ביקורות ספרים על הספר להעיר אריות

לפני מספר שנים ראיתי בתיאטרון בית לסין את ההצגה "לילה אחד מרקוביץ" על פי ספרה של איילת גונדר גושן. בניגוד לחוות דעתם של מבקרים רבים, אני התלהבתי קצת פחות וגם ויתרתי על הספר. לפני מספר שבועות כשראיתי את הפרסום של תיאטרון הקאמרי להצגה "להעיר אריות" על פי ספרה של אג"ג, החלטתי כי הפעם אקרא תחילה את הספר. אג"ג כותבת על החברה הישראלית ובאמצעות סיפורו של ד"ר איתן גרין הנוירוכירורג ואשתו חוקרת המשטרה ליאת גרין, היא מעלה שורה ארוכה של שאלות. היא מעמתת את העולם המערבי שנציגו הוא כמובן ד"ר גרין, עם העולם השלישי שנציגתו היא סירקיט, הפליטה האריתראית. לציון מיוחד ר... המשך לקרוא

בנצי גורן

לדעתי זה לא ספר על פליטים-מסתננים לפחות לא בעיקר. זה ספר על יהודים, על זוגיות ובפרט על אמון ואי-אמון, על כוח ההרס שבשקר. יהיו כאלה שלא יסכימו, ביניהם המחברת עצמה. קראתי ראיון שלה, בו היא מדגישה עניינים פוליטים כמו גזענות ופריווילגיה ובכלל ברור שאני והיא לעולם לא ניפגש באותה הפגנה. אבל אם המטרה היתה לעורר תודעה ולקטרג על מדיניות ההגירה שלנו ואולי על העם שלנו בתור גזענים ואכזרים, אז היא נכשלה. קודם כל אין הרבה יחס למסתננים כפרטים. רובם נשארים אנשים בלי שם: אריתראי פצוע, סודני עם זיהום מוגלתי, אריתראים מוכי איידס וכו'. להתייחסות מעבר מזה זוכות שתי נש... המשך לקרוא

strnbrg59

ספר נחמד אבל לא אמין בעליל ומכעיס מאד. הכתיבה עצמה זורמת, מרתקת וסוחפת. כותבת על דמויות שוליות כמו בספרה "לילה אחד מרקוביץ" להן היא מהווה פה. כאן בספר הכל מוטה לצד אחד - המסתננים והבדואים כמה שהם מסכנים. אבל הצד השני המדינה ואנחנו הישראלים ובאר שבע שבה מתרחש הסיפור היא יותר שחורה מאותם מסתננים, היא מלוכלכת,מוזנחת ומאובקת. לעומתנו יש לה יחס מעריץ לאריתראים. המסתננים המסכנים לא באים לבית חולים לקבל טיפול רפואי כי פוחדים מגירוש.לכן אחרי הדריסה איתן מטפל בהם במוסך מוזנח בתנאים ירודים. המדינה תיקצבה טיפול במסתננים במיליארדי שקלים ע"ח אוכולוסיות חלשות... המשך לקרוא

יפה

מה הייתם עושים לו פגעתם אנושות עם הרכב במישהו? עוצרים, נכון? הרי לעזאזל העונש, כולנו אנשי מוסר. ומה עם הדבר קרה בעת לילה, כשאיש אינו מבחין? ומה אם מדובר בפליט זר שהעולם במילא אדיש לקיומו, עדין הייתם עוצרים? איתן, רופא בסורוקה, פוגע לילה אחד במסתנן אריתראי. לאחר שכשל בהחייאתו, יצר פנימי מסמן לו להמשיך הלאה, כאילו הדבר לא קרה מעולם. ההחלטה הזו עתידה להכניס את איתן לטלטלה רבת משתתפים, לרבות אשתו השוטרת, אלמנת הנדרס, חמולה בדואית ומסתננים שמוצאים בו גאולה. מזמן לא התפעלתי ככה מכתיבה של סופר/ת, ישראלית ובכלל. גונדר-גושן כותבת בדיוק והומור, בעדנה וחספוס שה... המשך לקרוא

