספר שבו הסיום הורס את הכל!!!
לא ממליצה לכם... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דלית אורבך היא לטעמי "פול אוסטר" הישראלית. מצליחה לבנות בהינף קולמוס ויד אמן מציאות משכנעת שאתה רוצה להאמין בה- על אף היותה מנותקת ממציאות החיים הידוע לכולנו, ומשם השמיים הם הגבול.
להבדיל מפול אוסטר, הכתיבה כאן עמוקה יותר, אינטליגנטית יותר והספר מקפיד לצלול לעומק נבכי נשמתן של הדמויות...
נרי, מצליח לקרוא מחשבות אך משולל כל יכולת להרגיש דברים, בונה לעצמו נפש המורכבת מתחושות של אחרים. חייו משתנים לאחר שהחליט להציל לחבר בעזרת כישוריו היחודיים לו, ולבסוף מצא עצמו כניצול...
מומלץ בחום, ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טלפתיה. מה היה קורה לו היינו יודעים מה חושבים עלינו? או על דברים אחרים? האם המוכר של האוטו באמת מתכוון לזה כשהוא אומר שלא הייתה שום תאונה ושהאוטו לא רואה מוסך? האם המראיין במקום העבודה החדש באמת מתכוון לכך כשהוא אומר שאין צורך שנתקשר אליו, הוא כבר יתקשר אלינו? האם המורה של הילד באמת מתכוונת לכך כשהיא אומרת שהוא כשרוני וחכם ואם רק יתאמץ וירצה הוא גם יצליח? האם היא באמת חברה, או שהיא רק מעמידה פנים ומרכלת מאחורי הגב?.... ותימנע מאיתנו המבוכה העתיקה בעולם: כשאת אומרת "לא" למה את מתכוונת? והמשטרה! רק תחשבו על זה. כמה חקירות מתישות היו נמנעות. כמה חשדות שווא הי... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר גאוני. לא להאמין איך הסופרת הצליחה לרדת לרזולוציות של דפוסי החשיבה האנושיים בצורה אמינה כל כך.
אהבתי מאוד.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אצלי, גלגלי המחשבה עובדים בלי מנוחה. הם מסתובבים בקדחתניות גם כשברקע פעולות יומיומיות פשוטות ביותר- כמו קידוחי נפט אגרסיביים או חפירות ארכאולוגית זהירות. הקולות הפנימיים שבראשי כמו מארגנים קומזיץ- כל דבר מהווה את הקרשים לבעירה, והם תרים במרתפי מחשבותיי כדי לאתר זרדים להצתת האש, עוד כמה קרשים מאסיביים להבטחת הבערה, זורקים מעט "רגשות" עטופים בנייר כסף, ומתבוננים, מלאי סיפוק, בצבעי הלהבות השונים.
וזה עוד רק מהעיסוק במחשבות האישיות שלי....
הרעיון של קריאת מחשבות של אחרים הוא מסקרן ומרגש, אך גם מפחיד ומבעית. אנחנו משקיעים אנרגיה עצומה בניסיון לעשות ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה דוגמא כמה משמעותי סוף של ספר . בתור מישהו שקרא את הספר בנשימה אחת וגם ביום אחד התאכזבתי נורא.
כתוב מצוין והצליח לעניין אותי לאורך כל הדרך.להיות במוחו של נירי או בעצם של אחרים עניין למרות המחשבות הפחות מעניינות שהנירי קרא לפעמים. אחרי שהספר הפסיק להתעסק בעבר והגיע להווה ולהייטלייט של הספר ,הסופרת החליטה שבמקום לקחת את זה עוד למעלה ולסיים עם פה פעור ,הגיע לסוף שלא עונה על השאלות וגם מכריח את הקורא פשוט לקבל אותו. סוף בנאלי עם אווירת ההפי אנדיג שלא משאיר טעם של עוד ואף טעם חמוץ ומר בפה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין וחזק. מרתק וכתוב מעולה.
הבעיה היחידה שהסופרת קצת נסחפה עם תיאורי המחשבות.
אמנם זה חלק מהיופי של הספר אך לעתים מעיק.
במיוחד החלק השלישי של הספר שאף קצת הקשה עלי לסיימו, אך לא התייאשתי מכיוון שהכתיבה כל כך טובה והרעיון מצויין.
ממליצה בחום.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נרי בן שלום , קורא המחשבות, דרכו עושה המחברת ניתוחים למצבים נפשיים, ותודעתיים ומגישה לנו אותם גלויים ללא כחל וסרק ומשתמשת בתיאור נפלא של הסיטואציה.
