ביקורת ספרותית על הסרטיפיקט מאת יצחק בשביס-זינגר
ספר מעולה

---

נכנסתי בעקבות הערה קצרה של מורי ל"תקופת בשביס זינגר" שלי. נכון, קראתי כמה מספריו בעבר, אבל עכשיו אני מנסה להשלים את החסר ולקרוא עוד ועוד ממנו.
והספר הזה - סרטיפיקט - הוא לא ספר טיפוסי של בשביס זינגר.
הספר הוא מאד ריאליסטי. אין כאן דימיונות וחלומות ועולמות ספק-מיסטיים. יש כאן הרבה מאד כתיבה מציאותית. לפעמים כואבת ופוגעת, לפעמים נראית כמו כתבה עיתונאית. אבל זהו בשביס זינגר והכל כתוב אצלו בכשרון ענק.
הספר מציב מראה להרבה מאד אנשים - לאלו שחשבו שהציונות מורכבת רק מצעירים עזי רוח וחזקים שבאו לגאול את אדמת המולדת. לאלו שחשבו שלרוב האוכלוסייה המילה ציונות לא אמרה כלום. לאלו שחשבו שלציונות לא היו תנועות מתחרות. כאן הכל ארוג אחד בשני - רוחות המהפכה הקומוניסטית והמציאות של החיים ברוסיה הקומוניסטית המתגבשת, היהודים כחלק מהמהפכה הקומוניסטית (אלו שנשארו בפולין ואלו שחצו את הגבול כדי להיות ממש ברוסיה), הפרעות באוקראינה (ממש מעבר לגבול) והפוגרומים ביהודים שם, ההתמודדות עם רוחות הלאומנות בפולין עצמה, השפעת הסכמי סוף המלחמה על פולין וגרמניה (דנציג כ"עיר חופשית"), ההגירה לאמריקה וההגירה לארגנטינה כולל הדחת הנערות היהודיות לזנות שם, המאבק ברחוב היהודי בין החסידים והמתנגדים כאילו אין איום חיצוני... והכל בתוך עוני נורא וחיים בשולי החברה.
ובתוך כל אלה - אדם "תועלתני" שנתקל בהזדמנויות להתקיים ברמה סבירה (נשים בעלות קצת יותר כסף שיכולות לתת לו לאכול או איפה לישון) שפתאום נופלת לידיו הזדמנות לקבל סרטיפיקט אם יתחתן בנישואין פקטיביים עם נערה יהודייה מבולבלת שמאוהבת בכלל במישהו אחר...
הכל ריאליסטי מאד והכל כואב מאד.
אני חייב להודות שבשביס הצליח לעורר אצלי חשיבה חדשה על ההגירה לארץ ישראל והתנועה הציונית. זה לא בדיוק מה שלמדנו בבית הספר... אבל דווקא הספר הזה הסביר לי מדוע רבים כל כך מעולי העליות השונות נשברו מהר ונטשו את ארץ ישראל אחרי זמן קצר.

» ביקורות נוספות של עומר ציוני
» ביקורות נוספות על הסרטיפיקט