Item: עזאזל
Rating: 4
Author: הנסיך הקטן

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 16 שנים•1 דקות קריאה

אם נתעלם מבעיית השמות ברוסית (לכל אדם יש כארבע שמות ,המחבר מקדיש לנושא זה את אחד מנספחי הספר).
ספר נחמד על בלשות במאה ה-19.מומלץ

מי אהב את הביקורת

מיקי מאוס

מיכל

קוראת הכל

3קוראים|גיל ממוצע45|100%נשים

על המבקר

הנסיך הקטן

ותיק

חבר מזה 17 שנים

365 ביקורות•1,185 לייקים

ז'אנרים מועדפים:

ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית

הנסיך הקטן

ותיק

חבר באתר מזה 17 שנים

ביקורות365

לייקים שקיבל1,185

דירוג ממוצע3.3 ⭐

ז'אנרים מועדפים

ספרות מתורגמת152 מתח ריגול והרפתקאות83 ספרות מקורית28

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות על "עזאזל"

זה שאין לנקוב בשמו

לפני 4 שנים

•

★★★★★

0

על עזאזל מאת בוריס אקונין

“~מתכון לספר "עזאזל"~ רכיבים: יש כל מני, עליהם אפרט ב"הוראות ההכנה", אבל בעיקר נחוץ לשם הכנת המתכון ואכילתו המון סיבולת (אם אין לכם סיבולת, ניתן להשתמש גם בסיבולת שועל). הוראות הכנה: 1. בתור התחלה, מארגנים קערה גדולה. שופכים אל תוכה 10 כוסות גדושות בציפייה. לוקחים פטיש מטבח ובאמצעותו מרסקים את כל הציפיות, עד שלבסוף נוצרת שכבה אחידה בצבע שחור, שזו בעצם האכזבה (לא ניתן להשיג בחנויות ובסופרים אכזבה בגירסתה הגולמית, מכיוון שהאכזבה היא לא משהו מוכר, לעומת זאת ציפיות מוכרים בחנויות בכמויות). 2. מוסיפים אל תוך הקערה עם הציפיות המרוסקות, סלט אוליבייה שיוסיף טעם רוסי קלאסי. 3. מוסיפים אל התכולה חפיסת קוביות של שוקולד פרה עם סוכריות קופצות, כדי ליצור טעם של ספר מתח בלשי עם כל הפיצפוצים והפיצוצים שמזכירים יריות של מתאבד שיורה בעצמו לעיני כל (מי שיטעם מן המנה יחוש תחושה זהה). 4. מערבלים את הכל במיקסר עד היווצרותה של תערובת אחידה (אפשר להשתמש גם בכף, אך השתדלו שלא למחוא באמצעותה, כי זה לא מותאם למתכון). 5. לאחר שמערבבים, מוסיפים 11 כוסות קמח כדי שיתפח ויגדל פי 11 (ואולי אפילו עוד יותר מזה, זה עדיין נמצא בתהליך התפיחה...) 6. לאחר מכן מוסיפים 11 ביצים, כי צריך המון "ביצים" כדי לשרוד את האכילה של כל 11 המנות (ואולי גם אלו שיבואו בהמשך). 7. לערבב פעם נוספת, ולהמשיך בסיבוך ובבלאגן בעלילה (סליחה, בבלילה). 8. לאחר העירבוב הנוסף, להכניס לתנור בחום של 180 מעלות, ולחמם למשך זמן קצר מאוד, רק עד שזה תופח. לאחר מכן, להוציא מהר מהתנור ולהעביר למקפיא - כי המאכל הזה ממש לא מומלץ בחום. הערות: ניתן לקשט בשלל קישוטים כגון אגוזים ופירות, או במידה ואתם ילדים בגן שחוגגים יום הולדת אז אפשר לקשט בהדפסה של אנה ואלזה מ"לשבור את הקרח". (אך באופן אישי, הקישוט שאני הכי אוהב להוסיף למתכון הזה, הוא כתיבה קלילה ונחמדה שקצת מפחיתה את הטעם הפרווה והלא משהו בכלל שיש מתחת לקישוט). נזדרוויה!”

