ביקורות ספרים על הספר עזאזל - תיבת פנדורין #1
|
ספר ראשון של בוריס אקונין שיצא לי לקרא וזה מתסכל היכן הייתי עד עכשיו. איך לא שמתי לב לסופר זה. נכון הנוסח ארכאי, השמות קשים לקריאה שלא לדבר על הדרגות והמעמדות.
העלילה בנויה אחרת מהרומנים של תקופתנו אבל עם נופך מיוחד. נהניתי לקרא ואחפש את הבאים בסדרה.
... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
~מתכון לספר "עזאזל"~
רכיבים: יש כל מני, עליהם אפרט ב"הוראות ההכנה", אבל בעיקר נחוץ לשם הכנת המתכון ואכילתו המון סיבולת (אם אין לכם סיבולת, ניתן להשתמש גם בסיבולת שועל).
הוראות הכנה:
1. בתור התחלה, מארגנים קערה גדולה. שופכים אל תוכה 10 כוסות גדושות בציפייה. לוקחים פטיש מטבח ובאמצעותו מרסקים את כל הציפיות, עד שלבסוף נוצרת שכבה אחידה בצבע שחור, שזו בעצם האכזבה (לא ניתן להשיג בחנויות ובסופרים אכזבה בגירסתה הגולמית, מכיוון שהאכזבה היא לא משהו מוכר, לעומת זאת ציפיות מוכרים בחנויות בכמויות).
2. מוסיפים אל תוך הקערה עם הציפיות המרוסקות, סלט אוליבייה ... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לראשונה קראתי את הספר לפני שנים בשפה הרוסית, אקונין בשפתו הקולחת והנהירה מתאר בצורה נפלאה ונהדרת את הסיפור ולא פחות את הרקע להתרחשויות - לא הייתי יכול לדמיין את אֶראסְט פּטרוביץ' פותר תעלומות ברוסיה של ימינו, או בברית המועצות. הסביבה והרקע של הארועים המתרחשים בתקופת האימפריה הרוסית מתאימים ככפפה ליד לסיפור זה ולבאים אחריו, יחד עם פנדורין אנו נחשפים לפרטים נוספים עד לפתרון התעלומה על רקע בתיה של מוסקבה הצארית או בנופיה של הקיסרות תוך נסיעה ברכבת הקיטור הרועשת. זהו ספר נהדר שנותן טעם של עוד והרי אקונין הוציא עוד 16 ספרים נהדרים ועוד ספר ספין-אוף על ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מרענן צורת כתיבה של ספר מתח שכתוב עם קריצה של הומור לכל אורכו.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
ספר מתח חביב ,נחמד אך ממש לא יותר מזה. ספר "טיסה" אפשר להגיד. אפשר לקרוא, אפשר גם לוותר. פתרון ה"תעלומה" מופרך לגמרי, לא מציאותי ולא אמין..כמו בסרטי ג'יימס בונד. הכתיבה כן זורמת אז מתלבט אם לקרוא ספר אחר שלו , אולי יש אחרים בסדרה יותר מוצלחים ? או שאין טעם אם לא אהבתי?
... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הבה נעצום כולנו את העיניים וננסה לדמיין את אינספקטור קלוזו (זה מהפנתר הוורוד) פוגש את ג'ימס בונד (לא משנה איזה).
עכשיו פקחו את העיניים ולכו לקרוא את עלילות פנדורין, גיבור הסדרה של בוריס אקונין.
הוא בר מזל, בעל אינטואיציה חדה כתער, משעשע, לעיתים שלומיאל והעיקר, הולך לו (לפחות ברוב הפעמים ולא תמיד ברור איך לעזאזל).
אוהבי ספרות הבלש ימצאו כאן הכל ובעיקר סיפור בלשי כתוב היטב שמאמץ את כל חוקי הז'אנר.
לי נשאר לקוות ששאר הספרים בסדרה שומרים על אותה איכות. ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי שנחשפתי ל"שרלוק ההולמס ההודי" ב'תעלומת המשרתת הנעדרת' התחלתי להתעניין ב"שרלוק הולמס הרוסי"
נהניתי, אבל לא כדי יציאה מכלים.