נרי בן שלום, קורא המחשבות, בלש- בשלב מסויים נלחצתי בעצמי שמא הוא הרוצח ? האם נרי בן שלום הוא פסיכופת סכיזופרני ?
אני ממליצה בחום על הספר, יש לקחת בחשבון שלא מדובר בספר מתח פשוט של רצח, בילוש והתחקות אחר הרוצח.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרעיון יפה, אבל הספר חופר ולפעמים מעלה קבס. קצת מגעילים התיאורים לעיתים קרובות מדי. הסוף ממש ממש מאכזב.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
לדעתי ספר מעולה.
במעט מאד ספרים שקראתי יש רעיון מעולה (קריאת מחשבות) שמגובה בהתפתחת עלילתית שממשיכה להפתיע ויכולת כתיבה ותיאור כ"כ עשירים. "עולם הסוף" של אופיר טושה גפלה הוא עוד ספר כזה אבל אני לא מכיר עוד הרבה ספרים שכאלה (בטח לא בעברית). הספר ממש מרתק בהתפתחות העלילתית שלו ותיאורי התחושות שבו ממש מדהימים. למשל: "התת מודע האנושי זורק מלמטה גושי אבן ענקיים, היישר לחלונם של הלא מודעים לקיומו. כשידו חלושה, יגיעו רק חלקיקי חול ספורים לחלון ויזעזעו את זגוגית המודע. כשהתת- מודע קצת יותר אלים ושרירי, ועוצמת הזריקה שלו חזקה, האבנים הללו, שהן למעשה מאגרי המידע... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאוד נמשכתי בחנות לספר הזה.
נראה לי כמו רעיון מקורי ושונה שיעניין ויסחוף.
למרות שאני לא מתלהבת על ספרי משפטים חקירות רציחות וכו', קניתי את הספר.
בד"כ ספרים לא מושכים אותי או מעניינים אותי עד האמצע, עד שהעלילה מתחילה לתקתק, אך בספר הזה זה היה הפוך.
ישר נשאבתי לעולם הקודר והשונה של קורא המחשבות. נהנתי מאוד.
באמצע הספר, לעומת כל ספר אחר - נהיה לי משעמם.
קרו שני דברים מרכזיים - ההראשון הוא, שהסופרת התחילה להסתמך על הייחוד הרעיוני של כתיבת המחשבות, והתחלתי להרגיש שהיא כבר חוזרת על עצמה.
דבר שני - העלילה התחילה להתפתח, וכמו שאמרתי- אינני חובבת ספרי משפטים. א... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מי מאיתנו לא היה רוצה לדעת לקרוא מחשבות? אני בטח שהייתי רוצה!
נרי הוא בחור שקורא מחשבות של אנשים. הוא עוזר לעו"ד לפענח כל מיני מקרי רצח עד שבסופו של דבר נרי עצמו מואשם במקרי רצח רבים.
בכלליות לא כל כך התרשמתי מהספר. הנושא עצמו מאוד עניין אותי והוא כתוב בצורה קצת חופרת ומושכת ולא ממש הבנתי את הפואנטה...
אהבתי את החלק בסיפור שנרי מתמודד עם שוטרת שגם היא קוראת מחשבות וזה סקרן אותי לראות מה יתפתח ביניהם מבחינתם הכישרון של שניהם, אך התאכזבתי.
לדעתי ספר חביב אבל בהחלט ניתן לוותר עליו.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר בעל מקצב מונוטוני מאוד,הדמויות הן בסך הכל מריונטות משעממות,העניין שיוצר התקציר לא ממומש בספר כלל וכלל,
ברמה הכי תחתונה בזבוז של כסף ודפים.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק ומהנה עם חשיבה רעננה וחדשנית שגורמת לאותה הפתעה נעימה שרובנו מייחלים לה בכל ספר חדש שאנחנו לוקחים ליד.
על תוכן הספר הרוב כבר נאמר. אחרי קריאת הספר הסתקרנתי לגבי המחברת ותהיתי איך יהיה לשבת איתה לקפה ארוך אחר צהריים אחד ולשוחח על דברים שביום יום, ויותר מזה, סיקרן אותי לדעת איך היא היתה תופסת מצבים, אנשים ומאורעות בחיים שלי.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
התאכזבתי קשות, שום דבר מעניין לא קרה בספר הזה...חבל.
