![]() |
|
|
תקציר הספר
עוד ביום ההוא החל דאווי ללמד אותה איך להתגונן. איך להפתיע, לנצל את העובדה שהתוקף בטוח שאין לו מה לחשוש ממנה. אחרי שלמדה היו מתאמנים לפרקים. כשילדים היו מתקיפים אותה היתה נהנית להראות להם את מה שלמדה. אחרי הפעם הראשונה כבר לא פחדה. כעבור זמן רב, כשדאווי חלה, זה הציל אותם.
לו יכלה לחזור ליום ההוא בשלהי החורף הראשון, כשגם דיני שלהם עוד היתה ובלבם פיעמה תקווה. בטי סגרה את עיניה, שלבה ידיה, וישבה ללא ניע, אולי יעלה בידה להיות אתם עוד רגע...
"מה את עושה כאן?"
הקול הגרמני חדר לתודעתה והיא נבהלה. כשפקחה את עיניה ראתה מדים ירוקים. נשימתה נעצרה ורעד תקף אותה: הגסטאפטו באו לקחת אותה. היא הרימה ידיים...
כעבור רגע היא נזכרה בכל מה שאירע, והבינה שאין זה אלא שוטר שוויצרי. אז גם ראתה שליד המדרכה חנתה מכונית משטרה. רוגז מילא אותה על שהרימה ידיה.
לו יכלה לחזור ליום ההוא בשלהי החורף הראשון, כשגם דיני שלהם עוד היתה ובלבם פיעמה תקווה. בטי סגרה את עיניה, שלבה ידיה, וישבה ללא ניע, אולי יעלה בידה להיות אתם עוד רגע...
"מה את עושה כאן?"
הקול הגרמני חדר לתודעתה והיא נבהלה. כשפקחה את עיניה ראתה מדים ירוקים. נשימתה נעצרה ורעד תקף אותה: הגסטאפטו באו לקחת אותה. היא הרימה ידיים...
כעבור רגע היא נזכרה בכל מה שאירע, והבינה שאין זה אלא שוטר שוויצרי. אז גם ראתה שליד המדרכה חנתה מכונית משטרה. רוגז מילא אותה על שהרימה ידיה.
קוראים עכשיו
התחילה לקרוא לפני שנה ו-4 חודשים
|
לקט ספרים מאת רחל הולנדר
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של רחל הולנדר
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים