ביקורות ספרים על הספר למי צלצלו הפעמונים (2006)
|
#
כשמצאתי אותו על הספסל, הבנתי שהגיע הזמן לקרוא אותו שנית. כשקראתי אותו לראשונה, מזמן, בהוצאה אחרת (עם כ- 100 עמודים פחות מהספר הזה, שכולם כנראה בגלל בחירות המתרגמת) הוא די עבר לי מעל הראש. המינגוויי אינו מהסופרים החביבים עלי, אם כי יש לו הרגעים שלו. לא אהבתי לקרוא על מלחמות. אני עדיין לא אוהבת. לא אוהבת תיאורים של מלחמות שוורים או ציד חיות בר, שהקסימו את המינגוויי, לא אוהבת את תפיסת הגבריות – ובמשתמע הנשיות – של המינגוויי. מצד שני אני אוהבת את סיגנון הכתיבה וגם את האיזון הטוב בין חלקי הסיפור.
הסיפור מתרחש בכמה ימים בחורף. רוברט ג'ורדן הוא צעיר אמריקאי, ... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
פתאום קם אדם, בטוח שהוא העם, ומחליט לשלוט על העם הזה. בתחילה הוא אוסף סביבו את החברים שלו ומשכנע אותם במשנה שלו. אחר כך הוא ממשיך ללקט את כל מי שלא מוצא את מקומו בחברה העכשווית, מתחיל להטיף את משנתו ומלמד שכל מי שמתנגד לתורתו ראוי להעלם מהעולם הזה, ורכושו זמין לכל מי שרוצה בכך. אנשים חכמים, ואולי גם טובים, לא מתערבים כי בסך הכל מדובר בחבורת שוליים, עד שלחבורה מצטרפים עוד ועוד אנשים שנפגעו מעניין כזה או אחר ושסביר להניח שהם בטוחים שמישהו גזל הם משהו, ופתאום מאוחר מדי. וכשמאוחר מדי מתחילה מלחמה.
יש די הרבה מקומות בעולם שמלחמות כאלה קיימות בהם גם היום, למ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עד כה קראתי מספריו של המינגוויי את "הזקן והים", שהיה ספר חובה בבית הספר, והיה בלתי נסבל ממש, בשנים האחרונות את "סיפורי ניק אדמס" שלא התלהבתי מהם למרות כל הביקורות וההמלצות החיוביות ואת "הקץ לנשק" שהיה בעיקר רומן מתיש... בקיצור, הבנתם כבר שהמינגוויי הוא ממש לא "מיי קאפ אוף תי"...
למרות האמור לעיל הייתה לי תמיד הרגשה שעדיין לא הגעתי לספר הנכון שיחבר אותי לעולמו הספרותי של המינגווי.
ההרגשה הפכה למציאות והתגשמה במלואה כשקראתי את הספר "למי צלצלו הפעמונים".
כך כותבים רומן גדול, מרתק, עם דמויות מעניינות שהסופר יורד לעומקן ומחבר ביניהם באופן מרתק וכזה שמשרת את ... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הכל מותר באהבה ומלחמה, אומר הפתגם האנגלי הנושן. האמנם?..
אז מלחמה – יש לנו. זו מלחמת האזרחים בספרד. ביולי 1936 פרץ מרד פשיסטי שאיים לחנוק את הרפובליקה הסוציאליסטית השברירית. אידיאליסטים מכל העולם התגייסו למען הצלתה במה שהם ראו כמאבק האולטימטיבי בין טוב לרע, במחשבה שאם ידם תהיה על העליונה בספרד – אחווה וצדק ינצחו בכל העולם. רוברט ג'ורדן, מרצה אמריקאי צעיר היה בין אותם רומנטיקנים, שהצטרפו לבריגדות הבינלאומיות להילחם עבור החלכאים והנדכאים בעולם כולו וכנגד הפשיזם הפרנקיסטי. המערב הדמוקרטי עמד מנגד, אויבי הרפובליקה בסיועם של גרמניה הנאצית ואיטליה כבש... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ארנסט המינגווי זה מסוג הסופרים שאתה תמיד שומע עליהם , מרגיש שאתה מכיר ואז מגלה בגיל 47 שמעולם לא קראת אותם ואתה בעצם לא יודע איך "הקול" שלהם נשמע.