בכל זאת מצאתי ציטוט נחמד לקראת הסוף:
"אנשים חיים בזוגות בתוך קוביות בטון עם תריסים ומקווים שיום אחד יבוא הריגוש האמיתי הגדול ויסחוף אותם מעלה-מעלה, למקום אחר ושם במקום האחר יהיו עצים ירוקים יותר וציוץ ציפורים נוגע ללב יותר. שם הכל יהיה מלהיב ומרתק יותר. הם יוכלו לנשום עמוק ולהרגיש שהם עשו את זה. הם הגיעו לאן שהיו צריכים להגיע, היה שווה לחכות, הם יגידו. ידענו כל הזמן שיש משהו אחר, משהו גדול וחזק. וצדקנו. מזל שחיכינו ושהיתה לנו תקווה. ככה אנשים חיים. מחכים עד מותם להרגיש אחרת."... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"אני מכיר כל כך הרבה אנשים עצובים, שכמה מילימטרים מתחת לעור שלהם אין טיפת עצב. פעם הם התחפשו לאנשים עצובים ונשארו עם התחפושת כל החיים"(עמ' 54). משפט צבעוני זה הוא רק אחד מרבים השזורים בסיפורו העצוב של קורא המחשבות.
מאז שנרי היה ילד קטן, הוא יכול היה לשמוע את המחשבות של האנשים סביבו. זה דווקא עזר לו לפתח קרבה לאמו, שהייתה שם בגופה אך לא בנפשה, כי כך הוא תמיד יכל לעקוב אחר מחשבותיה ולברוח עימה לעולמות הפנימים שהיא בנתה לעצמה. אביו, בניגוד לכך, מעולם לא קיבל את נרי ואת שונותו. עד יומו האחרון נרי ניסה למצוא דרכים לקנות את אהבתו של אביו, שלא ניסה להסתיר מעולם,... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה.
הספר גןרם לך לחשוב ולהעמיד את עצמך במקום הגיבור.
מה באמת היה קורא אם הייתם יודעים לקרוא מחשבות? כיצד הייתם משתמשים בכוח זה ולמה זה היה גורם?
הדבר הטוב ביותר בספר הזה הוא העובדה שהוא מפעיל את הקורא וגורם לו לחשוב ולהפעיל את הדימיון ,מבחינתי זה ספר מנצח.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
נכון שגם אתם חלמתם לדעת לקרוא מחשבות של הסובבים?! מסתבר שזה לא כזה כיף גדול... במקום להקנות יתרון , זה גורם לבדידות וריקנות רגשית. לרוב , טוב לא לדעת !
אז... מי שמוכן לחוויה פסיכולוגית, מוזמן למסע. לא הייתי אומרת שהספר "קולח" כמו שצויין בביקורות אחרות. הספר דורש מחשבה עמוקה וריכוז לא קטן. לא מתרחשים בו הרבה דברים בו - הוא מלא במחשבות שנקראות ומנותחות ע"י גיבור הספר.
מומלץ. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד מסוגי הספרים החביבים עלי הוא סיפורים שבבסיסם עומדת נקודת פנטזיה (יכולת לנסוע בזמן, לקרוא מחשבות, להיות צעיר חזרה) וסביבה נרקם סיפור אנושי אמיתי ואמין. לפי זה, "בדידותו של קורא המחשבות" היה צריך להיות מושלם.
ובכן- לא. הספר ממש לא מוצלח.
בשלב כלשהו הבנתי שהסופרת כותבת מתוך נקודת מבט פרוידיאנית מובהקת ומכאן חסרונותיו הרבים של הספר, שכבר צוינו לפני. הנטיה לפרש כל שביב מבט ופיסת מילה, קיבעון האב המתכחש והאב האבוד, אובססיה למוות ומין ועוד ועוד. דומה שאין אף מאפיין מובהק מתורתו של אותו וינאי נרגן (כמו שקורא לו נעם שפנצר ב"פסיכולוג הטוב") שלא נכנס לספר- קי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואו. זה קודם.
נרי בן-שלום הוא קורא מחשבות. לא הפכו אותו לצ'יקו ודיקו, אין שום מופע מכניס כסף סביבו, הוא לא מופיע בטלויזיה ו(כמעט) לא יודעים על תכונתו זו. נרי נולד כממזר לאחר שאמו בגדה באביו במשך חודש. הוא נולד כמלאך שבדי תכול עיניים ובלונדיני לאב כהה. המשפחה כולה היתה צריכה לחיות עם עובדה זו בלי לדבר עליה כלל. החיים עם עובדה זו לא היו קלים, עם ובלי קשר לבדידותו של קורא המחשבות.
