נקראתי ואלך / יונה רוזן

נקראתי ואלך

יונה רוזן

בשנת 2003, מכיל 207 עמודים,







ללא דירוג ללא דירוג
0 בנים   0 בנות
376 התעניינו בספר

תקציר הספר
"סיפור חייו של יונה רוזן הוא סיפורם של רבים וטובים, שהיו חברים בתנועת 'הבונים' בטרנסילבניה לפני מלחמת העולם השנייה. 'סיפור חיים' אמרתי, כי כל חיינו היו ארוגים כל - כך בתנועה, עד שכמעט ולא עסקנו בשום דבר מלבדה. הקשר החזק הזה הצמיח והביא בעקבותיו את העלייה לארץ, את ייסוד הגרעין הטרנסילבני בקיבוץ אפיקים, ולאחר מכן את הקמת קיבוצנו, מעגן." [מתוך דברי הפתיחה לספר, שכתב יוסף (יושקה) גבעול] דברים אלה משקפים את רוחו של גיבור הספר שלפנינו ואף את הספר עצמו. לא כל אדם זוכה שסיפורו האישי, "הקטן" לכאורה, יזרה אור על הסיפור "הגדול", הציבורי וההיסטורי. יונה רוזן הוא מיחידי סגולה מופלאים אלה, שסיפורם שוזר בטבעיות עבר והווה, ממד פרטי וממד יהודי - ציוני - ישראלי, ויוצר מרקם עשיר, מרגש ומרתק. הספר עוסק בכמה נושאים מרכזיים: תנועת הנוער החלוצית בטרנסילבניה, הצניחה אל מעבר לקווי האויב הנאצי, ההתיישבות והקמת קיבוץ מעגן ושליחיות שונות באירופה, הקשורות לתנועת הבריחה ולעלייה ארצה, ובפרט לעליית יהודים מאחורי "מסך הברזל". המשפחה וההיבט האישי - פרטי מיוצגים בספר בצניעות רבה. כמה מאפייניו של הספר ייחודיים, כמו שבעל האוטוביוגרפיה הזאת הוא אדם הקובע מקום לעצמו, במיוחדותו, על סך תכונותיו ומעשיו, גם אם שמו נפקד מרשימת האישים הבולטים. אולי דווקא בשל כך ראוי להקשיב לטון המינורי של הסיפור, לחתירה לדיוק, לניסיון להתרחק מכול שהוא הרואי במוגזם, ובה בעת למאמץ לבטא את האמת ההיסטורית, כפי שנחוותה על - ידו. הביקורת על אירועים שבהם נטל חלק - אם באופן ישיר ואם באופן עקיף - אף היא באותו טון מינורי עדין, ראויה להקשבה רבה. ואולי אף פעם לא מאוחר. יהודית רותם










©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