יש לי עוד כאלו ברשימה : צוויג , וונגוט, שלום עליכם ,אורסולה לה גווין לדוגמא . אתמול ראיתי סרט על א. א. מילן והבנתי שאף פעם לא קראתי את פו למרות שאנחנו חברים דיי טובים.
הטריגר לקרוא את המניגווי ובפרט את למי צלצלו הפעמונים היה דן סימונס.
באחד מספרי האימה שלו מתאר סימונס את ההתאבדות של המינגווי בפרוטרוט ומציג אותה כנקמה באישתו ש"אפשרה" לו להתאבד. זה היה תיאור שזכרתי למשך הרבה זמן והוא חוזר עליו בספר The crock factory שב... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תראו אני אף פעם לא הייתי בתוך הקטע הזה של המלחמה. דוקא מתי שהלכתי לצבא באתי בטוב אבל הם החליטו לשים אותי באפסנאות בבסיס שאני לא רוצה להגיד את השם שלו שאני לא יודע אם זה סודי אבל בואו נגיד שלפני שהיו שולחים טילים מהכיוון של עזה לא היה שם שום סיבה להתחבא.
על כל מקרה גם אף פעם לא יצא לי לדבר ככה מלב אל לב כמו שאומרים עם אחד שהיה במצבים שראה את החברים שלו הולכים או שהיה צריך להרוג חיילים של מישהו אחר ושאמיתי פחד על החיים שלו. לא יצא. המזל שבשביל זה יש לי את המינגווי. איתו אני יכול לשבת ככה על כוס ערק והוא מדבר איתי מהלב שלו שזה לב של גבר שהיה במלחמה ועשה שם ד... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חשבתם פעם איך זה להיות לוחם גרילה בהרים? גם אני לא.
חשבתם פעם כמה כואבת המלחמה? כמה היא לא צודקת? כמה היא ארורה? אני מניח שכן.
את המינגווי אני קורא עם חיוך מר, אבל ממש מר, עם אירוניה מלנכולית ואחרי עשרות דפים שלא קורה בהם כלום פתאום הוא נותן משפט שדוקר אותי בלב, כמו: "שאלוהים יעזור לנו כשנחסר זה לזה"
הספר הזה מכסה פחות מארבעה ימים שבסופם צריך להתפוצץ איזה גשר, מלאי התרחשויות, חלקן חשובות יותר וחלקן פחות, הרבה מתח, עצבים וכאב. הסוף שלו הוא אחד הסופים המדהימים ביותר שקראתי וזה ספר פשוט מטלטל ומרגש.
"איזו זונה זו המלחמה"... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בעיני הספר הזה הוא אחד הספרים האנטי מלחמתיים היותר משמעותיים שנכתבו אי פעם. מתנדבים מארצות דמוקרטיות התגייסו במסגרת הבריגדות הבין לאומיות לסייע במלחמתם של איכרים, צוענים, ספרדים "עמך" שיצאו במלחמה נואשת נגד המשטר הרודני של פרנקו. ה"צבא" העממי הזה היה מורכב מגייסות בסגנון סובייטי נוקשה, ולוחמי גרילה.רוברט ג'ורדן , הוא מתנדב כזה שמצטרף לקבוצת לוחמי גרילה בהרים ומשימתו היא, פיצוץ גשר.המלחמה הזאת גבתה קורבנות רבים מאד אך נכשלה. הכשלון הידוע מראש (בספר, ההרגשה של רוברט ג'ורדן שלא יצא בחיים ממשימתו), מרחף מעל כל שאר העניינים בהם עוסק הרומן הזה. ידידות, נאמ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
השנה חזרתי אל הספר שנית. כאילו נכתב בימים אלו ממש. בכל מקום ששורר מלחמה יש אותם ניואנסים. איך שלא יהיה,הפעם היה ארוך לי מדי, מפורט מדי, חוזר על עצמו. די מייגע, למרות שהתחושה כאילו נכתב בימים אלו ממש ולא לפני עשרות שנים. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
בחיפושי אחרי ספרים שאליהם אני רוצה לחזור כאילו הם חלק מפסקול חיי. "למי צלצלו הפעמונים" הוא בהחלט אחד הספרים הבולטים ביותר, בעצם כל ספר של המינגווי בעיני הוא כמו לחזור הביתה. למי צלצלו הפעמונים מעביר את העוצמתיות, הערצה והתשוקה של המינגווי כחוויה אישית. הקורא נוכח בחוויה מהפנטת ופרטנית של עולם נוצר ועולם נשבר. בלי רחמים וללא פילטרים.