קרא ביקורת מלאה ←

עולם

לפני 13 שנים

•

★★★★★

0

על עזאזל מאת בוריס אקונין

“לאחר שקראתי בסימניה סופרלטיבים כה רבים על סדרת ספרי "תיבת פנדורין" של בוריס אקונין (שם העט של גריגורי צ'חרטישווילי, פרופ' לבלשנות ולספרות יפנית) החלטתי שאני חייב לנסות. ורצוי להתחיל מן ההתחלה – מן הספר הראשון בסדרה, "עזאזל". הצצתי ונפגעתי. "עזאזל" מציג לנו את גיבור הסדרה, אֶראסט פנדורין, צעיר בן עשירים שהתייתם וירד מנכסיו, המתחיל בקריירה המשטרתית שלו (העתידה להיות מפוארת) כפקיד זוטר בדרגת "רשם קולגיאלי". (הכי נמוך שאפשר במדרג הפקידותי הרוסי של אותם זמנים, מקביל אולי לתת-טוראי בצה"ל...) עלילת הספר מתרחשת במאה התשע-עשרה ואקונין אף מקדיש לה את הספר כך: "לזכר המאה התשע-עשרה שהספרות בה הייתה גדולה, האמונה בקדמה – חסרת גבולות, והפשעים בוצעו ופוענחו בחן ובטוב-טעם". הקדשה זו מדגימה את האירוניה בכתיבתו של אקונין המאפיינת את הספר (רציחות אכזריות בטוב-טעם?). הגיבור הספרותי פנדורין מכונה "ג'יימס בונד של המאה התשע-עשרה" ואכן, כמו 007 הזכור לטוב הוא מצליח שוב ושוב לצאת ממצבים שאי אפשר לצאת מהם. כמו שאומרת לפנדורין אחת הדמויות בספר: "יש בך משהו... זה כאילו שאני רואה הילה מעל ראשו של הבן-אדם... הם אנשים מיוחדים, ההם עם ההילה, וגורלם שומר עליהם ומגן עליהם מכל סכנה... עם אחד כזה אסור לצאת לדו-קרב: הוא יהרוג אותך. אל תשחק איתו קלפים: תפסיד, לא משנה מה החבאת אצלך בשרוול." אכן, בונד. ג'יימס בונד. הספר נקרא בנשימה אחת ועלילתו בלתי-סבירה ומרתקת בו-זמנית. הנופך של המאה התשע-עשרה (עקוב אחרי המכונית הזו! סליחה, עקוב אחרי הכרכרה הזו!) והאירוניה בכתיבתו של אקונין בהחלט מוסיפים להנאה. התחלתי לקרוא את "עזאזל" אתמול בערב. באחת לפנות בוקר שקלתי ללכת לישון. אקונין, כמו חש את התלבטותי, הגיב בפרק שכותרתו היא: "פרק אחד-עשר, שמתואר בו לילה ארוך מאד". הבנתי את הרמז, והמשכתי לקרוא. היה זה אכן לילה ארוך מאד ומהנה. מומלץ.”

קרא ביקורת מלאה ←

avner

לפני שנתיים

0

על עזאזל מאת בוריס אקונין

“ספר ראשון של בוריס אקונין שיצא לי לקרא וזה מתסכל היכן הייתי עד עכשיו. איך לא שמתי לב לסופר זה. נכון הנוסח ארכאי, השמות קשים לקריאה שלא לדבר על הדרגות והמעמדות. העלילה בנויה אחרת מהרומנים של תקופתנו אבל עם נופך מיוחד. נהניתי לקרא ואחפש את הבאים בסדרה.”

קרא ביקורת מלאה ←

חמדת

לפני 11 שנים

•

★★★★★

0

על עזאזל מאת בוריס אקונין

“לכל "הגרופי " אחרי פנדורין באתר ,ובכן קראתי והשמיים לא נפלו עלי מהתפעלות. נכון יש תרבות,ויש קלאסה של גיבור,ויש טוויסטים מעניינים וחדים בעלילה. האם הוא העניק לי איזו סערת רגשות? או הרהורים אודות משהו/מישהו ?-לא. אולי, ויכול להיות בוודאות שזהו יעודם של ספרות בלשות ומתח: להיות כמו איזה אכילת ממתק אחרי הארוחה ,אבל הטעם חולף ולא נשאר. האמת שיותר נהניתי מההרצאה שהייתה בספריה בערב קריאה אודות הספר מאשר הספר עצמו. אבל אגלה לכם סוד:לקחתי לקרוא את הספר השני בסדרה:"גמביט טורקי"-למקרה שיבוא לי לאכול מן דני מתוק -מריר שכזה כמו סדרת הדני החדשה של שטראוס -goy שאני אוהבת. תרגום לא משהו.עטיפה בסדר ,מעניקה את תחושת התקופה שבה עוסק הספר. בקיצור - אני חברה על תנאי.”

