“הספר קרוב מדי של נטלי דניאלס זה לא עוד ספר שקוראים ומניחים בצד. הוא ספר שנכנס מתחת לעור, כזה שמרעיד אותך מבפנים ומכריח אותך להסתכל על מקומות שאולי נוח היה להשאיר סגורים. זה סיפור על נפש אנושית חשופה, על כאב ועל שבר – אבל גם על ההבנה עד כמה הדק שלנו יכול להיות דקיק ושביר. יש משהו כל-כך אנושי בדפים האלה, שמוציא אותך מהמקום הבטוח שלך. את קוראת והיא בדיוק מדברת על זה ש"אולי כולנו מסוגלים לעשות כל דבר בהינתן הטריגרים הנכונים והתרופות הלא נכונות... שאולי כולנו פצצות מתקתקות.. כמו הכדורים שהנאצים לקחו". המשפט הזה נחרט בי, כי הוא לא מתאר רק את הדמויות – הוא מתאר אותנו, כולנו. זה ספר שכואב, שמטלטל, אבל גם פותח פתח לאמפתיה עמוקה. הוא לא סיפור רגיל, הוא מראה שמחזיקה מול העיניים ואומרת: תסתכלי, זה יכול להיות גם את, גם אני, כולנו. אני באמת מאמינה שזה אחד מהספרים שנשארים איתך הרבה אחרי הסוף, כמו סימן כחול קטן בלב.”

“האמת...התחלתי לראות את הסדרה, אבל אמרתי רגע, קודם אני קוראת את הספר ואחר כך את הסדרה. אם כך, הספקתי לראות בפרק אחד מתוך 3. והספר, כן הספר מותח, מטלטל עם דמותה הנוירוטית של קוני שעשתה מעשה מטורף, כדברי שירו של אמינם סטאן נסעה עם מכוניצה לנהר כשהילדים מאחור, היתה ובת של חברה. מה קדם לכך , למה? טירוף? קנאה? או...? ככה מכשהכל מתחיל מחברות תמימה בין שתי נשים, שכנות , עם בנות שהתחברו מיד אבל משהו רוחש שם מתחת לפני השטח. מישהו התקרב...קרוב מידי והתוצאה לא אחרה לבוא. ספר מטורף. גם הסדרה, תהנו.”

“״קרוב מדי״-נטלי דניאלס הוצאת כנרת זמורה 301 דף קורי הולכת אחרי הספרית, לוקחת את בתה אנני מביה״ס והולכת לגינת השעשועים. שם פוגשת את נס, אמא של פולי, רק משהו בה גורם לקורי לקבל אות אזהרה ממנה. נס חיה עם לאה, מפורסמת שדרנית חדשות, אבל המצב לא טוב ביניהן ולאה עוזבת. נס המדוכאת עוברת להיות בת בית אצל קורי וקארל. קורי מורטנסון מתעוררת במחלקה פסיכיאטרית, כשגופה עם כוויות וסימני התאבדות, ומואשמת בפשע נוראי שאינה זוכרת בכלל. ד״ר אמה רובינסון שלה יש בעיות משלה, בעל בשם סיי, פסיכיאטרית במחלקה שבו מאושפזת קוני. היא צריכה להתקרב למטופלת כדי לחשוף את האמת ולקבוע אם היא כשירה לעמוד למשפט. היא מתקרבת יותר מדי. קוני השאירה מאחור את קארל בעלה שמבקר אותה ואנני וג׳וש ילדיה שלא רוצים לראות אותה. אנני ופולי, הבת של נס חברות טובות מאד ואוהבות לצחוק על דברים מקאבריים, כמו להראות מתות עם קטצ׳ופ מרוח ולראות את האנשים המבוהלים. ד״ר אמה וקוני נכנסות לפינות שלא נאה למטופל ופסיכיאטר לדבר עליהם, אך הן משפיעות על שתיהן. הכל מתחיל להתגלות. ספר שקראתי תוך פחות מ-24 שעות. סוחף, דרמתי, מותח, חיי משפחה בכל צורה ובעיה. מה נכון ומה לא? מומלץ מאד!!!”

