ביקורות הספרים שדן סתיו אהב

מיין לפי: תאריך כתיבה כמות אוהבים שם הספר שם הסופר (פרטי) שם הסופר (משפחה)

לא תאמינו אולי, אבל כאן באתר יש ארבעה ספרים ששמם הוא "שפת הפרחים". כנראה ששפת הפרחים היא דבר. בספר הזה לא מדובר בפרחים שמשתמשים בשפה לצורך תקשורת בינם לבין עצמם, אלא אנשים ששולחים פרחים זה לזה ומשתמשים בהן בתור קוד למשמעויות ובעיקר כדרך מוסכמת לתיאור רגשות בין אנשים שלא יכולים ... המשך לקרוא

לפני 14 שעות

סיפור דמיוני בתוך סיפור אמיתי. הסיפור האמיתי קופץ בזמנים - פעם ההסיטוריה של הגיבור, פעם ההווה של הגיבור ולעיתים ההסיטוריה של סבו. בשלב כלשהו מצטרף סיפור בתוך סיפור לסיפור הדמיוני. מבולבלים? גם אני. בשלב כלשהו הסיפור בתוך הסיפור שעמם אותי וגם כלל יותר מדי עניינים איסלאמיים שעם ... המשך לקרוא

לפני 17 שעות

כשקראתי לפני שנים את 'אוריינטליזם' של אדוארד סעיד, עברה בראשי המחשבה: ומה עם המזרח החוקר (או המדמיין) את המערב? אליאס ח'ורי, כסופר לבנוני שהכריז פעם על זהותו כיהודית, מתמודד עם האתגר ומראה איך עושים זאת באופן מעמיק. היכרותו של ח'ורי עם התרבות הישראלית (עד דקויות כמו "קפה בוץ" ומקו... המשך לקרוא

לפני 20 שעות

איזה יופי! מתחשק לי שימחיזו את הספר הזה או יעשו ממנו ריקוד בלט. הדמויות ב"מחול אחרון..." ממש מחוללות לנגד עינינו: נפגשות זו עם זו בצירופים משתנים, נקלעות למצבים דרמטיים וחוות מנעד רגשות. אולי בעצם זו הייתה יכולה להיות קומדיית מצבים שנונה מאוד, אבל כמובן – שהרי זה קונדרה – שיש כ... המשך לקרוא

לפני 20 שעות

# הספר עוסק בחקירת תלונה על אונס בצבא. הקורבן היא חיילת מבית מסורתי, שהתעקשה להתגייס, בניגוד למה שציפו ממנה, בעיקר כדי להתרחק ממשפחתה המעיקה. התלונה הוגשה באיחור, מה שגורם לחוקרים להטיל ספק במהימנותה. המואשם הוא סרן בצנחנים, "חומר לרמטכ"ל", שחי את חיי השירות הצבאי הקרבי בהתלהבו... המשך לקרוא

אתמול

לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵנֵצּוּ בַּגִּנָּה, בְּצִיצֵי הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה. תמצית תום הילדות כפי שהיא זכורה לי. בטרם הכרנו את העולם הזה (דגש חזק על "הזה"). כתבה אותו אישה בת ... המשך לקרוא

אתמול

הספר הזה מכיל חמישה חלקים, שניים מתוכם בבית המרפא ולנוכח הים התפרסמו בנפרד כספרונים. אותם לא אסקר. גם סיפור קצר בן שני עמודים לא. החלק הראשון שאסקר שמו כולם יצאו לקרב. מי בעצם לא יצאו לקרב? ובכן, אלה שמוצאם אינו צרפתי, והרי בצרפת עסקינן. לא רק לא צרפתי, אף יהודי הוא. הצרפתים חושש... המשך לקרוא

אתמול

מי שסוכתו נופלת, רומן הביכורים של צבי בן מאיר, הוא אחד הספרים האישיים והכנים ביותר שקראתי בשנים האחרונות. נדמה שבן מאיר עושה כאן מעין סטריפטיז נפשי – חושף את עצמו עד תום, מוותר על כל מסכה, ומזמין את הקורא למסע כואב ומרתק אל הנפש פנימה. זהו סיפורו של בנימין (ביני), צעיר דתי-לאו... המשך לקרוא

שלשום

"משפחות- משפחות נברא העולם, ולכל משפחה גרעין משלה- אידאה, תשוקה או כישרון- שסביבו חגים כל בני המשפחה, איש איש על פי דרכו, ולעולם לא יתעייפו מלדון ולדוש בו." הסיפור עוקב אחר שתי משפחות החיות ברחוב יהודה מכבי בתל אביב בשנת 1989. לאחת פרפומריה ולשנייה צרכנייה. בני המשפחה חיים להם זה ... המשך לקרוא

שלשום

לא על כל אובדן החברה מאפשרת לנו להתאבל כמו שצריך. אביגיל בת השלושים וחמש, למשל, לא קיבלה מעולם הזדמנות להתאבל על הטרגדיות האישיות שלה. אחיה נעלם כשהייתה בת שש־עשרה; בזמנו היא לא יכלה להתאבל עליו, כי אולי הוא יחזור. הנישואים שלה התרסקו והיא איבדה את אהבת חייה, אבל אז נשללה ממנה... המשך לקרוא