כקורא מחשבות נרי מפתח חיים שהם לרוב חיים שהרגש שבהם הוא רגש של מישהו אחר, רגש שנגנב כמחשבה שנגנבה, ללא שום כוונה תחילה.
שנתיים ישב נרי מאחורי אביתר בידרמן בכיתה ביסודי. לאחר מ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קניתי אותו מייד כשיצא לאור, העטיפה מצאה חן בעני וגם הרעיון. למרות שלפרקים הוא ממש מושך וגרם לי לפנטז מדי פעם על החלפת תפקידים עם הגיבור ולפעמים ממש לא, העלילה לא ממש פותחה בכיוון הנכון. הפוטנציאל הרי עצום, אבל היו פרקים שהבנתי שהוא פשוט בוזבז. למרות זאת הכתיבה של אורבך אמיצה ומצליחה להעלות חיוך. ספר בסדר, ככה בשביל החוויה הקלילה ועבור מי שאוהב ספרים אחרים שיוצאים מעט מהקופסא.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
עוד לא הצלחתי להחליט אם הספר הזה דחוס לי מדי או לא, אבל הוא היה מאד סוחף ומרתק.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר בנשימה עצורה.
רעיון מיוחד.
השאיר בי רושם עצום ומחשבה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
רעיון עם המון פוטנציאל, כתיבה טובה...אבל נשאר עם הפוטנציאל ביד.
הספר לא התקדם לשומקום והוא נוטה לשעמם/נמרח.
חבל.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרשים ביותר...
חוכמת חיים ניכנת ולו רק יכולתי לפגוש אדם זה...
כתיבה מעל ומעבר לכול דימיון....
פשוט אין לתאר דבר כה יפיפייה...
תודה לדלית אורבך
אני... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
התקציר נראה מבטיח,
קראתי והתאכזבתי מאוד. לא משאיר מקום לקורא לחשוב או להעלות השערות מה יקרה בהמשך... עלילה מאוד מונוטונית, המשכתי לקרוא , חיכיתי לשיא, אבל הוא פשוט לא הגיע. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מחולק לשלושה חלקים, שהחוט המקשר ביניהם לא לגמרי ברור.
החלק הראשון הוא דווקא המוצלח פחות מבין השלושה, החלק השני סביר והשלישי הוא הטוב ביותר ובמידת מה חלק זה הוא ש"מציל" את היצירה בסופו של דבר...
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
בסך הכל זה ספר טוב!
הוא קצת כבד... כל כך הרבה מחשבות רצות בתוכו, אבל מהרגע שמתרגלים הוא זורם. הוא משקף מעין מראה לכל מי שקורא אותו. מעבר לזה, הכתיבה מצויינת!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פתאום הלכתי לאיבוד שם בנבכי המחשבות של כולם. במונולוגים והדיאלוגים עם הדמויות.
להמלצה המלאה:
http://www.global-report.com/sfarim/a343440-בדידותו-של-קורא-המחשבות-דלית-אורבך... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
*מכיל ספויילרים*
להפתעתי, יש כן ביקורות רבות הטוענות כי לא נהנו מהספר כלל .אני חייבת לחלוק עליהן ולומר שהספר הזה העלה בי הרבה מאד מחשבות והירהורים על החיים עצמם ובפרט על החיים הפנמיים של כל אחד מאיתנו.הידיעה שבקיראת מחשבות של האנשים הקרובים אלינו היא חלומם של רבים וטובים ,הספר הזה מציג את הצד ההפוך,הפוגע,המסתכל שבלדעת.הנרי חיי את מחשבותיהם וחייהם של אחרים ,דבר הגורם לו מגיל צעיר צורך לרצות את כולם. לכן ברגע שפוגש מראה ,שמשקפת לו גם את עצמו הוא לא מסוגל להתנתק ממנה. אני שואלת את עצמי אם הוא בחר בבחורה היחידה בעולם שמשקפת לו את עצמו מתוך אהבה כנה? או או... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הוא בסדר ולא יותר.
העלילה בו לא סחפה אותי..לא זרמה לי כל כך עד שפתאום באמצע העלילה היה קטע קטן..שזרם כל כך מהר שלא הספקתי להבין מה קרה ולמה.
