רחל הולנדר

רחל הולנדר

סופר


1.
עוד ביום ההוא החל דאווי ללמד אותה איך להתגונן. איך להפתיע, לנצל את העובדה שהתוקף בטוח שאין לו מה לחשוש ממנה. אחרי שלמדה היו מתאמנים לפרקים. כשילדים היו מתקיפים אותה היתה נהנית להראות להם את מה שלמדה. אחרי הפעם הראשונה כבר לא פחדה. כעבור זמן רב, כשדאווי חלה, זה הציל אותם. לו יכלה לחזור ליום ההוא בשלהי החורף הראשון, כשגם דיני שלהם עוד היתה ובלבם פיעמה תקווה. בטי סגרה את עיניה, שלבה ידיה, וישבה ללא ניע, אולי יעלה בידה להיות אתם עוד רגע... "מה את עושה כאן?" הקול הגרמני חדר לתודעתה והיא נבהלה. כשפקחה את עיניה ראתה מדים ירוקים. נשימתה נעצרה ורעד תקף אותה: הגסטאפטו באו לקחת אותה. היא הרימה ידיים... כעבור רגע היא נזכרה בכל מה שאירע, והבינה שאין זה אלא שוטר שוויצרי. אז גם ראתה שליד המדרכה חנתה מכונית משטרה. רוגז מילא אותה על שהרימה ידיה. ...

2.
3.
4.
5.
6.

הביקורת הזו מוקדשת לסבתא שלי. *** לפני 25 שנים, כשחזרתי הביתה בצהריים, סבתא היתה שם לקבל את פני. זה לא היה משהו מיוחד, היא היתה מגיעה מ... המשך לקרוא
39 אהבו · אהבתי · הגב
למען האמת, יותר קל לי לכתוב ביקורת בועטת מאשר ביקורת מחמיאה. את מה שאתם עומדים לקרוא עכשיו כתבתי בדם, יזע ודמעות, אבל אני חייב את זה לספר הש... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מקסים מרגש ועצוב ביחד ממולץ מאוד זה ספר על השואה שהחלום זה השואה והיום זה בבית של משפחה שויצרית שאלה הלכה בטי כדי להבריא אחרי השואה וה... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