שלשום

עץ גדל בברוקלין מאת בטי סמיט – זוכרים את אן מהעמק הירוק, הכה שמחה ופורחת למרות נסיבות חייה יוצאות הדופן? (כך תוך כדי קריאת הספר "קפצה" לי ההשוואה הזו) לפרנסי נולן, גיבורת "עץ גדל בברוקלין" ,לא שפר מזלה כך. היא נולדה בלב ברוקלין הענייה של ראשית המאה ה־20 בשכונה שבה ריח הלחם הטרי מ... המשך לקרוא

שלשום

עוד מספרו הראשון עוזב הולך של עידו חפץ ספר ביכוריו בהיותו ביכורי (מוזמנים לקרוא סקירה שלו גם כאן אצלי בדף ) מעצם כתיבתו של עידו שהיתה לי בוגרת עמוקה , וחכמה , אשר בצידה התפרצויות רגשיות שמופיעות ברגעים הנכונים ומותירות חותם בלב ליבו של הקורא , לא בכדי גם זכה בו בפרס שר התרבות ... המשך לקרוא

שלשום

הספר עוסק באופיר, נער שעולה לתיכון ומתקבל לבית ספר מקצועי "צור לבון" בגליל, מיסודו של סטף ורטהיימר. בבית הספר לומדים לא עבור בגרות אלא עבור השתלבות בעבודה בתעשיית העיבוד השבבי. לומדים לעבוד עם שופין, לתקן תבניות פלסטיק, להפעיל מחרטה ועוד. אופיר חווה חווית חרם ובדידות בחטיבת ה... המשך לקרוא

לפני 3 ימים

לפני תשע שנים , שבועיים לפני שהפכתי לאב , נתנה לי אם ילדיי את הספר הזה במתנה. היא ראתה את המילה משפחה בשם הספר וזה הספיק לה. אני ואמונות תפלות הולכים יד ביד וזה מחמיר עם השנים ולכן הספר הזה לא הוחלף ולא נמסר, ישב על המדף והעלה אבק. באתגר TBR או בעברית אתגר הממתינים על המדף עלה הספר... המשך לקרוא

לפני 3 ימים

בספר זה מספר סיפורים קצרים ונובלה החותמת את הספר. מקריאה בסיפורים, שמתי לב למוטיבים שחוזרים על עצמם כמו: יער, כנסייה נטושה, האגם המזוהם ועוד. הסיפורים עוסקים במערכות יחסים בתוך המשפחה, ויחסים בין גברים לנשים הורים, לילדים, וגם הטבע הפראי מאוד נוכח בספר. נהניתי מהקריאה בספר ה... המשך לקרוא

לפני 3 ימים

ספר קצר, מזעזע ועוצמתי. לא מדובר בהנאה או סיפור פשוט - זה מניפסט אנטי מלחמתי שמראה את המחיר האנושי של המלחמה. הקריאה קשה, כואבת ומותירה תחושת מועקה. משהו שמעבר לניקוד, פשוט חוויה מעמיקה.... המשך לקרוא

לפני 3 ימים

בין ספרים עמוקים וחכמים , לספרים קלילים מהנים ואחרים , מוצאת את עצמי מבליחה ומפליגה לז'אנר הסיפורים הקצרים . מה שפעם היה הז'אנר הפחות מועדף עלי היום הוא הז'אנר המהווה לי כאור המנצנץ בקריאה , בין שלל הספרים ובפרט כשהוא ייחודי ומקורי , כמו הספר מאה ואחת , ספר ביכוריה של דנה מקמל פ... המשך לקרוא

לפני 3 ימים

שני גילויים נאותים ילוו את בביקורתי זו: הראשון: אני מאוד אוהבת את ספרי ג'יין אוסטן. ודרך כתביה יש לי הרגשה שאני מחובבת מאוד את אותה ג'יין הבריטית מהמאה ה-18. הכותבת החיננית שעסקה בכתיבתה (בעילום שם תחילה) ושכתבה כה יפה, כה נוגע בסוגיות כמעמד האישה. מעמד המעמדות.חברה ותרבות ויחסי... המשך לקרוא

לפני 4 ימים

זה הספר הרביעי של טוקרצ'וק שאני קורא. הכל בעקבות "ספרי יעקב" המופלא. הספר הנוכחי שוב מראה את יכולת הסיפור היוצאת מן הכלל של הסופרת. העלילה לא ממש קלה לעיכול הן משום הרקע הקודר של בית מרפא למחלות שחפת והן בשל הדיאלוגים הלא תמיד מובנים, מתפלספים שמקשים על הקריאה השוטפת. ברקע - האמ... המשך לקרוא

לפני 4 ימים

הסיפור "מגלה החולשות" אינו עמוק במיוחד ויש בו דמויות סטריאוטיפיות אבל הוא נקרא בנשימה עצורה ומעורר ומחשבה. לכאורה סיפור אורווליאני שבו חברת סייבר ישראלית מפתחת ומוכרת יכולות טכנולוגיות מטורפות של חדירה וניטור למערכות תקשורת לכל המרבה במחיר. בין אם הצרכן הוא רודן במדינת עול... המשך לקרוא

לפני 4 ימים