הסופרת גם תמיד דיברה על 'העיר' או על 'המושב' ולא הזכירה שמות, ואני לא יודעת למה, אבל זה ממש הפריע לי.
והדבר האחרון- במהלך כל כך הרבה קטעים מהספר הרגשתי כאילו הסופרת פשוט מוציאה את תסכוליה ואת כאביה מהחיים שלה בדיאלוגים בספר.
הרגיש לי לא טוב שמה שמועבר אליי זה התחושות שלה ולא התחושות של הדמויות שהיא יצרה, כאילו אופי ומחשבות הסופרת השתלטו לה הפעם יותר מידי על הדמויות, אני מבינה שלפעמים בספר המטרה היא באמת לה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמו שניתן להבין משם הספר, העלילה היא על אדם המסוגל לקרוא מחשבות של כל אלה מסביבו מהיותו תינוק. וכמו שניתן להבין משם הסיפור אדם זה הוא מאוד בודד. לזכות הספר ניתן לומר שיש לו כריכה ממש מעניינת ומושכת את העין, והרעיון של הסיפור לפחות בעייני הוא מרתק. אבל פה נגמרים לי השבחים על הסיפור.
לפעמים נדמה שסופרים חושבים שאם הם לא ימלאו 250 עמודים כדי לסיים את הספר, אז הסיפור יאבד מערכו ובמקרה זה הפוך הוא הדבר .
אומנם מעניין לקרוא על מחשבות של אחרים ולהשוות אותם למחשבותיך שלך אבל לא ניתן לבנות ספר שלם של 294 עמודים בלי עלילה שתחזיק את הסיפור. ההקדמה הארוכה מידי מספר... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני עכשיו קוראת אותו והאמת היא שהוא באמת לא משהו...
קניתי בגלל שיש סדרה כזאת ב YES ונורא אהבתי אותה.
הספר מלא בתיאורים מפורטים ומתישים שממש הגעתי למצב שאמרתי בקול: "אולי תשתוק כבר?!" ממש מייגע... אבל אני ממשיכה לקרוא כי אני לא מפסיקה דברים באמצע, במיוחד לא ספרים... נקווה שיגמר ויפה שעה אחת קודם...... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קניתי את הספר בגלל התקציר המושך,
אבל כל כך התאכזבתי. העלילה משעממת ומביאה יותר מדי פרטים...לא נהניתי בכלל מהספר וחיכיתי רק לסיים אותו.
כל הספר זה מרגיש כאילו הוא רק חוזר על פרטים.
לא נהניתי בכלל.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אורבך לא מאכזבת ומביאה ספר שהוא כמעט הרהורים נטו. אי אפשר לעצור באמצע, ראו הוזהרתם. כותבת ביד מוכשרת עלילה מבריקה עם דמויות מעוררות אמפתיה. מומלץ בחום רב.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר די משעמם.
קניתי אותו כי הרעיון נשמע מעניין, אולם לאחר שהתחלתי לקרוא העלילה לא ממש התפתחה.
קיוויתי שאולי הסוף יהיה מפתיע, אבל התבדיתי. שום דבר מעניין ממש לא קרה.
סתם ספר.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאוד סיקרן אותי לקרוא את הספר ...
הרעיון לדעתי גדול אך הספר קצת מייגע ...
לקח לי המון זמן לסיים אותו ...
לא סוחף ,,אך מענינין לדעת אך סופר חושב על מה שקורה סביבו ,,,
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
"בדידותו של קורא המחשבות" אינו מסוג הספרים שאני קוראת בדרך כלל, ובכל זאת החלטתי לקנות אותו כי סיקרנו אותי מאוד הביקורות הטובות עליו.
אני חייבת לציין שהתאכזבתי מאוד, הספר כתוב בצורה מאוד לא סוחפת, מתישה ומעייפת, הרבה תיאורים מיותרים ומוגזמים הרחוקים מהמציאות , לפחות מהמציאות שלי. לא הצלחתי להזדהות כלל.
אני לא נוטה להפסקי ספרים באמצע ולכן התעקשתי להמשיך לקרוא, רק חיכיתי שייגמר כבר , הסוף היה
מאוד צפוי כמובן.
היו כמה נקודות מעניינות במהלך הקריאה אבל הן בודדות, לכן איני פוסלת אותו על הסף אבל אני בספק אם אי פעם תהיה לי הסבלנות לחזור ולקרוא אותו מחד... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רעיון טוב שהופך לאחד הספרים הכי מעצבנים ומנדנדים שנתקלתי בהם בזמן האחרון.
