ביקורת ספרותית על אל תשכחי לכתוב מאת שרה גודמן קונפינו
ספר בסדר

---

ספר חביב וקליל שבהחלט זורם והוא טוב כשאין ממש ראש לספר כבד או מורכב.
סיפורה של מרלין, יהודיה בת עשרים בשנות ה 60 של ניו יורק, אשר נתפסה מתנשקת בבית הכנסת עם הבן של הרב לעיני כולם.
הבושה והאכזבה גורמים להוריה לשלוח אותה לקיץ אל דודתה של אימה - שדכנית עשירה בת 75 מפילדלפיה. שם מקווים הדודה תיישר אותה ותכניס אותה לתלם.
הספר עוסק בקשר בין השתיים ובמה שעובר על מרלין באותו קיץ.
הניסיון להשוות את הספר הזה ל"שיעורים בכימיה" הוא לטעמי הגזמה פרועה. אין דמיון בין השניים למעט העובדה שמדובר בנשים בשנות ה 60.
הספר הזה לא ממש מצחיק ולא ממש שנון. אין בו אמירה מעבר לסיפור אותו הוא מנסה לספר.
הוא מעביר זמן ולעיתים אף מורח עמודים. הייתי מצמצמת אותו בעשרות עמודים לפחות.
הסוף לטעמי כן היה מפתיע ועם טוויסט מסויים שהגיע ממש ממש בעמוד האחרון. זה הוסיף קצת לתחושת השווה קריאה...

בקיצור: ספר נחמד ותו לא

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על אל תשכחי לכתוב