ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 בספטמבר, 2025
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
הקריאה שלי אקלקטית. אני לא קונה שום דבר חדש, לא בוחרת דברים, נותנת למצאי של ספריות הרחוב להקצות לי ספרים לקריאה, רובם יצאו לאור לפני עשור או יותר או סתם ככה איבדו מחינם אצל הרוכשים שלהם, עוברת בין נושאים וסוגות, מדלגת מפרוזה לעיון ובחזרה, לפעמים נוחתת באמצע דרך שירה. התוצאה היא רנדומלית עד כדי כאוטיות, ואני ממש בסדר עם זה. וככה הגעתי אל הספר הזה. אני יודעת מיהו נסים טאלב, וקצת גם שמעתי עליו ועל חלק מהדברים שהוא מאמין בהם, אבל מעולם לא קראתי את הדברים בצורה סדורה. ואת הספר הזה ראיתי כמובן בספריית הרחוב. עם עטיפה שיצאה ישירות מהניינטיז ולא ממש ברור ממנה מה שם הספר ומה זה אומר בכלל "אנטי שביר", למה זה דבר. אז לקחתי אותו הביתה.
אחרי הקריאה אני חושבת שנסים טאלב היה מאשר את הדרך הזו שבחרתי בה לרכוש ידע, כמו גם את הנטייה שלי לחוסר סדירות בארוחות כי כשאני אוכלת סדיר גיליתי שאני פשוט משמינה. הוא לא היה מאשר אותי, כמובן, כי זה נראה שבעת הזאת הוא לא מאוד מחבב ישראלים, אבל זה פחות רלוונטי בספר הזה. נסים (Nassim, לא "ניסים") ניקולאס טאלב הוא ברוקר, סוחר מניות, שהפך להיות פילוסוף וכותב ספרות עיון, בעיקר בנושאי כלכלה בתנאי אי ודאות. הוא נוצרי-אורתודוקסי, יליד לבנון, והוא ברח ממנה עם משפחתו בשנת 1975 בזמן מלחמת האזרחים שהיתה שם. המלחמה הזאת מוגדרת אצלו בתור אירוע מכונן בחייו והוא משתמש בה הרבה, בעיקר כדוגמה לתזה שלו, שלה הוא קורא "ברבור שחור".
הפוגה לרגע. תחשבו על זה. אדם הוציא ארבעה ספרים (שתורגמו לעברית, אולי באנגלית יש יותר), ועל כל אחד מהם כתובות על הכריכה המילים "ברבור שחור". זה כאילו להגיד "ממילא אף אחד לא יזכור את השם שלך, נצטרך להזכיר גם את הביטוי שטבעת כדי לרענן את הזיכרון". אם חושבים על זה, זה די מעליב. עם זאת, השם הוא נסים טאלב, לא בדיוק קליט.
נחזור חזרה. אנחנו, ורוב האנשים המדברים על סיכויים והסתברויות, לומדים להכיר את המושג "התפלגות נורמלית" ואת עקומת הפעמין הידועה. זו שאומרת שרוב ההתפלגות מסתובבת סביב מדדי המרכז: הוא הממוצע, הוא החציון, הוא השכיח. סביב זה אנחנו מודדים שונות או "סטיות תקן", כלומר את ממוצע המרחקים מהמרכז, והתזה הכללית היא שרוב האירועים, בערך שני שלישים נמצאים במרחק פלוס או מינוס סטיית תקן אחת, כמעט כולם נמצאים במרחק שתי סטיות תקן, ומה שהלאה משם הוא מאוד מאוד נדיר. זאת טריטוריה שטאלב קורא לה "ממוצעיסטן". גובה של אנשים. משקל גוף של אנשים, דבר שרחוק מהממוצע הוא נדיר, ובשני ידי הממוצע הנדירות שקולה. לתפיסתו הטעות הגדולה היא להכיל את התפיסה הזאת גם על אירועים כלכליים - למשל עושר, הצלחה כלכלית, התנהלות הבורסה ועוד דברים כאלה קורים בטריטוריה שהוא קורא לה "קיצוניסטן" ובה ההתפלגות לא נורמלית, יש מה שהוא קורא "זנבות שמנים", ובהם יכולים להגיע "ברבורים שחורים", כלומר אירועים שאיש לא היה יכול לצפות את ההגעה שלהם. כמו משבר מניות, הונאה כלכלית, מיתון, מלמת עולם, התפרצות הר געש או התרסקות הטיטאניק.