הבלש הרוסי מתגלה כבחור צעיר ונאה ובעל גב ישר (תודות למחוך העשוי עצם לוויתן...) הנוהג להסמיק בקלות ולפעול לפי תחושות בטן.
באופן מופרך הוא מצליח בכל כיוון חקירה, בכל מקום שהוא בא לבקר הוא נחשף "במקרה" לשורש העניין, ותמיד נצל ברגע האחרון באופן לא ממש אמין.
הכתיבה חלקה והסיפור זורם היטב, אבל אני ממש לא הבנתי את כל ההתפעלות מסביב הסדרה.
אנסה לקרוא ספרים נוספים בסדרה, אולי הם יהיו בוגרים יותר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לכל מוקיריי פנדורין תסבירו לי אחת ולתמיד, איך אנשים כמוכם, חריפי שכל ושנונים נפלתם בקסמיו של אינדיאנה ג'ונס הרוסי?
אני לא מומחית גדולה בספרי מתח, אבל יש לי ניסיון בסדרות מתח איכותיות, אז תסלחו לי בעודי משווה את "עזאזל" לעונה של שרלוק או הגשר או שובר שורות. אין מצב שאקונין היה מקבל חוזה כתסריטאי. אני משווה ספר לסדרה , רק בגלל שהוא רב מכר מסחרי ולכן ההשוואה מתבקשת לעניות דעתי. בכל אחת מהסדרות שציינתי אין מצב שאתה יודע מראש איך הפרק יגמר, לא לדבר על סוף העונה. בניגוד לעזאזל, הפרקים בסדרות אלו חפים משמאלץ אמריקאי ואפיזודות קורעות לב ודמעות כמו הסוף האמר... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהניתי. מאד נהניתי.
אני אמנם לא קוראת הרבה ספרי מתח, אבל כמה בכל זאת קראתי ואף אחד לא הצחיק אותי כמו הספר הזה.
אוי מישקין, מישקין. אהה.. סליחה, פנדורין.
זה כל כך כיף לקרוא ספר שנטוע בתוך תרבות ספרותית ענפה ומפלרטט איתה בהנאה רבה ובאופן כל כך אינטליגנטי ומשתעשע.
ברוח הפוסט מודרניזם נכתב פה רומן של המאה ה 19, ברוח ספרי הבלשים של אז, רב תהפוכות, תוך שהוא מתאר את החברה הבינונית-גבוהה ברוסיה בלב התקופה הצארית, לפני שהכל התחיל להתמוטט.
אם מתעקשים, ודאי שאפשר למצוא בו גם התייחסות אידיאולוגית, כמו ארגון הצדקה שאולי רומז לקומוניזם, ארגון שהרעיונות שלו אי... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לכתוב ביקורת על הספר הזה, זה כמו לכתוב ביקורת על מסעדה שבה אכלתי ארוחה בינונית אבל בחברה נפלאה. אני תמיד נהנית לנסוע כמה ורסטאות על הטרויקה, לא חשוב לאן, עם כמה צעירים סמוקי לחיים שקוראים תיגר על העולם המוכר ועם כמה מבוגרים חלודים, בעלי דרגות, עם חיוך אבהי, בזמן שבו פנסי הרחוב הם חידוש מרענן והטלגרף - שיא הטכנולוגיה. אבל למרות שהחברה נעימה ונוגעת ללב, ולמרות שאירוע רודף אירוע ולרגע לא משעמם, עדיין היה נחמד אם העלילה היתה טיפה יותר מורכבת או חכמה או מפתיעה. הסיפור חסר עמוד שדרה איתן, דבר ראשון, הוא מאוד מוכר לי, ממש הרגשתי שאני מכירה בדיוק את הרעיון מאיפ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לכל "הגרופי " אחרי פנדורין באתר ,ובכן קראתי והשמיים לא נפלו עלי מהתפעלות.
נכון יש תרבות,ויש קלאסה של גיבור,ויש טוויסטים מעניינים וחדים בעלילה.
האם הוא העניק לי איזו סערת רגשות? או הרהורים אודות משהו/מישהו ?-לא.
אולי, ויכול להיות בוודאות שזהו יעודם של ספרות בלשות ומתח: להיות כמו איזה אכילת ממתק אחרי הארוחה ,אבל הטעם חולף ולא נשאר.