הספר הוא ספר על אהבה, אהבה עזה שיש בספרים. אהבה של חיים ומוות. ואחרי קריאת הספר יהיה קשה לערער על כך שארנסט המינגווי הוא הכותב הכי עז ומלא תשוקה שקיים. כתיבתו היא החיים מול המוות, ןהמוות בעיני המינגווי היא האמת, התהום, המ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ארנסט המינגווי לדעתי ניחן ביכולת כתיבה גברית הוא מביא בצורה פשוטה יצירה ונוקבת את הגיגיי המחשבות הגבריות בסיטואציות מסוימות לכן אני מתחבר לכתיבתו העלילה כתובה בצורה ארוכה ומפורטת כמו שהמינגווי רק יכול להביא למעטים זה יכול להשמע מייגע או להיקרא מייגע אבל נהנתי מכל רגע גם בבניית העלילה של "אינגלס מול מריה" או של "פילאר" מול "אינגלס" ופבלו האכזרי מול לוחמי המחתרת... ספר מרתק דורש סבלונות וראש פתוח תמיד אמרתי ותמיד אומר המינגווי הוא הסקרוסזה של עולם הספרות !... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מלחמות יש כמו זבל. באיזה עמוד שלא תפתח בדפי ההיסטוריה תהיה מלחמה. באיזו מדינה שלא תצביע עליה היה איזה עסק מלוכלך והאדמה קיבלה את דם המתים התורנים. אפילו עכשיו, בלייב, אני יכול לספור ברוב אי-בקיאותי לפחות חמש מלחמות שמתנהלות במקביל. ובהמשך לקו הזה: גם אידיולוגיות יש כמו זבל. אין סוף רעיונות ששווה למות בשבילם. והלאה מכאן, עדיין על אותו קו מחשבה: חיילים יפי תואר, ידוע מלחמה יותר או פחות; אנשים שבורים שהמלחמות ייאשו; פליטים, מגורשים, עקורים; אירועים, זוועות, מראות מזעזעים: הכל כמו זבל שהתפזר על פני כל ההיסטוריה והמרחב. ואני בסך הכל רוצה לומר שלא קניתי את הס... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש לי חלום, הייתי רוצה לשבת ולשוחח ולהבין כיצד יצר את הספר. רקימת העלילה והדמויות חידה בעיני. אני רק חושבת על שלוש השנים אשר בהם יצר את הסיפור, לא נתפס. אני חושבת על עצמי, אם ייקח לי לקרוא ספר במשך שלוש שנים, בטוח הייתי שוכחת על מה מדובר.
סופר בחסד עליון, יכולתי להתחבר ולהרגיש כמעט כל דמות ראשית. אהבתי מאוד את חוש ההומור השנון שלו. רבע ספר ראשון לא הפסקתי לצחוק.
לדוגמא: שאלו את פילאר, מדוע היא נשארת עם פבלו אם נמאס לה ממנו. היא מתארת את פבלו כמו יין בנאד. כשמשחררים את הפקק היין בורח.
דוגמא נוספת, פילאר ממתינה לפיצוץ הגשר. ושואלת "מה קורה עם האנגלס , למה לוק... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המינגווי הגדול במיטבו.
שנת 1937 סיקר המינגווי האמריקאי את מלחמת האזרחים בספרד.
כך נולד הרומן המופלא למי צלצלו הפעמונים.
מלחמה.
גיבור טרגי.
אומץ.
נאמנות.
אהבה ונפילה.
סיכום: רומן מרגש וחכם.
עצוב.
סוחף מעולה.
... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ספר טוב אבל לא היה לי פשוט לקריאה.
ולא חלחל לי למעמקי נשמתי.
מאות עמודים של ציפייה לקרב שיגיע בסוף, בינתיים אתה מכיר את הדמויות, אבל אף אחת לא טלטלה אותי ממש.
עם כל זה, הספר ברובו מעניין, מלחמת האזרחים בספרד היא נושא מאוד מעניין והדמויות מעוררות הערכה בלי ספק.
