ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 1 בדצמבר, 2015
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
נניח שהייתי יכול לקרוא מחשבות. האם זו היתה ברכה, או שמא קללה?
מהשרוול הייתי עונה - ברכה. כי במקרה כזה, אין יותר בולשיט. האמת, כידוע, היא המלכה. עכשיו אתה יודע מה באמת חושבים עליך החבר'ה בעבודה, ואם אתה באמת נחת או אכזבה להורים שלך, ואם אשתך אוהבת אותך מהלב או שהיא רק מחכה להזדמנות לברוח עם המדריך יוגה שהיא פגשה לפני שבוע בפגישה אפלטונית לחלוטין. אתה לא צריך את חיים הכט שיגיד לך אם עובדים עליך במוסך או אם רופא השיניים מנסה לעשות עליך קופה, ואם הבחור בעל החזות ה"מזרח תיכונית" שממולך רוצה לדקור אותך או את הקשישה לידך. תכל'ס, בלתי אפשרי לנקנק אותך יותר. זהו. אפשר להגיד מזל טוב בישראלית, כי רשמית, אתה בדיוק ההיפך מפראייר.
אבל בדיוק אחרי עשר שניות של מחשבה, ברור לחלוטין שזו קללה. קודם כל הרעש. לצאת לרחוב ולשמוע מה חושבים באוטובוס, מה הולך בקניון ומה דעתם של כל העוברים והשבים? בשביל זה יש פייסבוק וטוקבקים בוויינט. אבל יותר מזה - מי רוצה לדעת את האמת? ראבק, אני אולי חושד שעובדים עלי, ושמאחורי הגב מלחשים שאני חתיכת דרעק. אולי מפריעים לאשתי יותר דברים אצלי ממה שהייתי רוצה להאמין. אבל אני לא רוצה לדעת באמת!! ממש לא, גאד פורביד. אפילו לא מה אשתי חושבת עלי מתחת לפסאדה האוהבת. מי צריך את זה? זה נשמע כמו מתת האל הכי איומה שיכולה להיות, סוג של מגע מידאס אכזרי במיוחד, ומתכון די בטוח להתאבדות אקסטרווגנטית. לא, לא הייתי רוצה להיות מסוגל לקרוא מחשבות. הכמה טובות הנאה הספורות שזה היה מאפשר, בטלות בששים לעומת השיט שזה היה גורר איתו. אז לא, לא תודה.
וזה די ברור, לא? ברור ש"קורא המחשבות" יהיה בודד ולא מאושר, מנותק ובעל קושי אדיר ליצור קשר אמיתי עם... כל אחד. גם אם אתה יודע שמישהו אוהב אותך באמת, הרי ברגע שהוא פתוח בפניך, ואין לו סודות, אז בעצם אין אתגר ולא תעלומה. כל המהות בקשרים בין אנשים בעיניי היא במסתורין, במה שמגלים יחד לאורך הדרך, ובאפשרות להיות מופתעים, לטוב ולרע. איזה מין כיף יש בלשחק משחק מחשב בלי האפשרות להיפסל, בלי האפשרות לטעות, כשהיתרון שלך הוא מהמם וחסר גבול? לא, זה לא כיף. ובגלל זה, יש משהו כמעט מובן מאליו בספר הזה. למרות שדלית אורבך לקחה את הנתון הבסיסי ותפרה סביבו סיפור חביב, שום דבר לא הפתיע אותי בו. הוא היה פתור מראש, ואין בו התפתחות אמיתית, או קונפליקט אמיתי. יש קורא מחשבות. הוא קורא את מחשבותיהם של כל האנשים סביבו, חברים, משפחה, אהובות-לרגע, אנשים ברחוב. כולם חשופים סביבו, ואין לו למעשה שום מנוס אלא מלסבול, מגירוי יתר - או לחילופין משיעמום איום ובלתי נדלה.