האמת שיותר נהניתי מההרצאה שהייתה בספריה בערב קריאה אודות הספר מאשר הספר עצמו.
אבל אגלה לכם סוד:לקחתי לקרוא את הספר השני בסדרה:"גמביט טורקי"-למקרה שיבוא לי לאכול מן דני מתוק -מריר שכזה כמו סדרת הדני החדשה של שטראוס -goy שאני... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין מה להוסיף למה שכבר שנכתב ונאמר,ספר מצוין סופר מצוין רוצו לקרוא אבל תיזהרו זה ממכר!... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מתח מהנה. שילוב של שרלוק הולמס עם ג'יימס בונד.
פנדורין,שוטר צעיר זוטר במאה ה 19 של רוסיה מגלה תושיה ודמיון מפותח ועולה, לעיתים במכוון ולעיתים במקרה, על מזימה בינלאומית.
הספר מלא בספינים והמתח נמצא בכל עמוד ועמוד.
בכל פרק נוספים חשודים נוספים המסבכים את העלילה.
השוטר פנדורין כ"כ יצירתי, תמים ומלא מוטיבציה שאי אפשר שלא לחבב אותו למן ההתחלה ולחוות איתו את כל תלאותיו.
השפה המליצית בספר מהווה תפאורה מושלמת למאה התשע עשרה על כללי הנימוס הדקדקניים , המגבעות, מקלות ההליכה ושזורה בהומור חכם.... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הבלש פנדורין השאיר בי רושם עז. לא יצא לי עדיין לקרוא על בלש בתקופה של המאה ה19 ברוסיה - שהיה כל כך צעיר.
ההתחלה של הספר לא קולחת - אולם כעבור כמה עשרות עמודים הסיפור תפס תאוצה והיה בנוי מכמה רבדים. מאוד נהנתי מהספר.
ממליצה בחום.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טרזדיי נקסט מספרת שויזואלית עולם הספרים דל הוא. בכמה מילים מקימים את התשתיות לתיאור של חדר , בית , שכונה או עולם כמו תפאורה של הצגת פרינג' והקורא הוא זה שממלא את החסר בדמיונו ולכן אין קריאה אחת דומה לשניה.
אקונין מפזר מילים ומושגים שמאפיינות את המאה ה19 ואז פותח בריצת אמוק בתקווה שלא נראה בין החורים.
את עלילת הספר ניתן היה להעביר בקלות לימינו אנו בשינויים קלים – משהו בתקופתיות מרגיש כמעיל פרווה על גוף חלקלק.
זהו ספר מתח קליל שעובד לפי החוקים של כל כמה עמודים צריך דרמה או התפתחות – בכלל יש בו הרגשה שנכתב BY THE BOOK למרות שהוא חוטא בחטא גדול של ספרי מתח ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וכך מתחילה הסאגה הנפלאה של הדמות הבלשית היחידה שספריה עדיין נכתבים שאני אוהב (מלבד ג'ק ריצ'ר של לי צ'יילד, וגם, אם לפחות אופתע לטובה מהספר האחרון, דייב גארני של ורדון).
השוטר הרזה, הצעיר והתמים במקצת, שלמעשה אינו אלא פקיד רישום קטן, מוכיח תוך הסתכלות כי כישוריו הבלשיים עולים על אלו של כל וותיקי משטרת מוסקבה, וכך, מקרה המתחיל מדקירתו של סטודנט ע"י אדם מסתורי ולבן עיניים הופך לחקירה של מזימה חובקת עולם, פאם-פטאל מפתה שמטרותיה אינן ברורות במאת האחוזים, מפקד צעיר וציני המאמין בשיטות החקירה המודרניות, והפאראנויה הטובה והישנה של רוסיה הצארית (מהאנרכיסטים, ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאחר שקראתי בסימניה סופרלטיבים כה רבים על סדרת ספרי "תיבת פנדורין" של בוריס אקונין (שם העט של גריגורי צ'חרטישווילי, פרופ' לבלשנות ולספרות יפנית) החלטתי שאני חייב לנסות. ורצוי להתחיל מן ההתחלה – מן הספר הראשון בסדרה, "עזאזל". הצצתי ונפגעתי.
