ביקורות ספרים על הספר ההיסטוריה הסודית [כתר]
|
|
|
|
|
כתבתי פעם שצריך הצדקה טובה מאוד כדי שרומן יתפרס על פני יותר מחמש מאות עמודים. זאת הכללה, אבל תשימו לב שהיא נכונה. אם ספר הוא סאגה המתפרסת על פני מספר דורות, יכול להיות שצריך הרבה עמודים בשביל לספר את זה. אם ספר שייך לסוגת הפנטזיה, שבה על המחבר ליצור עולם או כמה עולמות זרים, לתקשר אותם לקורא, לעשות זאת בצורה סיפורית ולבנות תוך כדי כך עלילה, ובכן, זו יכולה להיות הצדקה. אני מניחה שיש עוד כמה יוצאים מן הכלל, אבל הם רק עוזרים להצדיק אותו. סיפור טוב הוא סיפור שאפשר לספר אותו בצורה טובה ומהודקת ב-300 עד 500 עמודים.
כתבתי את זה כבר. איפה כתבתי? למשל בסקירה על ספר ב... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ההיסטוריה הסודית של ההיסטוריה הסודית היא שאת הספר התחלתי לקרוא פעם וזנחתי. לאחר מכן התחלתי לקרוא את החוחית, עליה היה זרוי אבק כוכבים. אז החלטתי לשוב ולקרוא את ההיסטוריה הסודית, לראות מה אני מפסיד.
איזו טעות, איזה זיון שכל מתמשך, קשקוש אינסופי וחסר פואנטה.
כבר בהתחלה ידוע שבהמשך יהרגו את באני. באני הוא אדמונד קורקורן, אחד מחבורת לומדי יוונית עתיקה בהמפטדן, קולג' קטן בצפון מערב ארה"ב, בורמונט. בחבורה נמצאים גם התאומים צ'ארלס וקמילה, פרנסיס והנרי. מעט יותר מאוחר מצטרף גם המספר, ריצ'ארד פאפן.
מעשה הרצח אינו סוד בספר, אינו מצריך פענוח וכל מה שנותר לראו... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קשה ומזעזע, אבל כתוב בצורה טובה. ללא ספק אחד הספרים הטובים שקראתי לאחרונה.
לעיתים היה ארוך מדי, אבל כ"כ זורם ומעורר סקרנות, שזה לא באמת הפריע.
מתוך השתדלות שלא לעשות ספוילר, אומר רק שהסוף קצת לא התיישב לי עם הדמות של הנרי, כפי שנשקפה לאורך כל הספר, אבל מכיוון שמדובר בספר שלדעתי יש מקום לקרוא אותו פעם שנייה, מאוד יכול להיות, שבקריאה שנייה אשנה את דעתי...... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מרופא השינים שלי למדתי דבר חשוב לחיים. לא, לא לצחצח שינים. הוא לימד אותי להגדיר.
לבנאדם יש כנראה עסק עם הרבה פציינטים מפונקים, ולכן תגובתו לכל תלונה מצידי היא פתיחת עינים באיום ושאלה נוקבת: "כואב או לא נוח???"
כשבאתי להגדיר את הספר הזה, הרגשתי שאני צריכה להשתמש שוב בדיוק של הרופא שלי: הספר הזה באמת כואב או רק לא נוח?
הרגשתי שאני נשאבת לתוך בור שחור עמוק. הכל קרה אבל שום דבר לא קרה. הפרקים היו ארוכים ומתמשכים ולא נראה סופם באופק.
מכירים את הקלישאה "לא יכולתי להניח מהיד"?