היה לי קשה לקרוא הרבה פעמים כי הספר לא זרם לי, היה לי כבד מדי בדרך כלל, אבל אחרי שסיימתי אותו אני מוצאת את עצמי חושבת עליו, על ג'ורדן ועל פילאר ועל פבלו. על החיים שלהם בהרים, על הסבל, על אורח החיים, על החופש, על הכרת טובה של אדם שהיו לו שלושה ימים של אהבה ועכשיו הוא יכול למות אסיר תודה על מזלו.
אם לא ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בעיניי זה ספר זניח לעומת הרומאנים המלחמתיים והפוסט מלחמתיים האחרים של המינגווי. בזמן שבספרים האחרים האמירה מובנת ומובאת דרך העלילה ואופן הכתיבה, כאן לאורך עמודים ארוכים, ובתדירות גוברת לקראת סוף הספר, כמו דואג שלא נבין את המסר, יש רגעים שבו הגיבור עוצר להרהר ולהגות במלחמה ובמהות החיים, ואז נזכר שבעצם הוא באמצע קרב, אז אולי עדיף להתרכז. אבל זה כמובן עדיין המינגווי, אז זו קריאה מומלצת.
הערה לסיום, בזמן שקראתי הרבה אנשים העירו לו, כמו תמיד עם ההוצאות החדשות של המינגווי, שהתירגומים הישנים טובים בהרבה. אני לא יודע אם זה באמת המצב, יש לי תחושה שדווקא במק... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרומן שלי עם המינגוויי לא התחיל אתמול.. לפני כשנה קראתי את "הזקן והים" ולאחר כמה חודשים קראתי את "וזרח השמש". בעוונותיי אגיד שלא נהניתי כל כך משתי היצירות (למרות שאין להתווכח על כך ש"הזקן והים" זו יצירת מופת). לכן אמרתי לעצמי שאחרי שאקרא את "למי צלצלו הפעמונים" אגמור עם הספרים של המיגוויי ואוכל להגיד שבאמת שניסיתי לקרוא המינגוויי, אבל פשוט לא התחברתי.
ותודה לאל שלא וויתרתי.
בניגוד לשני הספרים האחרים, כל כך נהניתי מהספר הזה! סיפור האהבה בין ג'ורדן למריה יפהפה ונוגע ללב, ובכלל, כל ההווי שתיאר המינגוויי בספר היה מדהים. היחסים בין החיילים בקרב, היחס לבוגדים... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נוראה היא המלחמה ונוראים הם קורבנותיה.
המינגוויי מציג לנו את רוברט ג'ורדן, הגיבור הטראגי של רומן זה, שמעביר אותנו שיעור בדילמות של מלחמה: האם יש כאן משהו שהוא צודק? האם יש דברים ששווה למות למענם?
התשובות מסקרנות ומאירות עיניים.
במשך חודש של קריאה צללתי עם רוברט ג'ורדן, אנסלמו הזקן, מריה היפה, פבלו השיכור, פילאר האימהית וחבריהם הציוריים אל תוך מלחמת האזרחים בספרד ובצורה מסוייימת, אני גם רוצה לחזור לשם וגם ממש לא.
ברור שארצה לחזור כי כל כך אהבתי את הדמויות וסיפוריהן הנפלאים, אבל כמובן שלא ארצה לחזור כי כמו שהתחלתי, כך אסיים - נוראה היא המלחמה ונוראים ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיימתי לקרוא את הספר ופשוט היה לי עצוב.
ספר מרתק וכתוב בצורה נפלאה. אי-אפשר שלא להתחבר לדמויות. לפעמים הוא קצת לוקה בפירוט יתר אך חוץ מזה ספר מעולה.
ממליצה בחום. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי בתרגום המופתי (והארכאי) של מנשה לווין חגיגה של עברית, בהתחלה רצים כל שתי פסקאות למילון- אבל כשמתרגלים- הניסוחים והתרגום יותר מרתקים מעלילת הספר עצמה!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מלחמת האזרחים בספרד – לאומנים-פאשיסטיים נגד קומוניסטים-תומכי הרפובליקה. המינגווי בונה את המתח במשך כמה מאות עמודים – רב-שיח בתוך מערה על ההתקפה שעתידה להתרחש בסוף הרומן.
