ביקורת ספרותית על בדידותו של קורא המחשבות מאת דלית אורבך
ספר בסדר

---

הספר הוא בסדר ולא יותר.
העלילה בו לא סחפה אותי..לא זרמה לי כל כך עד שפתאום באמצע העלילה היה קטע קטן..שזרם כל כך מהר שלא הספקתי להבין מה קרה ולמה.

הסופרת גם תמיד דיברה על 'העיר' או על 'המושב' ולא הזכירה שמות, ואני לא יודעת למה, אבל זה ממש הפריע לי.

והדבר האחרון- במהלך כל כך הרבה קטעים מהספר הרגשתי כאילו הסופרת פשוט מוציאה את תסכוליה ואת כאביה מהחיים שלה בדיאלוגים בספר.
הרגיש לי לא טוב שמה שמועבר אליי זה התחושות שלה ולא התחושות של הדמויות שהיא יצרה, כאילו אופי ומחשבות הסופרת השתלטו לה הפעם יותר מידי על הדמויות, אני מבינה שלפעמים בספר המטרה היא באמת להעביר מסר דרך הדמויות, אבל היה קשה לי להתחבר לדמויות ולעלילה של הסיפור כשזה היה באופן ישיר כל כך.
בתכלס- הייתי ממליצה לסופרת ללכת לפסיכולוג שינתח את הדיאלוגים שלה עם עצמה על סמך מה שהיא כתבה
:)

» ביקורות נוספות של ברצ'וקית
» ביקורות נוספות על בדידותו של קורא המחשבות