לא הגעתי לסוף הספר. בלי להיות קורא מחשבות או מחשב קצים או מנחש ניחושים, לא האמנתי שייפתח בפניי איזה נתיב חדש כאן. כל מה שקראתי היה מוכר וצפוי, פטפטני וקצת חופר. המחשבות של האנשים בנאליות ודוגמטיות (באמת? סטיות מיניות ומחשבות על העבר? וואו. יש את זה ביותר פרויד?) וקצת ברורות ופיגורטיביות מדי בשביל להיות אמינות. לפחות במקרה שלי, המחשבות שלי הרבה יותר מעורפלות ואמורפיות מאשר הסיפורים הארוכים שנדמה שדלית אורבך מחברת, ואני חושד שאני לא היחיד שמחשבותיו הן כאלה. הכתיבה לכשלעצמה לא רעה, אבל גם היא לא הובילה אותי למחשבה טריה על הקיום שלי כאן, למעט הכמה הרהורים המתבקשים על מה הייתי עושה אילו, וה"לא, תודה" המזדנב. זה לא ספר רע, אני חושב, אבל למעט תמונת הכריכה המסקרנת לא קיבלתי ממנו שום זווית חדה על החיים, והחווייה הפושרת שלי ב-200 העמודים הראשונים לא הספיקה כדי להמשיך הלאה, אפילו לא כדי לדעת מה יקרה בסוף.
****
42 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מאירה
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
שקראתי את המשפט הראשון חשבתי לעצמי ברור שזה ברכה,
בביקורת שכנעת אותי שזה קללה. אהבתי את הביקורת (: |
|
|
חני
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
ברור שקללה. לפעמים הברכה היא לא לדעת.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
גם ברכה וגם קללה.
מזכיר לי קצת ספר של אופיר טושה גפלה. |
|
|
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת טובה. שרשור ההערות - גם הוא.
|
|
|
יוֹסֵף
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
להתנצל לא עולה כסף ;-)
ואלון, הבנתי את המשחק, חשבתי שאתה גם מתכוון כפשוטו...
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
יוסף, נניח להתנצלויות. רושם זה רושם ואנחנו רק בני אדם, שזה לא מעט.
|
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
אלון - דילמה מעניינת, אבל התשובה שלך חד משמעית לדילמה ולספר.
|
|
|
ניר
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
טוב, אצלי זה היה נגמר בפיגוע המוני שהגיבור מארגן אחרי שדולפינים שותלים בו מחשבות אסורות ;)
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
אתה רואה, ניר? אתה היית צריך לכתוב את הספר הזה!
פואנטה, רשמתי לפניי. |
|
|
ניר
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
מעניין היה לקרוא מחשבות של חתולים. או של ג'וק.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
תיארתי לעצמי, אלון.
לכן אמרתי "אולי זה יעניין אותך".
אם נפשט ונתמצת אז נגיד שזה ריצ'ר-רולה אבל אנושי ויש שם טריקים עם קריאת מחשבות אבל בלי חפירות. בזמנו עפתי על הספר הזה אבל אני לא דוגמה לתחכום -:) |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
פואנטה, לא יצא לי לקרוא.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
מחשבות, למה אתה מתפלא? הפסקנות שלך, גם אם היא מנומקת, היא מטבעה מאוד חד-משמעית, וגם אם הסקירות שלך חיוביות לעתים, לא נשאר כמעט רווח לפרשנות או לדעה אחרת, ולכן אנשים זוכרים בעיקר את רוח הדברים, וקטילות רבתי.
יוסף, היה כאן משחק מילים קטן, עם מחשבות וקריאת מחשבות :-)
בת-יה - איך קראו לו? |
|
|
בת-יה
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
הכרתי אחד כזה. אמיתי! קיבל בתיכון ציונים של 100 בכל דבר, חוץ ממתמטיקה - משהו בחישוב מספרים לא
הסתדר לו בראש. הוא גילה את התכונה הזאת שלו רק למעטים, אבל בסוף בכל זאת ברח לארצות הברית, והבנתי שהוא מסתתר שם מההמונים.
|
|
|
יוֹסֵף
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
מחשבות.
ייתכן מאוד שאתה צודק, אבל אני רק מעיר שיכול להיות שזה קשור גם לאופן שבו נעשות הקטילות...
בכל אופן התחלתי קצת לשוטט בבלוג שלך, והסקירות אכן מרשימות בהיקיפן ובתוכנן. לכן, אני שוב מבקש את סליחתך על הרושם המוטעה שלי. אלון, אני מניח שקיבלת תשובה :) |
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
יוסף, לא כעסתי. אני אוהב לשבח ספרים, אבל אז ההתעלמות רבתי. כשאני קוטל
כולם זוכרים עד לפרטים הכי מביכים. זו דרכו של עולם וזו מחירה של אהבה.
|
|
|
יוֹסֵף
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
מחשבות היקר.
