ביקורות ספרים על הספר הכול מואר
|
מכל מה ששמעתי הציפיות היו גבוהות וממש לא התממשו.
העלילה מתרחשת לסירוגין בעיקר בשתי תקופות- סוף המאה ה-18 בה נולדה ברוד (וסיפור די משוגע ברקע)- הסבתא של הסבתא של הסבתא של הסבתא של הסבתא של הסבתא של מי שיצוץ בהווה – ג'ונתן ספרן המזוהה גם כ'הגיבור' בפי המספר אלכס. ה'גיבור' מגיע מארצות הברית לאוקראינה לחקור את שורשיו ולמצוא את אוגוסטין שלידיעתו הצילה את סבו מציפורני הנאצים. אלכס כמתורגמן מחורבן וסבו כבד הראייה על תקן נהג מלווים אותו.
סגנונו של אלכס הוא תערובת של מצחיק, מוגזם ומטורלל לחלוטין. בפי אמו הוא 'אלכסי-תפסיק למרר-אותי', עוד מפניניו-הופעתו הרביצה ל... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
חִשבו על התבשיל המסורתי, האלמותי, הטעים, זה שאין לו תחרות, שסבתא שלכם יודעת להכין מאז שאתם זוכרים את עצמכם, והוא נוגע ומרגש מאין כמותו ורק מעצם היותו הוא. עכשיו, חִשבו על להגיש את התבשיל הזה בתוך הכלי הכי מפונפן שתמצאו במטבח, הכי צבעוני, הכי מנקר עיניים, ותכניסו את הכלי הזה - עם התבשיל בתוכו - לתוך חדר האוכל כשברקע מתנגן פסקול חייכם.
מיותר, נכון? תבשיל טוב, טעים, אלמותי וחזק אפשר להגיש גם בקערת פלסטיק, כשברקע מוזיקת מעליות. סופר שמחזיק בראשו סיפור עוצמתי כל כך על נושא שממילא הוא עוצמתי מעצם טבעו - לא צריך להגיש אותו בשלושה חלקים מקבילים, בפונט מתגוון, בק... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
לפעמים אני נכנס למין מחסום ספרים.אני יכול לקרוא 3 ספרים בשבוע,אבל אף אחד מהם לא יגרום לי למשהו,אף אחד מהם לא יגרום לי להגיד "וואו,איפה הספר הזה היה עד עכשיו!".ואז קראתי את הספר הזה.
למרות הביקורות המהללות על הספר שבדרך כלל גורמות לי לאנטגוניזם לספרים כאלו,החלטתי בכל זאת לקרוא.
ג'ונתן ספרן פויר כותב על דמות בשם ג'ונתן (צירוף מקרים?) שבוחר לעשות מסע שורשים לאוקראינה כדי לגלות עוד על האישה שהצילה את סבא שלו מהנאצים.הספר בעצם מורכב משלוש דמויות מרכזיות-ג'ונתן,אלכס המתורגמן,וסבא של אלכס שמתפקד כנהג.וכמובן,יש גם כלב.הספר משלב מכתבים מאלכס לג'ונתן,קטעים שאל... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אחרי תקופה די ארוכה של בחירות ספרים לא ממש מוצלחות, סוף, סוף ספר שכבש אותי בסערה...
אהבתי מאוד את סגנון הכתיבה הייחודי שמשלב כביכול שני סופרים, כל אחד בסגנונו הייחודי (מאוד!), את שלושת התקופות השונות שבהן מתרחש הסיפור שעל אף שהן מרוחקות בזמן הן שלובות זו בזו בצורה הדוקה לכל אורך הספר וכמובן את העלילה הנוגעת ללב והמרגשת, אם כי כאן אני מתכוונת בעיקר לעלילה שמתרחשת בהווה ובעבר הקרוב ואני מוכרחה להודות שעלילת הסיפור הקדומה בתרחימברוד לא תמיד היתה מובנת לי וקצת הלכתי שם לאיבוד.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דבר ראשון שתפס את תשומת לבי היה ההשוואה ל"שלושה בסירה אחת", חשבתי לעצמי מה יכול להיות רע בכמה ימים של שעשוע. למה שקרה אחר כך לא ציפיתי בכלל וזאת בעיקר התחושה של אגרוף בבטן.