נרי, הדמות הראשית, קורא מחשבות. זה הופך אותו לבודד. מי רוצה לבלות את זמנו לצד אדם שיודע כל דבר שעובר לך בראש? ומצד שני, איזה עניין אדם כזה יכול לפתח באנשים, כשכל צפונות ליבם פרושים לפניו? בנוסף, הוא גם נושא בתוכו רגשות אשם שהוא עצמו לא מבין את מקורם. עד כאן רעיון מעניין וספר מבטיח. אלא מה? למרבה הצער נרי לא רק קורא מחשבות אלא גם מפרש ומנתח אותן משל היה זיגמונד פרויד בכבודו ובעצמו.
התוצאה היא שלקורא אין סיכוי להספיק לחשוב מחשבה עצמאית אחת על אף דמות בסיפור ועל אף סיטואציה, לפני ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נדיר בימנו להיתקל בספר פנטזיה חדש שנכתב במקור בעברית. נדיר עוד יותר כשהספר יוצא בהוצאה גדולה ומוכבדת כמו "ידיעות אחרונות". ממש – ממש נדיר כשהספר הזה, שיצא בהוצאה גדולה, זוכה לשם ז'אנרי בעליל כמו, "בדידותו של קורא המחשבות".
אני חייב להודות, השם תפס אותי מיד, ורגע לאחר מכן הכריכה היפהפייה גרמה לי להרים את הספר מהמדף ולקרוא את מה שכתוב על גב הספר.
הדמות הראשית היא נרי, בחור שבתחילת הספר הוא לא יותר מילד קטן שמודע ל"מתנה" או ל"קללה" שלו, ויודע שאמו מאוהבת בגבר אחר ושאביו הוא לא באמת אביו. הוא יודע מה חושבים עליו המורים, יודע מה עובר בראשם של חבריו לכיתה, י... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
בדידותו של קורא המחשבות / דלית אורבך
הוצאת ידיעות ספרים
294 עמודים
הסיפור הוא על נרי (אבנר), ילד ממזר, שנולד כתוצאה מפרשיית אהבים מחוץ לנישואים של אימו. אביו מתנכר אליו באיזשהו אופן מפני שהוא יודע שהוא לא בנו הביולוגי ואימו מתנכרת לו בדרכה שלה מפני שהוא מזכיר לה את אביו יפה התואר. נרי עושה הכל על מנת להצדיק את אי-אהבתו של אביו - מודה במעשים רעים שלא ביצע ועושה הכל כאילו לעצבן בכוונה את אביו. אה כן, והוא קורא מחשבות. תחילה חשבתי לעצמי - "בואנה זה ממש מגניב, הלוואי עלי", מי מביננו לא רצה להיות זבוב על הקיר או לדעת מה עובר למישהו בראש? אבל כבר מין ההתחלה נ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
במילה אחת - וואו!
קצת יותר ממילה אחת?
למרות הסוף הקצת מאכזב (בעיניי), זה בהחלט ספר מיוחד.
סביר להניח שלא כולם יתרשמו מהספר באותה צורה. דלית אורבך כתבה ספר קצת אחר, במובן ה... כן, אפילו ביזארי של המילה "אחר".
צריך אומץ בשביל לכתוב ספר שלם, שנכתב מזווית של קורא מחשבות. אומץ וכשרון. אורבך הוכיחה את שניהם.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חריג בתכנו וברעיון העומד מאחורי הכתיבה מבחינה ספרותית. הרעיון של אדם הקורא את המחשבות של כל הסובבים אותו מקורי מאוד ואפילו מפחיד. כאב ראש אמיתי, תרתי משמע.
בספרה זה, דלית אורבך מובילה את נרי, גיבור הסיפור, לעולם מאוד בודד כאשר יכולתו לקרוא מה חושבים סביבו מובילה אותו לבדידות נוראה. לא אקלקל לכם את הקריאה ואעצור כאן.
מאוד נהניתי מן הספר והרעיון. המחשבה, שאין לה צנזורה, מובילה את הסגנון לרמה קצת בוטה וקשה לעיכול לפעמים. אנשים דתיים, למשל, יניחו את הספר הצידה, לדעתי. אולי לא. גם אחרים עדיני נפש.
עם הקדמה כזו - עדיין אני ממליץ לקחת את הספר ליד ולהנות ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