בסך הכל, מעניין לקפוץ לתקופה הזו – עידן האידיאולוגיות הגדולות. התיאורים של מלחמות השוורים, החיים בגרילה, הספרדיות שעולה מבין הדפים. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בשנה שעברה חוויתי "התקף המינגווי".
קראתי שוב 4 ספרים שלו ברצף.
וחוויתי שוב את מה שחווה כל מי שמזריק מהמנות האלה:
הצפה של העצב המרוכז בכל מה שהוא כתב
ממשות התיאורים המדהימים של העט הקולחת שלו.
טביעה בנבכי העלילה שהוא רוקם
ובעיקר, לפחות אצלי, ההזדהות עם הגיבורים
שלו, שתמיד תמיד פוסעים אל עבר התהום הפיזית או המנטלית
הממתינה בסבלנות בקצה העלילה, בדיוק כמו שהיא המתינה להמינגווי עצמו, באותו בוקר עם רובה הציד ביד.
הספר הזה מזקק את כל המרכיבים של המינגווי. כמי שלחם במלחמות רבות, הוא מצליח להעביר כאן לכל דכפין, את מפת נפשו של האדם במלחמה.
והאדם אצל המינגוו... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהנתי לקרוא את הספר הנפלא הזה !
הגיבורים ליוו אותי במהלכו בנאמנות,
ועל כן אני משחררת אותם בסיומו של המסע .
בטוחה כי סיפורם ישאר חקוק עמוק עמוק בתודעה .
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זאת לא ממש ביקורת.רק אמירה... ברשותכם.
הספר הזה עשה לי חוויה מתקנת עם הסופר. מכיתה י"א ניסיתי לקרוא ללא הצלחה את הזקן והים והתחלתי לפתח כלפי הסופר אנטי גדול. בעלי מעריץ גדול של המינגווי וממש הכריח אותי לקרוא את הספר הזה וטוב שכך. ספר חזק. אם מישהו רוצה טעימה מהמינגווי, אני ממליצה לו להתחיל מהספר הזה.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טיפוס הרפתקני מטייל בעולם ולמזלנו הטוב / הרע (מחק את המיותר) שהה בספרד בשנות השלושים - המלחמה בין הפאשיסטים לרפובליקנים בעיצומה.הוא כותב על זה ספר "למי צלצלו הפעמונים".הוא יכל לעשות עמנו חסד ולקצרו בחמישים אחוז לפחות ,אבל עדיין נסבל.
הבעיות התחילו אח"כ (נוציא מהמשוואה את "הזקן והים" המדהים) ונותרנו אם הרבה מעריצים ,עדת חקיינים עם זקן שמשוטטת בארה"ב (כמובן) המזכירה את חסידי "המלך" (אלביס פרסלי). והריסת יערות גשם בשביל לכתוב את הגיגיו המיותרים.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד.
חבל שהוא לא מתומצת. ברוב הפעמים חוזר על עצמו בדרכים שונות.
ספר מלחמתי על אזרחי ספרד. המטרה לפוצץ גשרים רק לאחר שההתקפה מנגד תתחיל.
משימות קשות לביצוע. הלחימה שמותירה כאב וצער רב.
העלילה מספרת על אדם זקן בשם אנסלמו שנלחם למען הרבופליקה.
הוא כל הזמן מתייסר מעצם זה שהרג המון אנשים במלחמות.
כל הזמן הוא חושב איך לכפר על חטאיו. הוא יודע שלכל חטא יכול להיות איזו כפרה או מחילה.
מסופר גם על זוג צעיר שמתאהב . חייל בשם ג'ורדן בנערה היפה מריה.
מריה כל הזמן חרדה לשלומו של אהובה. הם מבטיחים זה לזו שיאהבו לנצח ולא משנה מה יקרה בדרך.
הסופר מעביר לנו ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשהייתי צעירה, זה היה אחד הספרים הכי רומנטיים שקראתי, היתי אז בקטע רומנטי, יכולתי לבכות כשהגיבורים שלי לא מימשו את אהבתם או כשזו נפסקה או נכרתה באיבה.
מוטב שבני נוער ילמדו זוגיות רומנטית מהמינגווי מאשר מטקסטים אחרים. ניתן לםלוח לו על פשלות בסיפור מגמתי זה של מלחמת האזרחים בספרד
א. כי הוא היה בצד הנכון
ב. כי הוא כתב גם את 'הזקן והים'
שושן... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קלאסי טוב עם בניית עלילה ודמויות - לקראת פעולה שמתוכננת עוד מההתחלה. יש שילוב של מתח, אהבה, הסטוריה (מלחמת האזרחים בספרד) ופסיכולוגיה של מערכות יחסים.