קרא ביקורת מלאה ←

זה שאין לנקוב בשמו

לפני 4 שנים

•

★★★★★

0

על עזאזל מאת בוריס אקונין

“~מתכון לספר "עזאזל"~ רכיבים: יש כל מני, עליהם אפרט ב"הוראות ההכנה", אבל בעיקר נחוץ לשם הכנת המתכון ואכילתו המון סיבולת (אם אין לכם סיבולת, ניתן להשתמש גם בסיבולת שועל). הוראות הכנה: 1. בתור התחלה, מארגנים קערה גדולה. שופכים אל תוכה 10 כוסות גדושות בציפייה. לוקחים פטיש מטבח ובאמצעותו מרסקים את כל הציפיות, עד שלבסוף נוצרת שכבה אחידה בצבע שחור, שזו בעצם האכזבה (לא ניתן להשיג בחנויות ובסופרים אכזבה בגירסתה הגולמית, מכיוון שהאכזבה היא לא משהו מוכר, לעומת זאת ציפיות מוכרים בחנויות בכמויות). 2. מוסיפים אל תוך הקערה עם הציפיות המרוסקות, סלט אוליבייה שיוסיף טעם רוסי קלאסי. 3. מוסיפים אל התכולה חפיסת קוביות של שוקולד פרה עם סוכריות קופצות, כדי ליצור טעם של ספר מתח בלשי עם כל הפיצפוצים והפיצוצים שמזכירים יריות של מתאבד שיורה בעצמו לעיני כל (מי שיטעם מן המנה יחוש תחושה זהה). 4. מערבלים את הכל במיקסר עד היווצרותה של תערובת אחידה (אפשר להשתמש גם בכף, אך השתדלו שלא למחוא באמצעותה, כי זה לא מותאם למתכון). 5. לאחר שמערבבים, מוסיפים 11 כוסות קמח כדי שיתפח ויגדל פי 11 (ואולי אפילו עוד יותר מזה, זה עדיין נמצא בתהליך התפיחה...) 6. לאחר מכן מוסיפים 11 ביצים, כי צריך המון "ביצים" כדי לשרוד את האכילה של כל 11 המנות (ואולי גם אלו שיבואו בהמשך). 7. לערבב פעם נוספת, ולהמשיך בסיבוך ובבלאגן בעלילה (סליחה, בבלילה). 8. לאחר העירבוב הנוסף, להכניס לתנור בחום של 180 מעלות, ולחמם למשך זמן קצר מאוד, רק עד שזה תופח. לאחר מכן, להוציא מהר מהתנור ולהעביר למקפיא - כי המאכל הזה ממש לא מומלץ בחום. הערות: ניתן לקשט בשלל קישוטים כגון אגוזים ופירות, או במידה ואתם ילדים בגן שחוגגים יום הולדת אז אפשר לקשט בהדפסה של אנה ואלזה מ"לשבור את הקרח". (אך באופן אישי, הקישוט שאני הכי אוהב להוסיף למתכון הזה, הוא כתיבה קלילה ונחמדה שקצת מפחיתה את הטעם הפרווה והלא משהו בכלל שיש מתחת לקישוט). נזדרוויה!”