"עזאזל" מציג לנו את גיבור הסדרה, אֶראסט פנדורין, צעיר בן עשירים שהתייתם וירד מנכסיו, המתחיל בקריירה המשטרתית שלו (העתידה להיות מפוארת) כפקיד זוטר בדרגת "רשם קולגיאלי". (הכי נמוך שאפשר במדרג הפקידותי הרוסי של אותם זמנים, מקביל אולי לתת-טוראי בצה"ל...) עלילת הספר מתרחשת במאה התשע-עשרה ואקונין אף מקדיש לה את הספר כך: "לז... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
השוטר המתחיל בעל השם הנפלא אראסט פטרוביץ' פנדורין הוא ללא ספק הגיבור החדש שלי.
כבר משמות הפרקים בספר (לדוגמה: "פרק ראשון, שבו מתואר תעלול ציני מסוים", "פרק שלישי, שבו מופיע 'השטודנט השפוף'"), היה ברור לי שהולך להיות כאן סיפור אהבה. רומן חדש לגמרי ביני לבין אראסט. ואולי ביני לבין בוריס ?
בכל אופן, לא התבדיתי. אקונין כותב ישר ולעניין, עם רמז של ציניות (או אולי זה סרקזם ? אף פעם לא ממש הבנתי את ההבדל ביניהם). העלילה סבוכה ומפותלת עם הרבה תפניות וכמעט אף אחד הוא לא מי שהוא נראה בתחילה, לטוב ולרע.
הספר מרתק וסוחף, ולמרות שרשמית מדובר אולי ב"מותחן ריגול", הוא לא יו... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר שבזכותו גיליתי את אתר סימניה לפני כשעתיים בניסיון לרכוש את כל המשכיו.
למרות שחלק מהעלילה הבלשית היתה צפויה בעיני, נהנתי מאד מהדרך אל הפיתרון, סגנון הכתיבה ומהאוירה הרוסית על כל המילים הלא מוכרות.
הסוף מטלטל וחורג מהנימה הקלילה של הספר,למרות הדרמטיות והרומנטיות יתר של הדמויות, אבל דווקא הוא זה שמשך אותי לדעת עוד על הדמות ומה יקרה לה בספרים הבאים.
מומלץ עם כוס תה חמה מתחת לפוך... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שמעתי לא מעט על פנדורין. קראתי ספר אחר מהסדרה ולא הבנתי מה העניין הגדול. הפעם ניסיתי את הספר הראשון- אולי פספסתי משהו בסיסי שעושה את העלילה מעניינת?
התשובה היא לא.
יכול להיות שקראתי כבר יותר מדי רומנים בלשיים (האם זה ראוי לקרוא לספר רוסי "רומני"?) ושהגעתי לאיזה נקודת מיצוי בז'אנר. לא היה שום דבר מסעיר, מצחיק או מרתק במיוחד בספר, והגיבור עבר 150 עמודים יותר ממני בשביל להגיע אל האשם, מה שקצת הוציא את העוקץ מהעימות הסופי.
הסוף אלים ומטלטל באופן לא צפוי, ולא ברור לאיזו מטרה.
מומלץ לחיילים בעמדת שמירה מפוהקת.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר בלשים פשוט ביותר, כזה שגורם ל להרגיש יותר חכם מהחוקר (דמות הראשית). לא מומלץ... עדיף לנסות ספר בלשיפ\מותחן אחר... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הראשון בסידרת פנדורין, בונה את דמותו של גיבור הסדרה.
עלילה בלשית- לא מורכבת במיוחד, לעיתים ידעתי לחזות מה יקרה. מה שאהבתי בספר הוא סגנון הכתיבה שמזכיר מאד שילוב של מיכאל בולגקוב וארתור קונן דויל ומעל הכל את חוש ההומור של הסופר שבגללו מצאתי את עצמי מתגלגלת מצחוק. הסיום של הספר מצביע על כ שלא מדובר כאן בסיפור בלשי הומוריסטי בלבד, אלא סיפור שיש בו גם פן טרגי.