גם עם הספר הזה זה קרה לי. לא יכולתי להניח, כי הרגשתי כאילו מישהו מהפנט אותי. כאילו נק... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים המעניינים וטובים שקראתי לאחרונה. על פניו אם הייתי קוראת לפני כן את תקציר עלילת הספר, אני בטוחה שלא הייתי טורחת. מה לי ולקבוצת סטודנטים. אך כאמור רב הנסתר על הנגלה. ספר עמוק, כתוב נהדר וסוחף. נהניתי במיוחד. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא ברור לי איך גיליתי את "ההיסטוריה הסודית" רק עכשיו. נשאבתי אליו החל מהמילה הראשונה ונשארתי מרותקת לאורך כל 600 העמודים שלו. זהו סיפורו של חוג ללימודים קלאסיים בקולג' יוקרתי וקטן בוורמונט. הסיפור מסופר מנקודת המבט של ריצ'רד פאפן בן ה-19, שמגולל את השתלשלות העניינים בדיעבד. הוא מגיע לקולג' ולאחר שמציג את עצמו כבן טובים, הוא זוכה להתקבל לחבורה האליטיסטית שמרכיבה את החוג ללימודים קלאסיים. החבורה מונה 5 תלמידים בלבד, והיא מעין יחידה עצמאית בקולג' שמנוהלת לפי כללים משלה. ככל שריצ'רד נשאב יותר לתוך החבורה, הוא מגלה שיש סוד איום שקושר בין בני החבורה, סוד אשר כ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מסתורי. מה מיסטורי בו? - העובדה שזכה בכל כך הרבה ביקורות טובות. אני באמת לא מבינה למה. הסופרת התאמצה מאוד לצייר דמויות של שישה סטודנטים אינטליגנטים, רוחניים ובעלי מוסר גבוה. במקום זה ראיתי מול עיני דמויות של שישה סטודנטים מטומטמים, עצלנים ומפונקים. גם המורה שלהם נראה לי "מוזריהו" אחד גדול. ההחלטות שהדמויות מקבלות במהלך הסיפור לא הגיוניות בעליל מה שהופך את כל הסיפור ללא אמין. יתרה מזו הפריע לי מאוד שכל הייסורים שמהם סובלים בעקבות הרצח שביצעו נובעים אך ורק מפחד להיתפס ולא מחרטה או רגשות אשמה ואם כך מה שווה כל הספר הארוך והמשעמם הזה?
בקיצור לא הלך ל... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
משום מה לא התחברתי לספר. הספר לא רע, אך הוא מלא ביותר מידי פרטים שוליים ולא חשובים ועמודים רבים מלאים בתיאורים חוזרים ונשנים.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
קודם כל, ספר טוב מאוד. במיוחד שחושבים על זה שהסופרת שכתבה אותו הייתה בת 28 בלבד כשהוא יצא.החלק הראשון לא רע בכלל ושוטף למדי.המגרעה היחידה שלו היא שהוא ארוך מדי.ואם הייתי העורך שלו בהחלט הייתי מקצץ כמה מילות תואר וקווי עלילה מיותרים. החלק השני הוא יצירת מופת אמיתית, המחברת מאלתרת ומאלתרת באופן וירטואוזי על הנושא הכללי- שהוא רגשות האשמה של המספר. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בתור סטודנטית בלתי נלאית שכנראה תמשיך ללמוד כל החיים, התחברתי מאד לספר הסטודנטיאלי הזה. הלוואי שאנחנו היינו עושים כאלו חיים משוגעים, תרתי משמע :-) :
הספר נכתב ע"י ריצ'רד, המשחזר את חוויות נעוריו בקולג' יוקרתי בניו המפדן. הוא מתאר את קורותיהם של ששה תלמידים בני עשרים, צעירים ושאפתנים, שזכו והתקבלו לחוג ללימודים קלאסיים, המצומצם והאליטיסטי, בהדרכתו הבלעדית של פרופסור כריזמאטי. התלמידים הופכים חבורה מלוכדת ומסוגרת: חושבים יחד, מבלים יחד, כמעט את כל זמנם.
מסתבר שהתלמידים הסקרנים והשקדנים ניסו לשחזר את פולחן בכחוס הדיוניסי עליו למדו בכיתה, בניסיון לפ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר קראתי בסקרנות ובדבקות, וגם כשהנחתי אותו מידי בין לבין חשבתי עליו, על הדמויות, על העלילה המסובכת, תוהה מי הרע ומי הטוב, ומבינה בסוף שאין בכלל רעים וטובים.
זה ספר טוב מאוד, הסוף מפתיע ומעורר מחשבה, והכתיבה סוחפת. לא פעם הרגשתי כאילו אני עצמי חלק מאותה חבורה מבולבלת של צעירים, שמסתירים סוד אפל, ואז עוד סוד אפל, ולכל אחד הסודות האפלים שלו עצמו. הדמויות בנויות נפלא, והעלילה מרתקת ושואבת.
בקיצור - ממליצה! ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הביקורת כתובה בעצלנות וכל פסקה מדברת על משהו אחר שהפריע לי בספר (אני לא כותבת ביקורות טובות ואוהדות, זה לא מעניין ולא שימושי וגם לא קוראת ביקורות כאלו). סליחה מראש.
