שיריו של אשר תורן מביאים לקורא את קשיחותו של העולם הזה, אבל לא בלי תקווה. דווקא התקווה וחוש הצדק של המשורר הם שקובעים את יופים של שיריו. אין כאן סתם מחאה אלא קריאת כאב למען קדמה ממשית, שבה יתקדמו גם בני אדם.