מדוע לא 5 כוכבים? למרות שבסה"כ מדובר ספר טוב, הוא לא השאיר בי חותם או רגש אותי במיוחד ולכן נתתי רק 4 כוכבים.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מדובר לכאורה בספר מתח קליל. הרקע מזכיר את ספריו של דוסוייבסקי כגון 'אדיוט' או 'שדים'. גם הסוף שאינו אפי-אנד מאפיין את ספרות המאה ה 19 הרוסית. אקונין מקפיד, לדעתי, שהקורא יוכל בכל שלב לנחש מה עומד לקרות - בניגוד ל'בלש המבריק'. כנראה זה חלק מהטקטיקה בה נוקט המחבר על מנת להגביר את המתח (האם הבלש יפול..). ההילה ששומרת על פנדורין פוגעת באמינות הסיפור, אך כפי שציינתי מדובר בספר נעים לקריאה. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
העלילה אינטיליגנטית, חיננית וזורמת אך לפעמים צפויה (אולי במתכוון) ומתקדמת בעיקר ע"י וידויים.
צביטה בלב, זה מה שהסוף השאיר לי.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני נורא אוהבת את אקונין. הסגנון שלו הוא באמת משהו בין ספר קלאסיקה לסיפור בלשי. האגדה מספרת שהוא ראה את אשתו מסתירה את כריכות ספרי המתח שלה כי היא התביישה לקרוא ספרות כל כך ירודה, וזה מה שהביא לו את הרעיון לכתוב ספרי מתח שאנשים לא יתביישו לקרוא. בכל סיפור של אקונין יש כמה רבדים, הפשע שאותו יש לפענח, חברה ופוליטיקה ברוסיה הצארית, קישורים ליצירות מופת ספרותיות ובעיקר האופי המיוחד של הבלש שלנו, פנדורין שהולך ומתפתח מספר לספר. [וכמובן העוזר היפני שמספק אתנחתא קומית פה ושם]. גם לפושעים של אקונין יש סטייל ואסור לזלזל בהם בשום אופן. בכל ספר יש המון מידע על ה... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר. די בינוני לדעתי.
אהבתי:
1. את הבלחות אישיותו השלומיאלית\ המתלהבת \ הלא מנוסה של הגיבור.
2. את דמותו הקומית של ידידו הצלף השתיין המהמר.
3. איזכורים הסטוריים ותרבותיים המאפיינים את העלילה.
לא אהבתי:
1. את העלילה הבאנלית והצפוייה.
הספר משווק כ"ג'יימס בונד של המאה ה-19" בצדק כי הוא משעמם באותה צורה ומידה. אולי הספרים הבאים בסדרה הם מתוחכמים יותר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסופר מביא לנו סיפור המתרחש לקראת סוף המאה ה-19, על בלש "לייט", די תמים וחסר חן לחלוטין, אשר בכל מקום בו הוא נמצא בבעיה, איכשהו מצליח להיחלץ ולהמשיך עד התקרית הבאה.
הסיפור מסופר בקלילות והוא מציג בלש מסוג שאינו מוכר במחוזותינו - ושאיני מצליח לדמיין. מעין "נחום-תקום" כזה.
את המילה "עזאזל" - הלקוחה מהמקורות, לא בדיוק הצלחתי להדביק לאירועים, אולם האמינו לי שאין בכך שום בעיה, ואין צורך להתאמץ.
ככלל, אם נרצה "להתחכם" מעט - כת ה"עזאזל" שבסיפור, עסקה ברצח "טפילים", "בליינים שורפי חיים" ובכלל, ומטרתה הייתה לטהר את כל ה"מומים" הקיימים בעולם וליצור עולם טוב יותר (ע"י רצ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק. גם מותח וגם מכניס לאוירה התקופתית. מותחן שמתפרש על כל אירופה. מאוד אהבתי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אם נתעלם מבעיית השמות ברוסית (לכל אדם יש כארבע שמות ,המחבר מקדיש לנושא זה את אחד מנספחי הספר).
ספר נחמד על בלשות במאה ה-19.מומלץ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מתח נהרר שבהחלט מצליח להעביר את הקורא את האוירה של מוסקבה (וגם קצת סנקט פטרסבורג ולונדון) בסוף המאה ה-19. קולח מאוד, משעשע לפרקים, רצוף אנקדוטות והסברים קצרים על מאפייני התקופה (כמו מכשיר הטלפון הניסיוני שאחת הדמויות מחזיקה בחדרה). בקיצור - ספר מתח אינטליגנטי ומהנה שנגמע בכמה שעות/ ימים ספורים.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