חלילה לי מלכנות אותך 'שונא ספרים', מעולם לא אמרתי ולא חשבתי דבר שכזה. ייתכן שהרושם שלי היה מוטעה, אבל זה לא בא על חלל ריק, בטוקבקים, לפחות ממה שאני נתקלתי, פעמים רבות קראתי ממך קטילות קצרות (ודומני שבמרבית הפעמים ללא נימוק), כך שהופתעתי לקרוא אותך משבח ספר. אעמיק חקר בבלוג שלך בקרוב, ושוב, צר לי אם הרושם שלי היה מוטעה.
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
יוסף, ברשימת הנצח שלי מאות ספרים מומלצים לצד מאוד קטולים. האם העובדה
שאני קוטל ומנמק היטב בבלוג שלי, זה אומר שאני שונא ספרים?
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
אתה קורא את מחשבות?
|
|
|
יוֹסֵף
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
דילמה :)
מצד אחד מחשבות, שאין הרבה ספרים שעוברים בשלום את שבט ביקורתו ולשונו המושחזת, מצד שני אלון עם ביקורת מנומקת היטב...
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
מחשבות, זה היה נחמד. אבל כששום רעיון לא העיף אותי, כתיבה טובה לא מספיקה. וגם הכתיבה עצמה, לא הרגשתי שהיא כזאת ווה ווה ווה.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
ליישם רעיון כזה
מבלי להפוך אותו לטרחני ולעוס זה אתגר לא פשוט.
לא שמעתי על הספר הזה ועכשיו רק אגיד 'לא, תודה' -:) נזכרתי ב"המוח הקטלני" של ג'וזף פיינדר, אולי זה יעניין אותך. |
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
אלון, זה ברור. הביצוע היה פשוט טוב. זה החידוש.
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
זו קללה איומה. גם ככה אנשים חכמים מזהים בניד עפעף, רטט שריר, עמימות מבט או כל
שינוי פיזי זעיר, כמייצג מצב נפשי או מחשבה. ואנשים לא חכמים מאמינים ממילא למה שאומרים, אז בואו נישאר ככה.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
אבל מחשבות, הברכה והקללה זה מובנה לחלוטין בעצם קריאת המחשבות. זה נראה לי מיידי ולא מחדש שום דבר.
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
עצם הרעיון של לכאורה ברכה המכילה קללה נוראית. אורבך הוציאה לפועל את הרעיון
בצורה יפה מאוד.
|
|
|
נצחיה
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
מסכימה לגמרי.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
איזה מחשבה הוא עורר אצלך, מחשבות?
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
הספר היה כתוב היטב, מעורר מחשבה ולגמרי לא בנאלי.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
תודה, רויטל. אני הייתי מאוד סקרן, חיפשתי גם את הספר הזה די הרבה זמן. והנה, קול ענות חלושה.
יעל, הספר של סילברברג נמצא ברשימות. מקווה שיזדמן לי במהרה. אנקה - תוך כדי הקריאה חשבתי כמה פעמים איך המחשבות שלי נראות באותו רגע. זה אף פעם לא משהו קוהרנטי, קו ישר של מחשבות כפי שהן מתוארות בספר, כמעט עם נרטיב, אלא מין בליל של כוורת של מילים, לובשות ופושטות צורה, די קרוב למה שמתואר בספר "החור שברעש". |
|
|
אנקה
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
אילו היינו יכולים לקרוא מחשבות של הזולת אזי לא היינו יכולים להתרכז במחשבות משל עצמנו.
זה נורא.
הייתי סקרנית לדעת מה זה "המחשבות שלי הרבה יותר מעורפלות ואמורפיות.." מה ? האם אצלך מתרוצצות מחשבות במין ערפל ערטילאי כזה כמו ערפיח לונדוני ביום אפור במיוחד? כשמתוכו צצות דמויות מטושטשות? ג'ק המרטש ? איך נראות המחשבות שלך בעצם ? |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
קריאת מחשבות הוא נושא מרתק.
אם מעניין אותךלבחון את הנקודה שהעלית (ברכה או קללה) כדאי לך לקרוא את "למות מבפנים" של סילברברג. האנלוגייה שלו מתאימה גם לכל כישרון ייחודי אחר. |
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת יפה ומשכנעת.
כששמעתי לראשונה על הספר דווקא היה נשמע לי מסקרן, אבל אז קראתי ביקורת פושרת ששכנעה אותי שלא אהנה ממנו. הביקורת שלך מצטרפת אליה, כנראה שאוותר. |
42 הקוראים שאהבו את הביקורת
