ביקורת ספרותית על ההיסטוריה הסודית [כתר] מאת דונה טארט
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום שישי, 16 בפברואר, 2018
ע"י מורי


ההיסטוריה הסודית של ההיסטוריה הסודית היא שאת הספר התחלתי לקרוא פעם וזנחתי. לאחר מכן התחלתי לקרוא את החוחית, עליה היה זרוי אבק כוכבים. אז החלטתי לשוב ולקרוא את ההיסטוריה הסודית, לראות מה אני מפסיד.

איזו טעות, איזה זיון שכל מתמשך, קשקוש אינסופי וחסר פואנטה.

כבר בהתחלה ידוע שבהמשך יהרגו את באני. באני הוא אדמונד קורקורן, אחד מחבורת לומדי יוונית עתיקה בהמפטדן, קולג' קטן בצפון מערב ארה"ב, בורמונט. בחבורה נמצאים גם התאומים צ'ארלס וקמילה, פרנסיס והנרי. מעט יותר מאוחר מצטרף גם המספר, ריצ'ארד פאפן.

מעשה הרצח אינו סוד בספר, אינו מצריך פענוח וכל מה שנותר לראות את המשך תפקודה של החבורה לאחר הרצח בהמשך. האם יש לחבורה תקווה? גם זה תופס את החלק הקטן בספר. רוב רובו של הספר הוא חיי היומיום בקולג', היחסים בין החמישה שנותרה וכאן הנפילה הגדולה של הספר: טארט מורחת על פני 640 עמודים חיים מאוסים של שכרות ועוד שכרות, עשרות אם לא מאות בקבוקי ויסקי מתגוללים בכל עבר, ואם זו לא שכרות אז אלה סמים או משככי כאבים, עישון ושינה במיטות ספוגות זיעה מסוייטות.

התקווה במהלך הספר היא להתפתחות דרמטית כלשהי, פרט לרצח המדובר. אלא שהכל הולך ושוקע, הלהג עצום ורב, עוד ועוד ויסקי צץ מכל עבר, המיאוס הולך וגדל, ואפילו שבעמוד או שניים צץ אותו אבק כוכבים שהיה בהחוחית, לא היה לזה המשך.

ולא שלא היה פוטנציאל.

המספר לומד על מילגה כשהאחרים בני עשירים, ג'וליאן המורה בוחר כל שנה את תלמידיו במשורה ורק הוא מחליט לגביהם, עניין ללא אח ורע. כתלמיד עני הוא, המספר, נקלט היטב בחבורת הלומדים והיה אפילו פוטנציאל לחבורה סודית ומיוחדת בהחלט. אז היה.

דוחה לגמרי.
32 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אורית זיתן (לפני 11 חודשים)
שכנעת אותי מורי!
מורי (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
ממש זיוני שכל. בכמויות.
Pulp_Fiction (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
ז***י שכל? באמת מחשבות?
נתי ק. (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
ספר טוב כמובן. לא חף מפגמים, אבל בהחלט שווה 4 כוכבים. הייתי מכניסה אותו לרשימה של "לקנות בדחיפות בשל אי המלצה של מחשבות", אבל כבר קראתי אותו:-) מחכה לסקירות שלך על ספרים שלא קראתי...
אפרתי (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
יש לי בעיה מסוימת, מחשבות, עם שיטת הדירוג שלך. אני ארחיב על כך בהזדמנות אחרת, אבל סופר שיש לו כישרון כתיבה ענק כמו דונה טארט (עובדה שאת החוחית אהבת מאוד) לא מגיע לו, או לה, כוכב אחד על ספר שאת תוכנו, ואני מדגישה את תוכנו, לא אהבת.
לדירוג של ספר יש הרבה פרמטרים ואי אפשר לשים בשורה אחת ספרים שכתובים בכישרון גדול כמו ראיתי איש וההיסטוריה הסודית עם ספרים נטולי כישרון, רק בגלל שאתה לא אוהב את התוכן.

ובעיני הוא כן מופת.
מורי (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
רץ, אני קורא את הספר זמן מה לפני השפעת. הספר ריקני. מופת הוא לא.
רץ (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
מחשבות, האם יכול להיות שמחלתך השפיע על השיפוט שלך לגבי הספר? על כל פנים הדיון הזה הנע במנעד של רע לטוב, למשל אפרתי הגדירה את הספר הזה כספר מופת, מה שיוצר בי מוטיבציה לנסות ולהתמודד אתו, אולי יום אחד אנסה.
חני (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
על טעם וריח מחשבות.... בכל אופן עם וירוס וחום קשה לקרוא ולצלול בהנאה.
לגבי הספר. הוא זז לאט, הכתיבה שלה מסויימת מאוד, מתפלספת ומתחכמת ובעיקר איטית. כמו אדם שלוקח לו שנה להגיע לפואנטה. כך גם העלילה . אני אהבתי וקראתי בהנאה גדולה.
תרגיש טוב.
מורי (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
חגית, אין מה לאהוב בו, לתעב בשפע.
חגית (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
לא יודעת לגבי הספר... מצד אחד, נשמע כמו קשקוש במיץ עגבניות. מצד אחר, אנשים שאני מעריכה מאוד את דעתם הספרותית, אהבו מאוד.

