ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 6 במאי, 2020
ע"י מורי
ע"י מורי
הספר הזה הוא המשכו של דודי ורעי, שעסק בארבע נפשות מסוכסכות: סלומון, שהוא דודה ורֶעה של הדס, מוישלה קצין צבא בצנחנים ובנו של אלימלך פורש הקיבוץ, רמי, מאהבה של הדס ובן הקיבוץ, והדס עצמה, המסתובבת בקיבוץ ולא ברור למי היא שייכת, אף לא לעצמה, זה ברור.
ולכן ספר זה נפתח בציפייה שימשיך כקודם, בצורה של מכתבים הנכתבים כווידויים כתובים של הדמויות הראשיות, וידויים הנשלחים אל סלומון, המבטיח לקרוא ולא עושה זאת. הפעם כמעט אין מכתבים, הספר קודר בפתיחתו, באשר לא נקרם לו פתרון לבעיה שנותרה לא פתורה בספר הקודם, וגידיו אינם משתרגים. המכתב היחיד נכתב בידי מוישלה, נשלח מחו"ל אל סלומון ונגנב בלי שנקרא. לפחות לא בהתחלה.
הדס, סביבה הכל מסתובב, חשה כמו שחשים הכל כשנתקע משהו בגרון, לא לבלוע ולא להקיא. היא בת קיבוץ חדשה שבאה בעקבות אהובה מוישלה, שעתה הוא בעלה, שמסרב לאהוב אותה. מי שהיה אהובה, רמי בספר הקודם, אונו אינו אונו כשהוא בא עליה ואליה. דודה סלומון וגם רֶעה, שם עינו בה, אך היא מוצאת עצמה כלא שייכת ממש לאיש, לא שייכת לקיבוץ ולא בעצם לשום מקום אחר. מין גורל מתעתע. הקיבוץ אינו מתכוון להקיא אותה, אבל היה שמח לפתרון. יש כאלה השמחים לצעירות נטולות פתרון, אולי זה יהיה פתרון לתשוקה שלהם עצמם.
כי הדס הרי משגעת את כולם. שיגעה את מוישלה, שזמן רב היה במלחמת ההתשה בסיני, פשט מדים ונסע לאירופה, שיגעה את רמי, שאף הוא היה בסיני במקום שכוח אל ומיעט לחזור לקיבוץ. בסוף הגיע רק להודיע הודעה חגיגית. ובקיבוץ, בינתיים, יובל נסרח אחריה ומצפה לקבל ממנה מה שאחרים כבר ניזוקו ממנה. וגם ניקי ציפה וגם הדוד סלומון וגם רחמים. הרשימה אין מתארכת ובקיבוץ כמו בקיבוץ, לא רואים את זה בעין יפה תמיד.
אלא שכל הדברים מחוץ לקיבוץ נמשכים שנים ובקיבוץ הסיפור נמשך יממה בלבד, יממת המכתב האבוד/הגנוב. בסיום היממה, בעוד שחר של יום חדש עולה, הדס מחליטה על תיקון ענקי והקדרות האפלה של הספר מפנה עצמה לאור גדול. יופי של סיום לפרשה עגומה.
37 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
עם סיום הראשון מיד השגתי את השני. האפקט כביר.
גם אני לא זוכר פרטים מספרים בעבר, אבל הרושם נשאר. |
|
רויטל ק.
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
קראתי את הספר הראשון בתיכון
בזמנו השאיר עלי הרבה רושם (בניגוד לשאול ויוהאנה שאמא שלי ניסתה לשכנע אותי לקרוא ללא הצלחה) ורציתי מאוד לקרוא את הספר השני. היום לא זוכרת כלום... |
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
לא, התיקון היה רצון לתיקון ובעיקר התיקון האפשרי היחיד. ושוב, כדאי
להניח לקיבוץ. הוא בעיקר תפאורת רקע.
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
טוב, את דעתי על הקיבוץ אתה כבר יודע -:) מקווה רק שהתיקון לא היה מעשה אורי זוהר...
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
הרושם הוא שהקיבוץ הוא שחקן מרכזי בעלילה וזה לא מדויק.
מה לעשות ובית אלפא היה ביתה למשך שנים של פרנקל וזה ניכר. בכל מקרה, ספרים נהדרים וכתיבה נפלאה.
|
|
גלית
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
לא אהבתי את התמונה של הקיבוץ
שמצטיירת מהספרים הללו אני מעדיפה בהרבה את הרושם שמשאירים הספרים של מאיר שלו - גם אם לא ממש כתב על הקיבוצים.
אצל מאיר שלו מרגישים את אהבת הארץ העצומה שלו גם אם הוא מספר על אנשים לא נעימים ומקרים נוראים מרגישים שהוא אוהב אותם. אצל נעמי פרנקל בכל ה 5 שקראתי הרגשתי סלידה מסויימת מהגיבורים שלה. |
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
אירית, בוודאי שחובה. אחד בנוי על השני.
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
אהבתי את מה שכתבת מחשבות:)
והקיבוץ, אני משוחדת כפי שאתה יודע
אך כן, הסיפורים שם תמיד הפכו לסיפורים גדולים ולדרמות כבירות שלפעמים רק קמצוץ ממנו נכון ומי כמוני יודעת:) |
|
נמרוד
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
סקירה מעולה
|
|
אירית פריד
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
הסיפור הזה מהדהד לי את אופי דמויותיו של מאיר שלו....
האם חובה לקרוא בתחילה את "דודי ורעי" ? אהבתי . תודה ויום טוב. |
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
אוי הקיבוץ, הקיבוץ...
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
פרפר, אשמח מאוד. אתה תהנה.
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
השתכנעתי מהמלצתך על השפה, ושני הספרים יקראו בבוא העת.
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
חיי הקיבוץ הם חלק מהכוחות בעלילה. בכל מקרה, ספרים נהדרים.
|
|
גלית
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
הייתה תקופה
שקראתי את נעמי פרנקל,
צלחתי במאמץ קל את טרילוגיית שאול ויוהנה . את דודי ורעי קראתי כי הייתי חייבת בתיכון ואז המשכתי לצמח בר,אז מצד אחד קראתי עד הסוף את כולם וזה אמור להעיד על משהו .מצד שני היום אני לא זוכרת כלום. רק רושם מעורפל על חיי קיבוץ משמימים , |
37 הקוראים שאהבו את הביקורת