אור שהם

# לפני קצת יותר משנתיים שונרא כתבה ביקורת על הספר הזה. היא התפעלה מאיכות הכתיבה – ודירגה אותו בחמישה כוכבים – ויחד עם זאת שפכה קיטונות של חמת-זעם על האג'נדה שלו, שלדעתה הכפישה את המדינה. ההתייחסות יוצאת הדופן סיקרנה אותי וכשנתקלתי בו קראתי. איתן גרין – השמות של גונדר-גושן הם בעלי משמעות – הוא נוירולוג שהוגלה בגלל ניסיון כושל לחשוף שחיתות, מבית חולים מפורסם במרכז הארץ לבית חולים סורוקה בבאר-שבע. הוא נשוי ותיק לאשה אהובה, אב לשני בנים קטנים ושונא כל רגע בעיר הדרומית המאובקת והעלובה בעיניו. לילה אחד, אחרי יממה של עבודה רצופה, הוא מחליט "לקרוע את המד... המשך לקרוא

yaelhar

ספר מיוחד שקראתי לאט, נותן לו לחלחל. סגנונו נוקב, חושפני ולעתים בוטה והמחברת נכנסת לנפש גיבוריה וקוראיה. איתן גרין הוא נוירו-כירורג בסורוקה ש'הוגלה' מהמרכז לאחר שאיים לחשוף שחיתות של פרופסור שכמרצה נהג לרדת על סטודנטים. מתגורר בוילה בעומר עם משפחתו- אשתו ליאת הינה חוקרת משטרה ושני בניהם. שונא את העיר, האנשים, האבק והחום. מבוססים וחייהם נוחים למדי למרות עבודתם התובענית. עד היום בו אחרי משמרת הוא מתפרק בדהרה בג'יפ שלו ליד קיבוץ טללים לצלילי ג'ניס ג'ופלין, פוגע במסתנן אריתראי שבכסילותו הלך לצד הדרך בחושך ולך תבחין בו. האיש מוטל עם גולגולת מפוצחת ודי... המשך לקרוא

ראובן

קראתי הספר, אחרי שסיימתי את הספר "השקרנית והעיר" פרי אותה מחברת. על שני הספרים היו ביקורות טובות מאד באתר. הספר "להעיר אריות" זכה לביקורות מושקעות מאד עם ממוצע כוכבים גבוהה מאד. וזה אשר הוביל אותי לכתוב הבקורת: בגלל שחשבתי כי הספר לא טוב, כל רגע רציתי לנטוש, והמשכתי רק כי רציתי להבין מה מפספסת, מה לא מבינה, כיצד אני נותנת ציון 1 לספר שאחרים נתנו לו 5 (לא פחות!) אז, עם סיום קריאתי המדלגת, כי היו עמודים משמימים ומשעממים, הקדשתי זמן לקריאת הביקורות ונהניתי מאד, מהכתיבה והדיון. דבר אכחד לא היה מובן לי, הכיצד, אנשים שרשמו אותם הדברים שהפריעו לי בספר (ואזכירם ב... המשך לקרוא

סבטלנה כהן

* איילת גונדר-גושן אולי התכוונה להעיר אריות, אבל אצלי היא הצליחה לעורר דווקא משהו אחר: קנאה. לא הקנאה המכוערת, הירקרקה, אלא קנאה צנועה, מעודנת, זו המכונה קנאת סופרים. לא שאני סופרת, אבל כאחת שמדגדג לה לכתוב משהו משלה, הספר הזה בהחלט גרם לי לרצות להרבות כתיבה. למה דווקא היא, שאלתי את עצמי, הרי לא חסרים סופרים טובים לקנא בהם? התשובה, כמו הקנאה עצמה, מביכה ועלובה למדי. קודם כל, הם צריכים להיות בחיים. מה הטעם לקנא במישהו שנולד ב1881, ביבשת אחרת, במסלול חיים שאין לו ולו נקודת השקה אחת לחיי, ואפילו יהא זה שטפן צוויג? ברור שמוות הורג את הקנאה. חיים, אם כן, ה... המשך לקרוא

נעמי

ספר מעולה, מעניין, עמוק, יצירתי,כתוב טוב. תענוג. הספר מעניין יותר מהספר הקודם של הסופרת.... המשך לקרוא

רוני pery

זהו ספרה השני של איילת גונדר גושן, שאני קורא. השלישי כבר בידיי ועוד חזון למועד. אל הראשון הגעתי במקרה, כאשר נערה באופניים מסרה לי אותו בלב גוש דן. אז אחרי ‘לילה אחד מרקוביץ’’, לא יכולתי להישאר אדיש ותרתי אחר ספרים נוספים של הסופרת וכך הגיע אליי ‘להעיר אריות’, אותו התחלתי לפני כשבוע וסיימתי ביום כיפור. ‘להעיר אריות’ מספר על איתן גרין, רופא כירורגי, נשוי עם שני ילדים, אשתו חוקרת במשטרה, אשר לילה אחד בעודו מסיים משמרת בבית החולים סורוקה בבאר שבע הוא נוסע לראשונה עם הג’יפ שלו במדבר הדרומי ופוגע באריתראי. בניגוד למצופה, או לפחות למה שאיתן יכול היה לח... המשך לקרוא

