הביקורת נכתבה ביום רביעי, 4 באפריל, 2012
ע"י ליאור
ע"י ליאור
בשנה שעברה חוויתי "התקף המינגווי".
קראתי שוב 4 ספרים שלו ברצף.
וחוויתי שוב את מה שחווה כל מי שמזריק מהמנות האלה:
הצפה של העצב המרוכז בכל מה שהוא כתב
ממשות התיאורים המדהימים של העט הקולחת שלו.
טביעה בנבכי העלילה שהוא רוקם
ובעיקר, לפחות אצלי, ההזדהות עם הגיבורים
שלו, שתמיד תמיד פוסעים אל עבר התהום הפיזית או המנטלית
הממתינה בסבלנות בקצה העלילה, בדיוק כמו שהיא המתינה להמינגווי עצמו, באותו בוקר עם רובה הציד ביד.
הספר הזה מזקק את כל המרכיבים של המינגווי. כמי שלחם במלחמות רבות, הוא מצליח להעביר כאן לכל דכפין, את מפת נפשו של האדם במלחמה.
והאדם אצל המינגווי תמיד מפסיד במלחמה, גם אם הוא שייך לצד המנצח.
ספר מצוין.
ועצוב.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
חלבי - תודה על העדכון ,כי ספרד
היעד הבא בקיץ לבקר שם .
|
|
|
חלבי
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
הצעה
בעיר בשם ולנסיה שבספרד יש מסעדה שהמינגווי היה ממיסדיה אני ביקרתי ואכלתי שם התמונות מספרות את דרך חייו זה יפה ומעניין
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
כל אדם" תמיד מפסיד במלחמה, גם אם הוא שייך לצד המנצח".
לא רק אצל המינגווי...
|
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
אשמח לדעת אילו ספרים קראת
כי לא מצאתי בדף האישי שלך .
|
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
אוי ,אוי ליאור ..נפש תאומה שלי
להמינגווי....
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
יפה כתבת משורר שכמוך:) ליאור.
אבל זה עצב כזה מתוק וממכר.
תענוג גדול לקרוא את ספריו של האיש. |
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