אבל זה הברבור השחור, ועליו מפורט בספר בשם הזה. הספר הזה אינו הברבור השחור עצמו, אלא מנסה לדבר על ההיפך. סיטואציה שעשויה לקרוס בשל הגעה של ברבור שחור היא סיטואציה שבירה. אני חושבת שבשלב הזה כבר הבנתם שהגותו של טאלב מלאה בדימויים ומטפורות שנתפסים, והשאלה היא מה ההפך מ"שביר". הנטיה הראשונה היא לומר "עמיד", אבל טאלב טועל שעמיד הוא האמצע, ולא השאיפה,ואילו הקצה השני של הסקאלה, המנוגד, הוא כל מה שעשוי לא רק לעמוד בפני ברבורים שחורים, אסוניים ככל שיהיו, אלא גם להרוויח מהגעתם. כי ברור שהם יגיעו. אם "עמיד" הוא קיר ברזל שהגולה הנורית אליו ניתזת חזרה, הרי ש"אנטישביר" הוא רצועת גומי שמתעקלת עם הגולה ומקבלת צורה גמישה.
טאלב יוצא כנגד כל המומחים הכלכליים. לצורך כך, לפחות לפי עדותו, הוא גם הפך לאקדמאי לתקופה, וגם מפרסם מאמרים. עם זאת הספר הזה אינו אקדמי. הוא שילוב בין ספר הדרכה להשקעות, הדרכה כללית, נאום, הגות פילוסופית ואנקדוטות אישיות. הוא עמוס בדמויות ממחישות החל מ"טוני השמן" - דמות בידיונית שטאלב המציא כדי לתאר את הסוחר נטול ההשכלה האקדמית בעל חוכמת החיים, ועד לאפלטון ואריסטו. הוא באמת מכיר די הרבה מקורות פילוסופיים של התרבות המערבית ועושה בהם שימוש. והוא קצת מתפזר לתחומים שונים כמו תזונה, השכלה, פנאי, תעסוקה ועוד. סופרים אירופיים, אומר טאלב, התפרנסו מעבודה פקידותית משעממת כזאת או אחרת, ומוחם היה חופשי לכתוב. סופרים אמריקאים באים מתוך האקדמיה, כותבים מתוך מחוייבות, יש להם הרבה מה להפסיד ולכן הם שמרנים ולא חתרנים. הוא בעיקר פטפטן. זה ספר עבה מאוד שמכיל שבעה חלקים שוניפ, אני הבנתי את הרעיון אחרי חלק אחד, ואז החלקים האחרים היו נראים חזרתיים במידת מה. עם זאת אני לא מצטערת שקראתי אותו.
וכמובן החזרתי לספריית הרחוב.
4 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שין שין
(לפני 55 דקות)
אהבתי את הסקירה ואת הדרך שלך לבחור ספרים.
|
|
|
נצחיה
(לפני 3 שעות)
דן, זה נראה שטאלב עצמו כאוטי.
חלק מהזמן הוא מעמיק, והוא לפחות השקיע בקריאה קלאסית, מה שקשה לומר על הרבה כלכלנים אחרים. ביתר הזמן הוא סתם פופוליסט, רואה דימיון במקומות שאינם דומים כלל ומקיש מזה על זה. |
|
|
דן סתיו
(לפני 5 שעות)
נצחיה
סקירה מעניינת ומעמיקה. תודה. נראה שיש לא מעט דרכים לבחור אלו ספרים לקרוא. אני מעדיף לשלב בין הגישות. באשר לטאלב, ממה שהזכרת אודות הביעות שלו, אני מתרשם שהן שטחיות, במיוחד מה שכתב על סופרים אירופים לעומת אמריקנים.
|
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