תומר

*לקוח מהבלוג האישי שלי קוראת-נמרצת* טרי מבית "סיימתי עוד אחד"! להעיר אריות, מאת איילת גונדר-גושן, שכתבה גם את היצירה לילה אחד מרקוביץ'. פחות או יותר בשנייה שסיימתי לקרוא את הכריכה האחורית, ידעתי שמצפה לי קריאה יותר ממהנה. איתן, רופא נשוי פלוס שניים, יוצא ממשמרת בבית החולים בלילה חשוך, ודורס אריתראי. הוא נמלט, אבל בבוקר למחרת בפתח ביתו עומדת אשת הנדרס. היא דורשת ממנו להגיע למוסך נטוש באמצע המדבר, שם היא מכריחה אותו לטפל בכל מי שתגיד לו, בתמורה לשתיקתה. איתן נלחם בשדים של עצמו, ובאישה הזאת, השדה הזו, שמחזיקה אותו במבט קפוא ומלכותי, ומרגיש כאילו הוא הולך... המשך לקרוא

קוראת נמרצת

איתן גרין הוא רופא שהוגלה ממרכז הארץ לבאר שבע כי זה מה שעושים למי שרוצה לחשוף שחיתות רפואית. הוא מבואס תחת ואשתו קונה לו ג'יפ אדום. (אדום? סיריוסלי?) באחד הלילות הוא דוהר בשטח עם הג'יפ האדום שלו ופוגע למוות באריתראי. פוגע, הורג ובורח. ומכאן הסיפור מתחיל. זה לא שלא ידעתי שהספר הזה יעורר בי אמוציות. ידעתי. זה מה שכתבתי בתגובה לביקורת של ריקה על הספר: "נראה לי שזה ספר עם אג'נדה שתרגיז אותי ולכן אני אקרא אותו." קראתי. והתרגזתי הרבה יותר ממה שצפיתי. תהיה פה ביקורת פוליטית וחברתית אפילו קצת יותר משתהייה פה ביקורת ספרותית (הספר די מעולה ואין לי הרבה ביקורת ע... המשך לקרוא

שונרא החתול

המסגרת פשוטה: רופא מבי"ח סורוקה פוגע באישון לילה בעובד זר, אריתראי, ומסתלק מהמקום. אשתו של האריתראי עדה לאירוע וסוחטת את הרופא. זה לא ספוילר - אין למסגרת שום דבר עם מה שהסופרת בונה מהסיפור. זה יכול היה להיות ספר מתח, ובמידה מסוימת יש בו אלמנטים כאלו, של התפתחות דרמטית ושל מיפנים מפתיעים בעלילה. אבל מעבר לסקיצה עצמה יש כאן ספר שעלילתו אינה העיקר אלא דווקא האריג המורכב שרוקמת סביבו הסופרת. יש אולי מי שרוצה 'אקשן', ואז הוא מדפדף קדימה בחוסר סבלנות לראות מה קורה הלאה; קראתי ביקורת כזו. אני מצאתי את עצמי נהנה בעיקר מכתיבה מעולה, מלאה דמיון, ממחישה, מעוררת מחש... המשך לקרוא

דורון נחמני

אני כל כך שמחה שקיבלתי את הספר במתנה מפני שבחנות לא הייתי ניגשת ומרימה אותו, אולי בגלל התמונה בכריכה שלא מזמינה? אז בכמה משפטים, נהנתי מכל רגע, הכתיבה איכותית, העלילה מסקרנת ומותחת, אי אפשר להניח ויש צורך עז להגיע לסוף.... המשך לקרוא

loly

להעיר אריות או איילת חופרת ***** הביקורת מיועדת למי שקרא כב את הספר, לכן עלולה לכלול ספוילרים **** אין הרבה נקודות השקה בין ספרה השני של איילת גונדר גושן – 'להעיר אריות' –לבין ספרה הראשון –'לילה אחד, ברקוביץ'. השוני הוא כל כך גדול שקורא יכול לתהות האם אלה יצירות של אותה סופרת. בעוד 'לילה אחד, מרקוביץ' הוא סוג של אפוס ארץ ישראלי אלטרנטיבי, בונה ומפרק מיתוסים, נפרס על עשורים, צוחק עם הגיבורים, חומל עליהם, שומר מהם מרחק משועשע – עושה 'להעיר אריות' בדיוק את ההפך: העלילה מתמקדת בתקופה קצרה שהיא עצמה סוג של תאונה בחיי הדמויות – כמו זאת שפותחת את הספר –שלאחרי... המשך לקרוא