ההתחלה של הספר (400 ומשהו עמודים) די מעניינת, מותחת, נחמדה, לא יצירת מופת אלא משהו נחמד לקרוא כשעייפים. העלילה זורמת, קצב ההתרחשויות יציב ולמרות שרבים אומרים שהחלק הזה משעמם אני מצאתי אותו לא רע. ואז, ככה פתאום, הסופרת (שאני מסרבת להעריך רק בשל גילה הצעיר!) מפילה כמות מידע גדולה שלא מתקשרת לחלק הקודם באופן נפלא כמו שטוענים כולם. זהירות - ספויילרים לפניך. צ'ארלס שוכב עם קמילה, קמילה שכבה עם פרנס... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הייתי אומרת שיש משהו גאוני בדרך הכתיבה של דונה טארט (בת כמה היא בכלל?) היא בנתה את הסיפור המורכב מאוד הזה שלב אחרי שלב- ועשתה זאת בחכמה: כל עמוד בספר שווה את ההזדהות שנוצרת עם הסיפור. גולת הכותרת כאן, כמובן, היא הדמויות: הן משונות!! ודעתנו עליהם משתנה ככל שהספר ממשיך להתל בנו. (גאוני!)סטודנטים לפסיכולוגיה מוזמנים לנסות ללמוד התנהגויות דרך אנשים כמו הנרי ועוד כמה טיפוסים מהחבורה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפעמים מתחשק לי שאנשים מסוימים פשוט יעלמו. אנשים שמציבים בפני בעיות להתמודד עמן, אנשים בעלי תביעות טורדניות, אנשים שמזכירים לי חוויות לא נעימות, אנשים שמארגנים ערבי קריוקי בבית ממול ונותנים למתבגרים בעלי קול מתחלף לזייף שירים שלא היה בכוונתי להכיר בשעות שבהן העולם אמור להיות שקט.
היה נחמד אם הם היו נעלמים.
אולי בגלל השאיפות הנסתרות שלי יכולתי להזדהות עם הרצון להיפטר מבאני (זה לא ספויילר, זה כתוב בדף הראשון).
גם מעבר להיותו פצצה מתקתקת הוא היה ממש מטרד מעיק.
רק שאני לא אקח תת מקלע ואקצור אותם, אני לא אחלק להם עוגיות מורעלות ואני לא אתן להם דחיפה ... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצוין. ארבעה וחצי כוכבים לפחות. אחד הטובים שקראתי בזמן האחרון.
מאז שגיליתי את 'סימניה', והתחלתי לנבור בתוככי עצמי כשאני מסיימת לקרוא ספר, כדי לנסח מה אהבתי ומה לא אהבתי בו, הבנתי על עצמי שני דברים: קודם כל, אני מעדיפה ספרים שמתמקדים במספר מצומצם של דמויות ומפתחים אותן לעומק, על פני ספרים שמרפרפים להם בקלילות על פני עשרות דמויות, מספקים עליהן אינפורמציה למכביר, אך לא באמת הופכים אותן לבשר ודם (ע"ע "מאה שנים של בדידות"). שנית, אני מעריכה מאוד סגנון וכתיבה יפה, בלעדיהם הספר אינו שלם, אבל הם לבדם לא מספיקים (ע"ע "סיפורי ניק אדמס"). בעיני, ספר צריך קודם כל ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא אהבתי (משעמם). עוד סופר/ת אמריקאי ברשימה ארוכה של סופרים אמריקאים שלא אהבתי (כולל ארנסט המינגוויי). מה לא בסדר איתי?...... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
למודת ספרים וקריאה, אני מחלקת את התואר "יצירת מופת" בקמצנות מירבית. כמו מבקר מסעדות אליטיסט, גאה ונפוח מחשיבות עצמית, אני מרבה להוריד כוכב אחד. שהרי, כמה יצירות הינן מופתיות? אסור להיות נדיב מדי במתן ציונים גבוהים, שמא יחשדו בי שדעתי קלה וטעמי בינוני וירוד. וכך אני מחלקת מחמאות כמו כילי זקן שאוצרותיו הולכים ואוזלים. על מדף המופתיים הצבתי כמה יצירות שנשפכתי לגמרי בקוראי אותן, (ולא, לא, ידידי, אלה הן לאו דווקא אותן יצירות שזכו להערצת המבקרים וסובלות לעיתים מעודף שיעמום וחוסר עניין בולט) אלא יצירות שמולן אני מתקפדת, נופלת על ברכי מזועזעת מעוצמת הכישרון ... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעניין ואחר, אם כי לעיתים קצת מַלְאֶה ונמתח.
אפשרי ביותר, בין בסדר לטוב...
בעצם - בהתחשב בגילה הכה צעיר של הסופרת, הספר ראוי למחמאה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר סוחף הכתוב היטב. לכאורה ספר עם שלד של ספר מתח, אך למעשה יש בו תבונת אנוש, מבט חומל, יכולת התבוננות פסיכולוגית ויד מתארת מופלאה ומקורית של הסופרת.
נהניתי מאוד.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסיפור מסופר היטב, אם כי מתמשך על יותר מדי דפים, וחבל שכך. מצד שני, בכך מועצמת החוויה שהמספרת מנסה להעביר: העינוי הגדול , שהוא ה"עונשו" של ה"חטא" , הוא הזמן שחולף לאט לאט לאט. וכמו עינוי סיני, הזכרון איננו מרפה והופך לסוג של מלכודת.
