ביקורת ספרותית על עזאזל - תיבת פנדורין #1 מאת בוריס אקונין
ספר בסדר

---

טרזדיי נקסט מספרת שויזואלית עולם הספרים דל הוא. בכמה מילים מקימים את התשתיות לתיאור של חדר , בית , שכונה או עולם כמו תפאורה של הצגת פרינג' והקורא הוא זה שממלא את החסר בדמיונו ולכן אין קריאה אחת דומה לשניה.
אקונין מפזר מילים ומושגים שמאפיינות את המאה ה19 ואז פותח בריצת אמוק בתקווה שלא נראה בין החורים.
את עלילת הספר ניתן היה להעביר בקלות לימינו אנו בשינויים קלים – משהו בתקופתיות מרגיש כמעיל פרווה על גוף חלקלק.
זהו ספר מתח קליל שעובד לפי החוקים של כל כמה עמודים צריך דרמה או התפתחות – בכלל יש בו הרגשה שנכתב BY THE BOOK למרות שהוא חוטא בחטא גדול של ספרי מתח – ברובו הוא צפוי.
הוא מושווה לגיימס בונד ואני מבין למה – הספר בהחלט עוקב עד סופו במתווה של סרטי בונד ( לא קראתי את הספרים ) אבל את המופרכות שאני מקבל אצל בונד ( ונקסט ) אני לא נותן לכל אחד.
יתכן שזה התרגום , יתכן בהחלט שזה אני ויתכן שזה האופי התזזיתי של הסיפור ( אם היה ניתן להגדיר ספר כהיפראקטיבי ...) אבל לא התחברתי לספר ולעיתים הוא אף עיצבן.
דווקא סופו שידרג אותו מעט והקפיצו מטין טין לעולם המבוגרים ויצר בי מעט סקרנות להמשך אבל לעת עתה אני משאיר את בסדרה לאחרים.

» ביקורות נוספות של cujo
» ביקורות נוספות על עזאזל - תיבת פנדורין #1