ריקה

אין ספק שזהו ספר חזק - בטח לא סתם ספר. להבדיל מכמה אנשים שכתבו פה על תחושת בלבול בעת קריאת הספר, דווקא בלבול לא הרגשתי. הרגשתי דברים מוזרים אחרים שלא קרו לי כמעט מקריאת ספרים - אבל דווקא בלבול לא. ההמלצה לספר הייתה חמה, ולא היה מצב שאעמוד בזה. יום אחרי כבר הייתי עם הספר ביד. התחלתי, וישר הדברים התחילו להתבלגן. הוא רופא, ציני, מותש וממורמר מהמציאות סביבו, ממיקומו החדש (באמצע באר שבע, אחרי תפקיד בכיר בתל-אביב), מהכל, סיטואציה שהופכת אותו למן אנטיפט כזה, לא אכפתי לעבודתו ( אוי, כל כך לא הייתי רוצה ליפול לרופא בית חולים במצב כזה.. ). כניגוד לאפטיה כללית שה... המשך לקרוא

ג'ניה

האריות שבשם הספר מופיעים כבר בעמודים הראשונים, כשאיתן גרין, מנתח המוח, גיבור הספר, מבין שהחולים ובני משפחותיהם מוכנים לקבל את מציאות המוות הקשה רק כשהם צופים בסרט טבע ובו צ’יטה טורפת שועל, אבל מתכחשים ולא מוכנים לקבל את המוות הנמצא ביניהם במחלקת בית החולים. זו סיטואציה מעניינת כי יש בה בקטן במיקרוקוסמוס הרבה ממה שמופיע בספר. יש בה יחסי כוחות, היררכיה, החזקים טורפים את החלשים, יש בה פראות שאנחנו לא אמורים לראות בחברה מתורבתת ויש בה אפריקה. מה שאין בסיטואציה הזו זה שאלות של מוסר, שאלות שגם בהן באופן מרענן עוסק הספר. הגיבור, איתן גרין, נאלץ לעזוב את... המשך לקרוא

עורכת ספרים - שלומית ליקה

וואו.....איזו כתיבה. שלושים עמודים ראשונים כאילו נכתבו עלי......אמנם לא רופא (והפספוס הזה עדיין כואב), לא גורשתי מת"א ולא בדרום. אבל כן גם אני עם משפחה עבודה וכל אותם הלבטים מחשבות מול הילדים מול האשה לגבי העבודה והילדים, מי לאחשב ניתח ודאג לגבי השקט\רעש ביישנות או מופנמות - הכל כל כך מוכר כתוב כל כך נכון ואמיתי שאין לך ברירה אלא לעצור להרים את הראש לחשוב על מה שקראת ולבדוק איך זה בדיוק אצלך. וכל ההמחמאות נכתבות עוד לפני שפגשנו את סירקיט (או כמו שבלש המשטרה אומר - סיקריט, וזה מוזר שגם אני כמו בלש המשטרה היית נופל עם השם שלה- ומה זה אומר אם בכלל זה אומר משהו). ... המשך לקרוא

אלף

אני חייב לפתוח את הביקורת הזו ולהגיד שכבר הרבה זמן לא נהנתי ככה מספר. מכתיבה שגורמת להאט את הקריאה ולהתענג על כל משפט, מעלילה מעניינת וחכמה שמזכירה לך נושא שעדיף לשכוח וממתח משובח שמחזיק אותך על הקצה ולא מרפה ממך. ומיד בסיום הספר רצתי לצומת ספרים וקניתי את ספרה הראשון של הסופרת, דבר שמעולם לא קרה לי. ד"ר איתן גרין רופא נורמטיבי שעבר לא מזמן לדרום דורס אריטראי ובורח מאיזור התאונה . ככה מתחיל הספר, בלי אקספוזיציה ארוכה העלילה מתחילה כבר מהרגע הראשון. איתן שחושב שהסיפור מאחוריו מגלה שאשתו של אותו פליט הייתה עדה לאירוע, והיא לא רוצה ממנו כסף והיא גם ל... המשך לקרוא

On The Road

ספר נוסף שאילולא הייתי משתתפת במועדון קוראות באזור מגורי, לא הייתי בוחרת בו בחנות הספרים הקרובה לביתי ולו בגלל הכריכה חסרת החן (בעיניי). איילת גונדר-גושן זכתה בפרס ספיר עם ספרה הקודם ואיילת גונדר-גושן יודעת לכתוב. בשל חשיפת פרשת שחיתות, הוגלה איתן, נוירולוג צעיר, ממדינת תל אביב לבאר שבע הפריפרית. שם הוא קמל לאיטו בבית חולים סורוקה ומתגעגע לאזור הנמצא בין גדרה לחדרה, למרות הוילה המפוארת בעומר והמשפחה האוהבת בדמות אישה (חוקרת במשטרה) ושני ילדים. יום אחד הוא מחליט לשחרר קצת קיטור ולדהור קצת בג'יפ המאובק שלו בפאתי באר שבע, בדיונות - לנהוג את צרותיו... ל... המשך לקרוא

נתי ק.