כתיבה מדהימה, אם כבר להשוות לסופר אחר הייתי משווה לשלום עליכם, הצער שמשתלב עם ההומור היהודי משאירים חותם בלתי נשכח.
בקיצור צריך לצרוך לאט ובזהירות.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"הכל מואר" הוא כמו אגוז קשה לפיצוח. שווה לצלוח את ההתחלה המשמימה במקצת כדי להגיע להמשך המענג. ספרו הידוע ביותר של ג'ונתן ספרן פויר הוא "קרוב להפליא ורועש להחריד", אך ספרו הטוב ביותר הוא דווקא זה, ספר מרגש, עצוב, ספר שנוגע בכל אחד איתנו כיהודי, וקושר את הקורא לדמויות העמוקות שלו. הסיפור מתקדם באופן שונה לגמרי משמתואר על גב הספר, ואל תתנו למה שכתוב שם לבלבל אותכם - "הכל מואר" לא דומה בשום אופן ל"שלושה בסירה אחת". הוא כמעט ולא מצחיק, והוא לא סיפור מסע. הוא משהו שונה לגמרי. והוא מעולה.... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חייבת להודות שהספר היה די משמים, עד הפרק ׳התאהבות׳ (עמ׳ 88-100).
באופן די פרדוקסלי הפרק מדבר דווקא על חוסר היכולת של ברוד, גיבורת החלק ״ההסטורי״ של הסיפור (המתרחש במאה ה-18 וה-19) לאהוב ולהתאהב. הדבר הקרוב ביותר שיש לברוד לאהבה הוא אביה המאמץ יענקל, גבר שיכול להיות הסבא-רבא שלה, בחור בודד בן 84 שמתחיל לסבול מסימני האלצהיימר.
ברוד מגלה סוגים שונים של עצבות, ובעיקר ״עצבות האהבה ללא שחרור״ - יש בה כל כך הרבה אהבה לתת אבל שום דבר לא מספיק מרגש או מספיק יפה כדי לזכות באהבתה.
ולעומתה יענקל, האתאיסט הסנילי, חושב לראשונה בחייו בקטע מעלה דמעות: ״אני חייב להודות ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני אוהבת את הסופר הזה כול כך... קפיצה בין הסצינות, הדימויים היפים, הדמויות. ממליצה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ממש התאכזבתי.
ישבתי אתמול לקרוא את הפרק הראשון ולגמרי לא התחברתי לצורת ביטוי העילגת של אלכס. ברור לי כי הכוונה הייתה לשעשע אבל היה לי מאוד קשה להתחבר לספר שכתוב בשפה ירודה, על אף שברור לי כי זה היה אמור לחבר אותנו אל אופיו ותאורו של אלכס.
הפרק השני היה עוד יותר גרוע. לא הבנתי שום דבר מהמתואר והרגשתי שהעלילה לחלוטין לא מדברת אלי.
חבל....
מכל הביקורות הבנתי שזה אמור להיות ספר מעולה אבל אני לגמרי לא התחברתי....... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אתחיל בסוף דווקא: אל תעיזו לצפות בסרט שמבוסס על הספר הזה!
והספר הזה הוא חתיכת יצירת מופת.
הבחירה של ספרן-פויר לספר את כל הסיפור בשלושה אופנים שונים (הכתיבה של אלכס לקוראים, ההתכתבות בין אלכס לג'ונתן, והחלק על טרחימברוד) גאונית.
היא נותנת הצדקה לצורת הכתיבה של אלכס ולנוכחות של כל דמות בספר.
המסע עצמו שהדמויות עוברות הוא גם פיזי וגם אישי, ונדמה שאף-אחד מהם אינו זהה למי שהוא היה בתחילת הדרך.
