ביקורת ספרותית על הכורסה הירוקה מאת יובל נריה

---

"ריחותיו נעשו כל עולמי. לילה - לילה וריחותיו. כשחדלתי לחוש בריחותיו, התרוקן עולמי ולא היה לי דבר לדבוק בו זולת געגועי לריחות ושברי זיכרונותי." (עמ' 56)

את המילים צובטות הלב האלו אומרת נדיבה לד"ר נדב גרין הפסיכולוג הצעיר המטפל בה, במוסד הפסיכיאטרי "שלוות עולם" בשכונת טלביה בירושלים בו היא מאושפזת מזה ארבעים שנה. היא יושבת בכורסה הירוקה הניצבת בפינת החדר. היא מדברת והוא מקשיב.

ארבעים שנה שהיא מאושפזת פה. כמעט כל חייה הבוגרים עברו עליה בין קירות המוסד. בוקר בוקר היא תיקח בצייתנות את התרופות שיגישו לה, ונראה כאילו היא כבר חלק מהמוסד. אפילו הטיפול הקליני בה כבר לא היה משהו שדחוף לטפל בו. זה היה יותר הזנה ודאגה לקיים, מבלי לנסות למצוא נתיב שיוביל להחלמה, לשחרור.
נדיבה היא אישה שחוותה נטישה מכל האנשים שהיו הכי קרובים אליה בחייה, ובגיל מאוד צעיר נשארה לבדה בעולם שהצטמצם לארבע קירות, והיום היא כמו ספינה טרופה בלב ים שאין לה נמל לחזור אליו ולעגון בו.

ואז הגיע ד"ר גרין שהוא מומחה לטראומות, והוחלט להעביר את התיק של נדיבה אליו.
נדיבה כבר שבעה ממטפלים וטיפולים, אבל היא זיהתה איזה ניצוץ בד"ר גרין שהצליח להצית גם אותה.

התקופה הארוכה בה היא מאושפזת לא הפכה אותה לקהת חושים. ההפך. היא ערה לעולם ועֵרָנִית כלפי אנשים. וד"ר גרין מצליח לראות אותה. ממש לראות. מעבר לתיק הרפואי המלא בנתונים קליניים יבשים.

תוך כדי טיפול הגבולות מיטשטשים וטראומת העבר של נדב צפה ועולה. מטפל ומטופלת, מיהו מי. הכאב אחד הוא נטול צבע ובלתי נראה, אך נוכח ועובר כחוט השני בינו לבינה.

ואני חייבת להתעכב על הכתיבה של נריה. השפה גבוהה, אבל לא גבוהה מדי, והיא לא מליצית. השפה היפה הנעימה לי כל כך בעין ואז מחלחלת ללב ושם המילים יושבות ואני נהניתי מכל אחת ואחת מהן. וזה גרם לי לחשוב: הגיבורה היא אישה בת 63, והסיפור מתרחש בשנות התשעים של המאה הקודמת. אז אני לא יודעת אם נריה התאים את השפה והמשלב הלשוני לדמות, שתהיה תואמת תקופה, או שהוא בעצמו איש האוהב את המילה הכתובה ויודע להשתמש במילים כל כך יפה.

בכל מקרה, הוא איש של אנשים, מכיר אותם על כל צדדיהם: פנים וחוץ, וקוראים את זה בכל מילה ומילה בנובלה הקטנה והרגישה הזו. וגם איש של הומור, מסתבר.
הכורסה הירוקה של ד"ר גרין (green) זו הברקה, תודו. ושמות הגיבורים: נדב שנגזר מהשם נדיבה.

קראתי ואהבתי.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על הכורסה הירוקה