בהחלט סבלתי מההימתחות של הסיפור, אבל שווה קריאה, ללא ספק.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר עוצר נשימה, הסופרת מתארת בצורה מאוד מוחשית את המאורעות. מעולם לא נשאבתי לספר בצורה שכזו,הרגשתי לא כצופה מהצד, אלא כאחת מהדמויות עצמן. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה, אפל ומרתק. הספר אכן מתחיל בצורה קצת יבשושית, אבל בהחלט שווה להמשיך ולקרוא, הוא משתפר פלאים בהמשך וקשה להניח אותו מהיד.
הספר מלווה בהתחבטויות רבות של הגיבורים (וחשוב לציין שבספר מודגש שהבחור בעל האישיות הבולטת ביותר, הנרי, הוא בסה"כ בן 21!), שמרבית זמנם עוברת עליהם בניסיונות שונים לשתות או לעשן עצמם לדעת וקצת פחות בלימוד יוונית.
הספר אמין מאוד לדעתי ומאוד הזדהיתי עם הדמויות הבולטות המתוארות בו. ההתרחשויות האחרונות בו בהחלט ריתקו אותי אליו עוד יותר וחשבתי עליו ועל גיבוריו עוד ימים מספר לאחר סיום קריאתו. מומלץ בהחלט, למיטיבי קריאה !
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ריצ'ארד מגיע מקליפורניה ללמוד בקולג' קטן בורמונט. מכיוון שלא חווה אהבה ושייכות מימיו, מחפש ריצ'ארד נואשות אהבה וחברות. הוא מתקבל לכיתת לימודי יוונית בה מלמד מרצה כריזמטי ומסתורי הבורר את תלמידיו בפינצטה. בכיתה לומדים חוץ מריצ'ארד הנרי המנהיג המלומד, פרנסיס המגונדר במקצת אך טוב לב, תאומים קמילה היפה והאמיצה וצ'ארלס המקסים והלבבי ובאני הפרוע והחברמן שבחבורה. לא קל לריצ'ארד התפרן והמופנם להתקבל לחבורה האליטיסטית הזו של שחצנים, בני טובים ממעמד גבוה. החבורה הזאת נראית לו כל כך נוצצת ומסתורית, כולם כה מלומדים ומסקרנים עד שהוא ממש יוצא מגדרו להתחבב עליה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בחור שמגיע ללמוד בקולג' יוקרתי שבכיתתו לומדים רק 5 סטודנטים שאת כל השעורים בו מעביר מרצה אחד מאוד נחשב.הם מתנהלים כיחידה אחת עצמאית על פי חוקים שלה שקושר אותה רצח שביצאה אחד מהם.ספר מותח ומענין קצת ארוך מדי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר לא פשוט לעיקול. ארוך ורובו ככולו פילוסופי. לא מתאים לקוראים שלא מסוגלים להתמיד ולקרוא דיון במהות החיים שאורך כ600 עמודים. יחד עם זאת הספר מעלה המון שאלות שלא נעלמות גם כשבוע לאחר סיומו .... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר פטפטני ומיותר. לא להאמין כמה הסופרת הצליחה למרוח את הסיפור הלא-מעניין הזה. לא הייתה דמות אחת שחיבבתי. כל מה שהם עושים שם זה לשתות ולהשתכר. הסיום (כשהוא סוף סוף מגיע) נעשה במהירות, ומשאיר את הקורא עם הלשון בחוץ. לוותר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין ספק שהספר הזה הוא הישג יוצא דופן לסופרת כ"כ צעירה.
קראתי אותו בעניין, אבל הנה היום, כשנתיים-שלוש לאחר הקריאה, אני לא זוכרת הרבה ממנו.
אני זוכרת שנהניתי, שהוא היה קריא אבל שבשלב כלשהו הוא איבד מומנטום ובשלב הבא די חיכיתי שהוא יסתיים.
כך שחוות דעתי בעניין הספר הזה די חצויה - מצד אחד, אני בהחלט זוכרת שהוא קריא ושהיה לי קל ומעניין להיכנס אליו. מצד שני, אני גם זוכרת נקודת שבירה באמצע ללא שיקום. אבל אולי זו רק אני...
ואנקדוטה לסיום לעניין העטיפה - התמונה שמצורפת כאן היא תמונת המהדורה הראשונה (בעברית כמובן). מסתבר שהסופרת לא אהבה אותה ולבסוף הושגה פשרה לפי... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואו, טארט כתבה פה ספר שקשה להאמין שמדובר בספר ראשון של כותבת צעירה כל כך. איזה ניתוח, איזו הבחנה. ספר חכם, מרתק ומותח.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|