יש בספר הזה משפטים שגורמים לך לצחוק בקול רם, משפטים שגורמים לך להנהן ולרשום אותם בצד ("כמה כסף ארוויח על זה? -"פחות ממה שאתה חושב שאתה צריך לקבל, ויותר ממה שאתה בא... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
נחמד מאוד, כתוב בצורה שכיף לקרוא ומכניס אותך לתוך הראש של הגיבור בצורה מצויינת. העילגות בשפה רק מעצימה ומוסיפה, הופכת את הסיפור לאותנטי בצורה מירבית. כיף לקרוא.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
רקע
זו לא קטילה, גם לא המלצה. אפילו לא סקירה חווייתית של הקריאה. כי לא סיימתי וכי דעתי לא מגובשת. אבל בכ"ז, יש כמה תובנות לגביו וכמה תירוצים לעצמי בנוגע לקריאה, ששווה לי לרכז יחד ולשתף בהם.
התנהלתי עם הספר המון זמן. חלק בגלל שהראש שלי לא היה בענייני ספרים (והספר לא היה מהסוג שהתאים עבורי להחיות בי את להט הקריאה מחדש). חלק בגלל הספר עצמו.
וחוויית הקריאה שלי
היו שהתלהבו מאוד מהספר. אחרים הסתייגו. לחלק היתה ביקורת שהוא אינו אחיד ברמתו, וזה מה שאני הרגשתי. הספר מתנהל בשני מוקדים – בטיול של פויר לאוקראינה להתחקות אחר שורשי משפחתו, ובזמן עבר, ב-1791 והלא... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים.
סגנון הכתיבה של פויר שאב אותי מיד פנימה, ודמותו של אלכס עם האנגלית הרצוצה גרמה לי לצחוק כמה פעמים בקול רם.
הבעיה של הספר היא ערבוב הסגנונות והסיפורים. כל סיפור מקסים בפני עצמו ועשוי עד הפרטים הקטנים, אבל היה לי מאוד קשה לעקוב איך העלילות מתחברות זו לזו, ולקחו לי שלוש או ארבע קריאות עד שהבנתי את הספר במלואו.
אגב, לפני כמה שנים יצא סרט שמבוסס על הספר. אני לא נוטה להמליץ על כאלה סרטים, ואמנם הורידו את רוב הסיפור המשני, של העיירה, אבל הסרט עשוי בצורה מעולה בעיני. מומלץ מאוד לראות...... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ג'ונתן ספרן פוייר. הכול מואר.
ספר רענן ביותר על נושא [מלחמות עולם ושואה] שהוא או נדוש או בלתי ניתן לביטוי אמיתי. הנער הנוסע לאוקראינה לחפש את האוקראינית שהצילה את סבו מוצא יותר ממה שחשב, על בני אדם, על מוות ועל צורות של זיכרון, איסוף מזכרות והזכרה. ספר טוב וקל לקריאה. צומח סופר מבטיח.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מבריק שמומלץ לקרוא בשפת המקור(אנגלית). ההשפעה הגדולה ביותר של התרגום היא כמובן על אלכס מתרגמו של הגיבור בסיפור. הסיפור מורכב משלושה סיפורים ומעניק לקורא מעברים חדים בין הומור לעצב. לא להתייאש מהבלבול בהתחלה כי די מהר הכל מתחיל להתבהר ובסוף "הכל מואר". ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לדעתי תמיד רצוי לקרוא את הספר בשפת המקור שלו, אך במקרה של הספר הזה - חובה לקרוא אותו באנגלית. התרגום העברי מאבד כל כך הרבה, בייחוד מדמותו של אלכס.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אני יודעת שהרבה אנשים אוהבים את הספר הזה אבל אני אישית לא הבנתי אותו,הקטעים של ההווה בספר היו משעשעים אך הקטעים על העבר היו מבלבלים ומעורפלים,בחלק מהספר הרגשתי שאני קוראת שטויות.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לכאורה, מה כבר אפשר להוסיף על השואה?