קרא ביקורת מלאה ←

עולם

לפני 13 שנים

•

★★★★★

0

על עזאזל מאת בוריס אקונין

“לאחר שקראתי בסימניה סופרלטיבים כה רבים על סדרת ספרי "תיבת פנדורין" של בוריס אקונין (שם העט של גריגורי צ'חרטישווילי, פרופ' לבלשנות ולספרות יפנית) החלטתי שאני חייב לנסות. ורצוי להתחיל מן ההתחלה – מן הספר הראשון בסדרה, "עזאזל". הצצתי ונפגעתי. "עזאזל" מציג לנו את גיבור הסדרה, אֶראסט פנדורין, צעיר בן עשירים שהתייתם וירד מנכסיו, המתחיל בקריירה המשטרתית שלו (העתידה להיות מפוארת) כפקיד זוטר בדרגת "רשם קולגיאלי". (הכי נמוך שאפשר במדרג הפקידותי הרוסי של אותם זמנים, מקביל אולי לתת-טוראי בצה"ל...) עלילת הספר מתרחשת במאה התשע-עשרה ואקונין אף מקדיש לה את הספר כך: "לזכר המאה התשע-עשרה שהספרות בה הייתה גדולה, האמונה בקדמה – חסרת גבולות, והפשעים בוצעו ופוענחו בחן ובטוב-טעם". הקדשה זו מדגימה את האירוניה בכתיבתו של אקונין המאפיינת את הספר (רציחות אכזריות בטוב-טעם?). הגיבור הספרותי פנדורין מכונה "ג'יימס בונד של המאה התשע-עשרה" ואכן, כמו 007 הזכור לטוב הוא מצליח שוב ושוב לצאת ממצבים שאי אפשר לצאת מהם. כמו שאומרת לפנדורין אחת הדמויות בספר: "יש בך משהו... זה כאילו שאני רואה הילה מעל ראשו של הבן-אדם... הם אנשים מיוחדים, ההם עם ההילה, וגורלם שומר עליהם ומגן עליהם מכל סכנה... עם אחד כזה אסור לצאת לדו-קרב: הוא יהרוג אותך. אל תשחק איתו קלפים: תפסיד, לא משנה מה החבאת אצלך בשרוול." אכן, בונד. ג'יימס בונד. הספר נקרא בנשימה אחת ועלילתו בלתי-סבירה ומרתקת בו-זמנית. הנופך של המאה התשע-עשרה (עקוב אחרי המכונית הזו! סליחה, עקוב אחרי הכרכרה הזו!) והאירוניה בכתיבתו של אקונין בהחלט מוסיפים להנאה. התחלתי לקרוא את "עזאזל" אתמול בערב. באחת לפנות בוקר שקלתי ללכת לישון. אקונין, כמו חש את התלבטותי, הגיב בפרק שכותרתו היא: "פרק אחד-עשר, שמתואר בו לילה ארוך מאד". הבנתי את הרמז, והמשכתי לקרוא. היה זה אכן לילה ארוך מאד ומהנה. מומלץ.”

קרא ביקורת מלאה ←

avner

לפני שנתיים

0

על עזאזל מאת בוריס אקונין

“ספר ראשון של בוריס אקונין שיצא לי לקרא וזה מתסכל היכן הייתי עד עכשיו. איך לא שמתי לב לסופר זה. נכון הנוסח ארכאי, השמות קשים לקריאה שלא לדבר על הדרגות והמעמדות. העלילה בנויה אחרת מהרומנים של תקופתנו אבל עם נופך מיוחד. נהניתי לקרא ואחפש את הבאים בסדרה.”

קרא ביקורת מלאה ←

חמדת

לפני 11 שנים

•

★★★★★

0

על עזאזל מאת בוריס אקונין

“לכל "הגרופי " אחרי פנדורין באתר ,ובכן קראתי והשמיים לא נפלו עלי מהתפעלות. נכון יש תרבות,ויש קלאסה של גיבור,ויש טוויסטים מעניינים וחדים בעלילה. האם הוא העניק לי איזו סערת רגשות? או הרהורים אודות משהו/מישהו ?-לא. אולי, ויכול להיות בוודאות שזהו יעודם של ספרות בלשות ומתח: להיות כמו איזה אכילת ממתק אחרי הארוחה ,אבל הטעם חולף ולא נשאר. האמת שיותר נהניתי מההרצאה שהייתה בספריה בערב קריאה אודות הספר מאשר הספר עצמו. אבל אגלה לכם סוד:לקחתי לקרוא את הספר השני בסדרה:"גמביט טורקי"-למקרה שיבוא לי לאכול מן דני מתוק -מריר שכזה כמו סדרת הדני החדשה של שטראוס -goy שאני אוהבת. תרגום לא משהו.עטיפה בסדר ,מעניקה את תחושת התקופה שבה עוסק הספר. בקיצור - אני חברה על תנאי.”

קרא ביקורת מלאה ←

עזאזל

הביקורת של הנסיך הקטן

עזאזל

הביקורת של הנסיך הקטן

הביקורת

מי אהב את הביקורת

על המבקר

הנסיך הקטן

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

ביקורות נוספות על "עזאזל"

עזאזל

הביקורת של הנסיך הקטן

עזאזל

הביקורת של הנסיך הקטן

הביקורת

מי אהב את הביקורת

על המבקר

הנסיך הקטן

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

ביקורות נוספות על "עזאזל"