בכל זאת, אפשר היה לקצר את הספר בחצי. יש הרבה טקסט שחוזר על עצמו בדרכים שונות, וסופר שמרוצה מעצמו.
על הגבול שבין 4 ל-5 נקודות. לא ארוץ לקרוא ספרים נוספים של המינגוויי ולא ברור איך קיבל פרס נובל לספרות.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
זה ספר שקראתי כשמישהו המליץ עליו.
לא רק שהספר הזה הוא טוב בפני עצמו, ובעל סוף עצוב וכואב מאוד.
הספר הזה עושה לי צביטה בלב בכל פעם כשאני נזכרת בו (קראתי את הספר עם הכריכה האדומה, בהוצאה ישנה יותר - ככה אני גם זוכרת אותו, בכריכה אדומה) אלא שהוא מזכיר לי אדם שמאוד אהבתי.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ארנסט המינגווי הוא ממזר. הוא ממזר כי באמצעות מילים פשוטות ותחביר בסיסי הוא רוקם עלילה ששובה אותך. תופסת חזק ולא מרפה.
העוצמה של המינגווי לא מגיעה רק מהסיפור עצמו, אלא גם ממגוון, הממ... נקרא לזה "שטיקים ספרותיים"?, בהם הוא משתמש לאורך הדרך.
למשל, הוא מסוגל לתאר לך התקפה על עמדת שמירה ואז לקפוץ לצד השני ולתאר לך את הזוית של האנשים באותה עמדה, את הסיפור האישי שלהם. ואתה, בתור הקורא שיודע על ההתקפה הממשמשת ובאה, מוצא את עצמך במצב מוזר מאוד בו אתה למעשה מרגיש סימפטיה לשני הצדדים. כך שלא משנה מה קורה - אתה נעצב.
ואולי זה הייחוד של המינגווי. היכולת שלו להדגיש את... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני כותבת את הביקרות הזאת בדיוק אחרי שסיימתי לקרוא את הספר המדהים הזה. התכוונתי ללכת לישון ב12, אבל לא שמתי לב, והנה הגיעה כבר השעה שלוש.
לא הצלחתי להתנתק ממנו, וזה לא שגמעתי אותו ביום אחד, הרומן הזה, הדמויות האדירות שלו, ליוו אותי במשך שבועיים בערך, אבל היום, בארבע השעות האלו שלקח לי להגיע לסופו, הרגשתי ספר,הייתי הספר בצורה שלא הכרתי קודם.
הספר הזה נתן לי הרגשה ריאלסטית לחלוטין, יכלתי לראות כל אחד ואחת מהדמויות, אהבתי אותן, התאהבתי עם מאריה ברוברט, שנאתי את פאבלו, סלחתי להם, הרגשתי אותם, רציתי לעזור להם ולא הפסקתי לקוות לסוף טוב.
המציאות האפורה שלהם, ש... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נפלא של סופר העל שלי דמויות מדהימות ומלאות מתואר חד ושורט אי אפשר להניח אותו לרגע פשוט מחיאות כפיים .... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התרחשות העלילתית מתחילה בצורה איטית בספר! אבל כמו בכל סיפורי המינגווי לבסוף אתה נתפס!! אני....אהבתי מאוד!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אינני יודעת מדוע ולמה.
רק שם הספר מקפיץ אותי.
קראתי אותו בתור ילדה קטנה.אפילו את תוכנו אינני זוכרת
רק שהיה שם משהו שכל כך זיעזע אותי....קראתי המון ספרים לא לגילי.לא חויתי ספר כמו ספר זה....
אולי היום ולא בתור ילדה-יקבל צורה אחרת.
האמת ,לא נראה לי שאחזור אליו לעולם...
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
יצירת מופת זה לא..
אבל בתור ספר הרפתקאות על פיצוץ גשרים וגניבת סוסים הוא די נחמד.
קריאה קולחת.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מלחמה מצוין. פחות תמציתי מרוב כתביו של המינגווי, ודווקא בכך כוחו. טוב יותר בעיני מ"הקץ לנשק".... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