אבל דבר אחד מוחלט- עיצוב הכריכה מזעזע.
מורי (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
לפחות במקרה הזה את צודקת לגמרי. מבחיל מה שקורה שם. אם זה גם מאפיין, מעניין מה הפך את ארה''ב לכזו מעצמה.
בת-יה (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
אני כבר מזמן מדלגת בקלילות על כל ספר שמציין על כריכתו את המילה קולג'.
לא יודעת למה אבל משהו בצירוף של אמריקאים וקולג' מטריף לי את המוח.
מורי (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
בוב, קרא את החוחית. לא תצטער.
אנקה (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
תודה לך על שחסכת לי ספר :)
מסמר עקרב (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
קטילה מבריקה. הבעיה היחידה היא שאני מאוד אהבתי את הספר. כל כך אהבתי אותו, שהשארתי אותו בספרייה הביתית. מימינו "והיום איננו כלה" ומשמאלו "מר ורטיגו"...
yaelhar (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
מסכימה לדעתך על הספר.
לא בגלל השכרות או הסמים. בגלל היומרה. אני חשבתי שהוא "שווה" 2 כוכבים. "החוחית" היתה קצת יותר טובה - 3 כוכבים. ויתרתי על טארט.
פואנטה℗ (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
אז ההיסטוריה הסודית של הביקורת הלא יסודית על ההיסטוריה הסודית היא שפעת קטלנית?
פ'סדר.
שתה תה עם לימון, קח משככי כאבים, אל תשכב במיטות ספוגות זיעה מסוייטות וקבל לייק תנחומים. לא נעים.
אפרתי (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
אחרי הארי קברט ואחרי המבשר, שכבר אמרת לי שאת לא מתלהבת, אני מיואשת ממך.
בוב (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
עוד בביקורת שלך על 'החוחית' אמרתי לך שטארט שרופה אצלי בגלל 'ההיסטוריה הסודית' אז אם דעתך תואמת לשלי על ספר זה, יש עוד סיכוי שאגש ל'חוחית'.
שונרא החתול (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
תסלחו לי על השגיאוד. אדי פשוד עם שפעד. יותר משכנע.
מורי (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
תסלחו לי על השגיאות. אני פשוט עם שפעת.
שונרא החתול (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
אפרתי, אם זה עוזר אז גם אני מתלבטת בין ספר לא משהו לבין בזבוז של זמן.
שונרא החתול (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
יש לי ביקורת מותחלת על הספר ונראה לי שפרצת ופרצת ופרצת ופרצת ולקחת ואז ניסית לטשטש עם שגיאות הגהה מרובות, משפטים א-לה המתרגמת של גיום מוסו ומבנה כללי שכאילו נכתב מתוך ענן של שכרות אחרי שגם אתה צרכת את כל האלכוהול של החבורה השתיינית. אולי זה רק האדים.
אבל בשורה התחתונה אתה צודק. ובשורה שמתחת לתחתונה כתוב בענק שהפוסל במומו פוסל ושאל יתהלל חוגר כמפתח ושאל תעשה לחברך מה שגם אתה לוקה בו ושמאחורי הבריון שנובח על חדשים וחלשים מסתתר תחבירן ומגיה שהוא לא משהו בכלל.
יאללה מכות.
אפרתי (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
התחלתי להרכיב רשימה של ספרים נהדרים שאתה שונא. הבעיה היא, שכדי לדעת שהם נהדרים אני צריכה לקרוא אותם קודם. אז מה יצא לנו מזה? האם כל ספר שאתה נותן לו כוכב בודד הוא בהכרח נפלא?
הכנסת אותי לפלונטר.
הכוורן (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
פואנטה , ענק !!!!!!!
פואנטה℗ (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
עכשיו להגהה ולכתיבה המקובלת בעברית:
• לאח מכן
• נמצאים גם התאומם
• האם יש לחבור תקווה?
• רוב רובו של הפר הוא
• היחסים בין החמישה שנותרה
• אם לא מאוד בקבוקי ויסקי
• הלהג עצום ורוב
מורי (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
ומי שקלעה לגמרי לראש שלי היא קריקטורה. בול מה שחשבתי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