ביקורת ספרותית על זעם מאת פיליפ רות
ספר מעולה

---

בקרוב נראה בארץ את הסרט ולכן הסתקרנתי לקרוא את הספר. באזמל חד של מנתחים מעביר לנו, בגוף ראשון, מרקוס בן הקצב היהודי את סיפורו, החל ממשק כנפי הפרפר ועד לסופת הטורנאדו. התובנה המתלווה לזה היא מטלטלת. במבט לאחור ברור הרצף אשר מקשר בין הסופה והפרפר - אך הסופר מלמדנו כי גם במבט קדימה אין שום דבר מקרי. מכלול הדברים המרכיבים את האישיות, החברה, הסביבה, והאקלים הפוליטי הם כולם אותו ד.נ.א. המוביל את מרקוס צעד אחר צעד מנפנוף כנפי הפרפר ועד לסוף הבלתי נמנע. כתוב בצמצום אך נותן תמונה מלאה של אנשים, חברה ותקופה בארה"ב של שנות החמישים. אני בטוח שאראה גם את הסרט.

» ביקורות נוספות של אלי
» ביקורות נוספות על זעם