זאת היצירה של מטלון שהצליחה לקחת אותי הכי רחוק שיש ועם הכמות הכי גדולה של רגש ופליאה. ולמה בעצם? קיבלתי אותו במתנה חודשים ספורים לפני מותה. רק אתמול, אחרי תקופה של חודשים, סיימתי אותו. הצלחתי סוף-סוף להתגבר על חרדת סיום קריאתו ולבסוף הפסקתי להתקמצן על העמודים והחלטתי לפדות את כ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
השבוע נתקלתי בכתבה שזעזעה אותי מאוד. אומנם קרו מקרים כאלה בעבר אבל החשיפה בשנית לאירוע כזה שכלל לא אמור להתרחש, גרמה לי לתחושה לא נעימה כלל ולרגעים אפילו אבדה תקוותי באנושות. אירוע אשר התרחש בבית ספר תיכון, בו נאלצה מורה צעירה להוציא אחדים מתלמידיה עקב הפרעה במהלך התקין של הש... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
איך הצליחה סדרת "בית קטן בערבה", סדרה שנכתבה בשנות השלושים של המאה הקודמת, להיחקק בתודעה האמריקנית, להפוך לחלק מהתרבות, לספר שהאדם הממוצע מכיר, גם אם לא קרא?
תרמה לכך, מן הסתם, סדרת הטלויזיה המפורסמת, אך האם היא הגורם הבלעדי להצלחה?
האם השפה שבה נכתבו הספרים נותרה קריאה ונהירה ל... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
***
יש שאני נוסע בקו 18 מדי שבוע, ספסל שני מהסוף, מקשיב לשירים באוזניות ובוהה במושבים ההולכים ומתרוקנים, ערב כזה, מעונן וקצת קר, נוסע ורגע לפני שהאוטובוס פונה לעיר תחתית לא יכול לשלוט בעצמי ומגניב מבט חטוף ימינה מבעד לזגוגית החלון, לעבר בניין האבן הישן ההוא, המוקף בשיחים מזדק... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
סיפור עצוב ונוגע ללב על נער בן 14, גרובר. נער שמתגלה כמיוחד ומוכשר, שהוא אחיו של הסופר. שלושה מספרים על גרובר , האם האח האחות והסופר , כפי שכל אחד מבני המשפחה זוכר ומנסה ללכוד את העבר בזמן שגרובר היה חי ,אך זוהי התמודדות עם ה"חסר", העבר והזמן האבוד . גם הנער איננו עוד.זה גם סיפור על ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
יואב יגאל
יצירה בדיונית אינה מתארת בהכרח, אומנם, אנשים קיימים, אך ערכה נמדד לפי אפשרויותיה לגעת באמיתות קיומיות עמוקות ואוניברסליות החורגות מעבר לקיום האינדיווידואלי של אדם זה או אחר. בנובלה המופלאה שלו 'הנער האבוד' נוגע וולף באחד הנושאים העמוקים והסמויים ביותר של הקיום - נ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
הביקורת הזו מוקדשת לסבתא שלי.
***
לפני 25 שנים, כשחזרתי הביתה בצהריים, סבתא היתה שם לקבל את פני.
זה לא היה משהו מיוחד, היא היתה מגיעה מדי פעם, בימים שאמא שלי עבדה עד מאוחר. מכינה לנו ארוחת צהריים, מקפלת ערימות של כביסה, מתקנת כפתורים ושאר תיקונים קלים בבגדים.
אבל זה בכל זאת ... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
ספר שחייבים לקרוא!
זוהי נובלה המחולקת לארבעה חלקים.
בחלק הראשון אנו פוגשים נער בן כ – 12 מסנט לואיס, גרובר. נער שקט, עדין, מהורהר־מרצין, שלמד נימוסים טובים ויודע לכבד את המבוגרים.
הוא מסתובב בעיירה, בין החנויות, המעדניות וחנויות הממתקים. אנו מתוודעים לריחות העיירה, לתחושות... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
הביקורת הזאת מוקדשת להורים שלי. לא, הם לא יקראו אותה. הם אפילו לא יודעים שאני רשומה לאתר הזה ושאני בכלל כותבת ביקורות, אבל הרגשתי צורך להקדיש.
ספרים באופן כללי הם אחד מזכרונות הילדות החזקים והמתוקים ביותר שלי, והספר הזה – הוא אחד מהספציפיים שבהם. גדלתי בבית מלא ספרים ומלא הער... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
דווקא -אתחיל מ-תמונת עטיפת הספר. בכריכה היפה בצבעי תכלת -לבן,באמצעיתה - תמונת אמו של המשורר -מרים- משנת 1966,והיא בת 45,הזורעת את שדות ביתה במושב אביגדור. תנועת הזריעה מתבצעת בידיה ,ברגליה ובכל גופה ,לבושה בבגדים כשל החלוצות של תחילת המאה שבאו לא"י. תמונת עטיפה מרגשת שמרמזת היטב אוד... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
https://wp.me/p4kTCp-6xP
מותו של אלוף (מיל.) אורי שמחוני השבוע החזיר אותי לספר הקטן והחכם "לוייתן לבן" (הוצאת גלורי, 2006) שערך בנו גלעד. בספר כלולים 167 נושאים אישיים ולאומיים, קטנים וגדולים, שעליהם חיווה אביו את דעתו: אהבה, מלחמה, פיקוד, מלחמת לבנון הראשונה (והשנייה), משפחה, אריק שרון (הראשון ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
https://wp.me/p4kTCp-6xP
מותו של אלוף (מיל.) אורי שמחוני השבוע החזיר אותי לספר הקטן והחכם "לוייתן לבן" (הוצאת גלורי, 2006) שערך בנו גלעד. בספר כלולים 167 נושאים אישיים ולאומיים, קטנים וגדולים, שעליהם חיווה אביו את דעתו: אהבה, מלחמה, פיקוד, מלחמת לבנון הראשונה (והשנייה), משפחה, אריק שרון (הראשון ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
ביקורת/תזכורת לספרים נשכחים
הספר שבידי פורסם בעברית בשנת 1952 ונמצא בספריית אבי המנוח.
סטיפן צוויג כותב ביוגרפיה אודות בלזק.
סטיפן צוויג סופר ואינטלקטואל שספרו החשוב ביותר לדעתי "העולם של אתמול" אוטוביוגרפיה שלו המסתיימת בעליית הנאצים לשלטון.
הוא ורעייתו ברחו לברזיל
לע... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
המשורר הגרמני רילקה אמר: "אדם צריך לראות הרבה ערים, הרבה מראות ודמויות ואחר-כך לשכוח אותם, את כולם, ורק אחרי זה הוא יוכל אולי לכתוב שירים".
השיר הראשון שפגשתי בחיי או נכון יותר לומר השיר הראשון שפגע בי בחיי וחדר אל תוכי היה קטע שירה סתום הבנה עבורי אז. קטע מתוך שירי 'הבן האובד' ש... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |