אנרי טרויה חובב את גדוליה של אירופה ומרבה לעסוק בהם כביוגרף. ביוגרפיה של זולא הותירה רושם עז, של בלזאק פחות. עתה הגעתי לקתרינה הגדולה, קיסרית רוסיה, זו שהחליפה את אליזבט, אף היא קיסרית. טרויה מרבה לסגור חשבונות עם רוסיה ועם הפאר שלה, המתחרה בזה של צרפת.
קצת פרופורציות בהתחלה:
ע... המשך לקרוא
44 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
הספר השני נפתח היכן שהסתיים הראשון: היציאה מהחתונה של לִילה לירח דבש. כבר אז נשתלים זרעי התרחקות של לילה מהמספרת, אלנה. אלנה ממשיכה בלימודיה ולִילה היא עתה אשה נשואה. זה לא צריך להפריע, הרי מדובר בנערות בנות שש-עשרה, אבל בנפולי חתונה מוקדמת היא חתונה בעתה.
לילה, למרות מעמדה החד... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
החברה הגאונה הוא הראשון בטטרלוגיה של הרומנים הנפוליטניים, שקנה כנראה את תהילתו בדמותה העלומה של המחברת אלנה פרנטה. חוץ מזה, אין ספק שלנפולי יש הניחוח שלה. עבורי נפולי נתפסת בראש ובראשונה בהקשר של הסדרה גומורה, סדרת הפשע המופלאה של רוברטו סביאנו, סדרה העוסקת בפשע, סמים, עוני וש... המשך לקרוא
54 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הספר הזה הוא המשכו של דודי ורעי, שעסק בארבע נפשות מסוכסכות: סלומון, שהוא דודה ורֶעה של הדס, מוישלה קצין צבא בצנחנים ובנו של אלימלך פורש הקיבוץ, רמי, מאהבה של הדס ובן הקיבוץ, והדס עצמה, המסתובבת בקיבוץ ולא ברור למי היא שייכת, אף לא לעצמה, זה ברור.
ולכן ספר זה נפתח בציפייה שימשיך כק... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אמריקה כבעלת ברית של היטלר: היסטוריה אלטרנטיווית.
האמת היא שאפילו בהיסטוריה האמיתית, שבה גר רוזוולט ולא לינדברג בבית הלבן, כניסתה של ארה"ב למלחמה נגד היטלר היתה נס. לגרמניה לא היה חלק בתקיפה על פארל הארבור, ולמחרת כשהקונגרס הכריז על מלחמה, היה מדובר רק ביפן. למלחמה נגד גרמני... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
סיפור מעניין המשלב נגיעות של מתח עם המון רגש, חמלה ואנושיות. התרגום קולח והספר מאד זורם ונקרא בנשימה אחת. זהו סיפור על התמודדות עם זיקנה והקשיים הנילווים אליה, התמודדות עם זכרונות מהעבר, על חברות יוצאת דופן ועל חשיבותה של הסליחה לאחר אבל בעיקר חשיבות הסליחה לעצמך.
הסיפור מסופ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
קצת הומור, קצת אנשים עם עברית קלוקלת, והרבה הרבה כתיבה מדהימה של דויד גרוסמן!
ספר מעולה! העלילה מעניינת. פשוט כיף גדול לקרוא.
דרושים: עוד ספרים בסגנון הספר הזה! ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
הרעיון של ספר מופלא. אני מאוד אוהבת ספרים של מציאות מקבילה ו"מה היה קורה אם", רק שלספרים מסוג זה יש גם נטייה לחטוא בעלילה חלשה ולא תמיד מעניינת.
יש קטעים בספר שריתקו אותי, קורות משפחת רות היהודית ואיך הם והקהילה מתמודדים עם עולם בו נבחר נשיא אמריקאי פרו-נאציזם שכורת ברית עם היט... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בקרוב נראה בארץ את הסרט ולכן הסתקרנתי לקרוא את הספר. באזמל חד של מנתחים מעביר לנו, בגוף ראשון, מרקוס בן הקצב היהודי את סיפורו, החל ממשק כנפי הפרפר ועד לסופת הטורנאדו. התובנה המתלווה לזה היא מטלטלת. במבט לאחור ברור הרצף אשר מקשר בין הסופה והפרפר - אך הסופר מלמדנו כי גם במבט קדימה ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אוח אוח אוח, למה זה נגמר. אני לא רוצה להחזיר את הספר הזה לספריה.
לדויד גרוסמן יש כישרון גדול. הדמויות אמיתיות כל-כך בחוסר המושלמות שלהן, העלילה מרתקת. (רק הציור על הכריכה קצת מפחיד).
מומלץ בחום, אם כי אני לא מאמין שיש עוד מישהו שקורא את הביקורת הזו שעוד לא קרה את הספר. אבל אם כן, ש... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
הגיבור הוא גיבור שלא יכול להישכח! הספר הראשון שקראתי של דויד גרוסמן. אותו קראתי בחופש שבין כיתה ה' לכיתה ו' וכמובן כמו בכול ספר של דויד גרוסמן הספר עושה מסע אל תוך נפש הקורא וגם אל נפשו של הגיבור. נונו , אחד הגיבורים המיוחדים ביותר, נער המחבב מאוד משטרה ובעל אב שוטר קשוח, אם שמתה ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
זה ספר שפרט לרעיון השולט בו - על נצחונו של לינדברג על רוזוולט בבחירות לנשיאות ב 1940 והשימוש בשיטה הדמוקרטית(?) שם כדי להפוך את השלטון למה-שכולם-מפחדים אם יעמוד בראשו נשיא המתפעל מהיטלר ומהתורה הנאצית - פרט לרעיון הזה, שאיננו לגמרי חדש - הוא סוג של ספר היסטוריה המשחזר היטב את התקו... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"מה מעיק על פורטנוי" מכיל לא מעט הברקות מילוליות של רות לגבי מין, הורים, הקיום היהודי כמיעוט באמריקה, היחס לדתות ולליברליזם אבל הסך הכל, בעיני, אינו מגיע לגבהים של יצירותיו המאוחרות כגון "הרוח יוצא", "זעם" ו"כלאדם".
שלוש סיבות עיקריות הניעו אותי לקרוא את הספר הזה: האחת, זכרון נעו... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
היידישה מאמא שלי היא בכלל עיראקית. אבל נראה שלא משנה מה המוצא, זה עובר בגנים של היהודים. אחרי שאח שלי התגייס לצבא (ואני עוד מעט אחריו), מכבש הלחץ עבר ישירות אליי. מה שלפני העברתי בנפנוף יד נונשלטי וב"די כבר, אני לא רוצה להתקשר למיטב, לא רוצה להיפגש עם קצין מיון, לא אכפת לי כבר" פשוט... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
הספר הזה מעולה מבחינתי, כי הוא חותר למסר חשוב מאין כמוהו שלדעתי מתפספס פעמים רבות מדי. לאט ובעדינות, שלב אחר שלב באופן מוכר להחריד ממה שאנחנו מכירים שקרה במקום אחר וביבשת אחרת, העלילה הבידיונית באה לספר כי ייתכן מאוד ובאפקט פרפר כזה או אחר היא לא הייתה בידיונית כלל - והנאציזם ה... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
"טוב, די. צריך הולך. סידורים תחופים. אולי פעם עוד נראה אותך. אולי כבר לא. אולי פעם תלך ברחוב, ואיזה ואיזה סבא נוח ניגש אליך אומר לך שלום. הכול יכול לקרות בעולם שלנו. הכי חשוב שהכרת את פליקס, ושאני היכרתי אותך."
גאוני !
ביקורת ראשונה... ואני, כרגיל, לחוצה או נבוכה, חוששת לעשות משהו ל... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
קודם כל זה פיליפ רות שאין עליו. אחכ זה סיפור בידיוני שכתוב בצורה מרתקת מדוייקת ואמיתית. חוץ מזה רות שילב בבדיון הזה את האוטוביוגרפיה האמיתית שלו. העירוב הזה בין בידיון ואמיתות נפלא ונותן לספר אמינות עניין וערך מוסף. המידע הזה על חיי היהודים בתקופת מלחהע השניה מרתק כשלעצמו. כ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אמריקה. ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. החלום האמריקאי- בית לבן עם גג רעפים אדום, גינה ומדשאה שמוקפת בגדר לבנה. ידוע שבארצות הברית הכול אפשרי, שאתה יכול להיות עני אבל אם יש לך כישרון ותעבוד קשה- תוכל להצליח בגדול.
I like to be in america, כמו שאומרת אניטה ב"סיפור הפרברים". מי לא רוצה להיות בא... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אלכס פורטנוי הוא צעיר אמריקאי נאה ומבריק, עורך דין מצליח, ומחזיק במשרה רמה ומכובדת בעיריית ניו יורק. לכאורה כלום לא חסר לו. אז למה הוא לא מוצא רגע של שלוה ואושר בחייו? מה מעיק על פורטנוי, השוכב ומיבב על ספת הפסיכיאטר שלו?
רק שני דברים , שכנראה יעיקו עליו עד סוף חייו - אבא שלו ו... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אינני חסיד של הנטיה האמריקנית לדרג כל דבר ובמיוחד לא כאשר מדובר בראש המידרג, אבל כשסיימתי לקרוא את הספר הזה, חשתי פיתוי להגדירו כספר הטוב ביותר שקראתי עד כה. עמדתי בפיתוי ולא אעניק לו את התואר הזה, אבל הוא ראוי לכל שבח.
כותבי ביקורות אחרים כבר התייחסו באופן מקיף לתכנים, כך שאתמ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|