בתור "שואלוג" אובססיבי, חושב שבשנים האחרונות נכתבו כמה ספרים מדהימים מזויות שונות שרק מראות שעוד הרבה ייכתב וייאמר על התקופה הזו, הן בהיבט היהודי והן על עוד 50 מיליון איש שנהרגו בין 1939 ל1945.
ספר מצויין, אני בטוח שבשפת המקור חידודי הלשון רק מועצמים, אבל גם בעברית אהבתי את השנינות ואת הזוית המיוחדת.
דרך אגב, הספרים הנוספים המעולים שנכתבו הם "נוטות החסד" (שמי שלא קרא אותו לא קרא ספר מלה"ע השניה/ שואה, טוב מימיו. ואני מתכוון לפן ההיסטורי שבו ולא להיבט הספרותי שהוא לא משהו..) ו"גנבת הספרים".
רוצו לקרוא!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הזוי ומופרך, לא הבנתי מה רוצים מחיי ....
לא אהבתי את הסגנון , הכתיבה היא בשפת רחוב "פרחית".
עזבתי באמצע. לא היה לי כוח להמשיך. ספר בהחלט לא לטעמי.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המלצות הקוראים והמבקרים בסימניה הם אלה שהביאו אותי לקרוא ספר זה.הם גם אלה שהחזיקו אותי ממש מלנטוש אותו באמצע כי קוראים נוספים חוו את הקושי בהתנעה אבל בהמשך,כך הבטיחו,הכל משתפר לקראת הסוף המדהים. אז זהו,שלא.
בחור צעיר הג'ונתן הזה שהחליט להיות כמו הסופרים המפורסמים והטובים ישר על ההתחלה ובמכה אחת-אז הוא ישב וליקט סגנונות שונים מכל מיני מקומות והביא לנו סיפור מבולבל ודמיוני בנסיון לחקות את מאה שנים של בדידות,הכניס תעלולי מילים(מילים מחוברות,משפטים חוזרים על עצמם כמה עמודים וכל מני חוכמות כאלה)ביחד עם שפה משובשת וכאילו מצחיקה מפי רוסי שמנסה לכתו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה הוא הפתעה.. אני מצדיעה לסופר. ההתחלה לא מרמזת אפילו בקצת על החוויה המצטברת בבסוף. זה לא ספר טיפוסי קורע לב על השואה, הוא שופך אור חדש ורגש חדש בנושא (והם קשים לא פחות אך מובנים הרבה יותר). התחלתי את הספר בעיקר עם צחוק על ה"מבטא" הרוסי והוקסמתי מאלכס שכתב בצורה שטותית, שטחית, בורה ומצחיקה לגמרי. לא תיארתי לעצמי שארגיש את מה שהרגשתי בסוף הספר... מומלץ בחום.. זה אולי לא הספר ה-כ-י טוב שקראתי (והוא מעולה) אבל בהחלט יחיד במינו. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מדהים, חם וחכם. שילוב מרתק של שלום עליכם עם מאה שנים של בדידות, מגוון, מצחיק, מרגש. אתה קורא ויודע שכזה עוד לא קראת וכנראה לא תקרא משהו דומה. מעולה וממומלץ!!!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
לקח לי קצת זמן להיכנס לשטף הכתיבה והסגנון של ג'ונתן, אך נתפסתי חזק כשזה קרה. שלושה סיפורים נקשרים אחד לשני במסע מופלא שסופו אופטימי ומכאיב בו זמנית. אני חייב לציין לטובת הספר שהוא הכי קרוב שהגעתי לדמעות מקריאה וזה אומר המון בשבילי. יצירת מופת מודרנית שאני מקווה שתיזכר הרבה מעבר לזמן.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
עוד לא קראתי את הספר , אך איני מצליחה להבין את עיצוב הכריכה, ואין הכוונה לצבעים שחור לבן כי יש בהחלט התאמה בין הכותר לבין הצבעים לבן על רקע שחור, אבל הכתב ?! ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מהפנט מתוחכם ושנון.. כל כך מהנה לקריאה, כתיבה מקורית מצחיקה ומפולפלת.. מומלץ בחום.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר ה"מ": מרגש, מהנה, מופלא, מכאיב,מעט משוגע, לפעמים מטורלל אבל בעיקור כל כך "יהודי". וה"מ" האחרונה: מומלץ!!!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הספר מתחיל נפלא, אך מעט מעייף לקראת סופו. נדמה שהמחבר הטיל את כל הארטילריה שהיתה ברשותו.