“הספר קרוב מדי של נטלי דניאלס זה לא עוד ספר שקוראים ומניחים בצד. הוא ספר שנכנס מתחת לעור, כזה שמרעיד אותך מבפנים ומכריח אותך להסתכל על מקומות שאולי נוח היה להשאיר סגורים. זה סיפור על נפש אנושית חשופה, על כאב ועל שבר – אבל גם על ההבנה עד כמה הדק שלנו יכול להיות דקיק ושביר. יש משהו כל-כך אנושי בדפים האלה, שמוציא אותך מהמקום הבטוח שלך. את קוראת והיא בדיוק מדברת על זה ש"אולי כולנו מסוגלים לעשות כל דבר בהינתן הטריגרים הנכונים והתרופות הלא נכונות... שאולי כולנו פצצות מתקתקות.. כמו הכדורים שהנאצים לקחו". המשפט הזה נחרט בי, כי הוא לא מתאר רק את הדמויות – הוא מתאר אותנו, כולנו. זה ספר שכואב, שמטלטל, אבל גם פותח פתח לאמפתיה עמוקה. הוא לא סיפור רגיל, הוא מראה שמחזיקה מול העיניים ואומרת: תסתכלי, זה יכול להיות גם את, גם אני, כולנו. אני באמת מאמינה שזה אחד מהספרים שנשארים איתך הרבה אחרי הסוף, כמו סימן כחול קטן בלב.”

“האמת...התחלתי לראות את הסדרה, אבל אמרתי רגע, קודם אני קוראת את הספר ואחר כך את הסדרה. אם כך, הספקתי לראות בפרק אחד מתוך 3. והספר, כן הספר מותח, מטלטל עם דמותה הנוירוטית של קוני שעשתה מעשה מטורף, כדברי שירו של אמינם סטאן נסעה עם מכוניצה לנהר כשהילדים מאחור, היתה ובת של חברה. מה קדם לכך , למה? טירוף? קנאה? או...? ככה מכשהכל מתחיל מחברות תמימה בין שתי נשים, שכנות , עם בנות שהתחברו מיד אבל משהו רוחש שם מתחת לפני השטח. מישהו התקרב...קרוב מידי והתוצאה לא אחרה לבוא. ספר מטורף. גם הסדרה, תהנו.”

“״קרוב מדי״-נטלי דניאלס הוצאת כנרת זמורה 301 דף קורי הולכת אחרי הספרית, לוקחת את בתה אנני מביה״ס והולכת לגינת השעשועים. שם פוגשת את נס, אמא של פולי, רק משהו בה גורם לקורי לקבל אות אזהרה ממנה. נס חיה עם לאה, מפורסמת שדרנית חדשות, אבל המצב לא טוב ביניהן ולאה עוזבת. נס המדוכאת עוברת להיות בת בית אצל קורי וקארל. קורי מורטנסון מתעוררת במחלקה פסיכיאטרית, כשגופה עם כוויות וסימני התאבדות, ומואשמת בפשע נוראי שאינה זוכרת בכלל. ד״ר אמה רובינסון שלה יש בעיות משלה, בעל בשם סיי, פסיכיאטרית במחלקה שבו מאושפזת קוני. היא צריכה להתקרב למטופלת כדי לחשוף את האמת ולקבוע אם היא כשירה לעמוד למשפט. היא מתקרבת יותר מדי. קוני השאירה מאחור את קארל בעלה שמבקר אותה ואנני וג׳וש ילדיה שלא רוצים לראות אותה. אנני ופולי, הבת של נס חברות טובות מאד ואוהבות לצחוק על דברים מקאבריים, כמו להראות מתות עם קטצ׳ופ מרוח ולראות את האנשים המבוהלים. ד״ר אמה וקוני נכנסות לפינות שלא נאה למטופל ופסיכיאטר לדבר עליהם, אך הן משפיעות על שתיהן. הכל מתחיל להתגלות. ספר שקראתי תוך פחות מ-24 שעות. סוחף, דרמתי, מותח, חיי משפחה בכל צורה ובעיה. מה נכון ומה לא? מומלץ מאד!!!”