מקורי ומעניין, אך דחוס ואינו מושלם.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אחח, נפלא. מדהים. תענוג לקריאה.
ההתחלה הייתה לי קשה למדי, אבל בהמשך פשוט התאהבתי בספר. כתוב בצורה נפלאה, ומרטיטת לבבות.
מומלץ בחום.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים ומרגש.
לוקח את הקורא למסע בין עצב, צחוק, אירוניה וטרגדיה.
לקח לי כמאה עמודים בערך להיכנס אליו, אבל מרגע שנפחתה הדלת, לא יכולתי להניח אותו.
בתור קורא שמחפש תמיד להתרגש, חוויתי חוויה נפלאה. אקח את הספר עימי עוד זמן רב.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר יפהפה, מרגש, חכם ותובעני. לא קל להתמסר אליו, בעיקר בגלל הבחירה של הסופר לערב סוגים שונים של כתיבה ולדלג בין הזמנים, אבל שווה כל רגע. הפרקים האחרונים מרגשים עד דמעות (לא שבכיתי, כמובן. אני גבר-גבר).... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מאד משונה ומוזר. אבל בכל זאת מקסים. בתחילה הוא דיכא אותי, אבל התגברתי, ו... זה שווה את זה. מיוחד ויוצא דופן. כן, וגם מוזר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא התלהבתי. אוסף לא הדוק של מילים ומלמולים שמרגיש כל הזמן כאילו הסופר מנסה להתחכם, סוג של תרגיל בכתיבה שלטעמי לא צלח במיוחד.
מדי פעם יש בדיחה של אלכס ושפתו המיוחדת אבל למען האמת זה פשוט לא מספיק. אמרו לי שהתרגום לא ממש מצליח להעביר הכל -יתכן, אבל בכל מקרה בעיני לפחות הספר די מפוספס.
חבל, היה פוטנציאל. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא התכוונתי לכתוב כאן מסה על הספר הזה, אבל אני חייבת לתקן את הרושם שנוצר פה, למקרה שמישהו יחליט להוועץ באתר הזה:הספר מדהים. אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בחיי. הסיפורים מתלכדים לכדי מציאות מדהימה- פנטסטית ומציאותית, מצחיקה ואירונית ועצובה, עם מסר אחד ברור- המקום ממנו אתה בא קשור למי שאתה היום. באמת באמת באמת כדאי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מקרה קלאסי של אכזבה!הרבה זמן רציתי וחיכיתי לקרוא את הספר הזה, שמעתי דברים מופלאים על הספר ועל הסופר, סוף סוף יוצא לי לקרוא, ספר די מוזר, אבל אני חושב לעצמי שבטח אחרי כמה עשרות עמודים המוזרות הזו תפסיק או משהו כזה כי כמה אפשר למשוך את הגימיק, זה לא נפסק אלב אני מתרגל ותאמת מתחיל ממש לחבב את הגימיק (אני מתכוון למונולוגים של אלכס שכתובים כאילו אלכס כתב אותם קודם ברוסית ולאחר מכן תרגם עם מילון אחד לאחד, ועם המון טעיות), אבל דווקא מה שהפריע לי בא ממקום לא צפוי, בין החלקים של אלכס יש את החלקים של השטעטל הסוריאליסטי והבלתי קוהרנטי בעליל, שלעומת אלכס כתובים יפה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חכם נפלא, שקושר ביחד עצב והומור ומדגים איך השרשרת האנושית והמורשת נמשכים גם אחרי שנים רבות.
אחד מהספרים רבי הדימיון והוירטואוזיים שקראתי אי פעם... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
