ביקורת ספרותית על צירי חיים מאת גיורא פישר
ספר מעולה

---

דווקא -אתחיל מ-תמונת עטיפת הספר. בכריכה היפה בצבעי תכלת -לבן,באמצעיתה - תמונת אמו של המשורר -מרים- משנת 1966,והיא בת 45,הזורעת את שדות ביתה במושב אביגדור. תנועת הזריעה מתבצעת בידיה ,ברגליה ובכל גופה ,לבושה בבגדים כשל החלוצות של תחילת המאה שבאו לא"י. תמונת עטיפה מרגשת שמרמזת היטב אודות הלכי הרוח של השירים בתוך הספר.


התמונה הכל כך ארץ ישראלית מתקשרת כמובן מאליה להקדשה שבספר מהמשורר-להוריו:
"לזכר הוריי -מרים ויוסף פישר ז"ל,אנשים טובים. ציונים".
מובן מאליה ???- כשנשאל גיורא בראיון לעיתון מדוע דווקא מכל התיאורים שבעולם בחר להגדיר כך את הוריו:" אנשים טובים. ציונים"? ענה :

"הציונות שהאמינו בה {הורי} קבעה שבארץ ישראל מדברים רק עברית,ועובדים את האדמה. למרות ששפת האם של שניהם הייתה הונגרית ,בבית שלנו דיברו רק עברית. הם קיבלו את ייסורי השפה באהבה,כי ידעו שכדי להפוך לעם אחד עם עתיד משותף ,כולם צריכים לוותר על חלק מעברם. למרות שהחוש הטכני והחקלאי של שניהם היה לקוי,בחרו לעבוד את האדמה ואהבו את העם והארץ. הם עבדו קשה פיזית יומם ולילה,365 ימים בשנה,בלי מנוחה,ותרמו לקהילה בה חיו,ובכל הזדמנות עזרו גם לזרים ולנזקקים. אני זוכר את אמי מביעה פליאה,כבר לפני 40 שנה שתיארו מישהו ואמרו עליו:"הוא איש ישר ",היא אמרה:" מאיפה שאני באה זה לא תואר שיש להתהדר בו,זה צריך להיות מובן מאליו".{ההורים} היו אנשים טובים ,אז-!!- חשבו שזה מובן מאליו ,היום זה תואר שאני מכתיר בו אותם,וצריך להסביר בהקדשה עליהם מדוע הם היו-" אנשים טובים. ציונים".

ואכן הרגשות והזיכרונות הללו של המשורר כלפי הוריו,משתקפים היטב בשיריו בספר הזה.

השם שבחר המשורר לספר:"צירי חיים"- LIFE'S LABOUR- מעניק לו כפל משמעות: את נטל עבודת האדמה אצל הוריו,וגם במשמעות אחרת למילה -"כאב החיים",כך לפחות אני מפרשת זאת. הראשון ב-תחנות חייו של המשורר למול הוריו ,לבית גידולו, והשני הכאב על נפילת הבן מרום ז"ל והוא בן 19,במבצע "חומת מגן" באפריל 2002.

בניגוד לספר הראשון "אחרי זה" - בספר הנוכחי הנוכחות של הבן הנופל בשירים הינה ברקע -מעין נוכח נעדר.אני מניחה שהמשורר לא רצה ליצור ספר שני שמתבסס על שכול ומשכך מגרה מיד את בלוטות הרגש אצל הקורא.


הספר מכיל חמישה שערים בנושאים מוגדרים ומגוונים שעושים את הספר למעניין,למרגש,ועד לאחיזה חזקה בשרירי הבטן והלב של הקורא מחמת הכאב והמציאות המרה .מכיוון והספר מוקדש להוריו,אביא קודם את השירים מהשער שנקרא-"תורת אמי".

השער -"תורת אמי":

מוֹת העבודה

"כְּשֶׁלֹּא קַמְתִּי לַחֲלֹב אִתָּהּ אֶת הַפָּרוֹת בַּבֹּקֶר, נָזְפָה בִּי אִמִּי:

כְּשֶׁיַּכְרִיזוּ עַל מוֹת הָעֲבוֹדָה-
אַתָּה הָרִאשׁוֹן
שֶׁיִּתְנַדֵּב לָשֵׂאת אֶת הָאָרוֹן,
וְאִם יְאַפְשְׁרוּ, גַּם תִּשָּׂא בְּשִׂמְחָה
הֶסְפֵּד עַל קִבְרָהּ.

לֵךְ לָאוּנִיבֶרְסִיטָה אִיש רוּחַ
מְשַׂחֵק בְּמִלִּים וְשֹונֵא לְהַזִּיעַ.

וּבַלַּיְלָה, הִלִּינָה עַל לֵאָה גּוֹלְדְבֶּרְג וְתַרְגּוּמָהּ הַמְסֻרְבָּל לְ"מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם".


--------------------------------


אמי זכרונה לברכה

"אִמִּי, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה
שִׁלְּמָה לְרוֹכְלִים עֲבוּר מַרְכֻּלְתָּם
וְשִׁלְּחָה אוֹתָם נְבוֹכִים
עִם הַסְּחוֹרָה.
"צָרִיךְ לַעֲזֹר לְעוֹלִים חֲדָשִׁים,
וּמָה אֶעֱשֶׂה עִם שָׁטִיחַ בַּכְּפָר"


------------------------------


אהבה

"אִמִּי רָאֲתָה שֶׁאֲנִי מִתְבּוֹשֵׁשׁ-
וְנִסְּתָה לְשַׁכְנֵעַ:
כָּל אִשָּׁה שֶׁתִּרְצֶה, תַּשִּׂיג
אִם תִּהְיֶה סַבְלָנִי וְעַקְשָׁן.

וַאֲנִי, נִרְפֶּה וּקְצַר רוּחַ-
הִתְמַזֵּל מַזָּלִּי.
כְּשֶׁמָּצָאתִי סוֹף סוֹף
לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְחַכּוֹת
שֶׁבַע שָׁנִים,
גַּם לֹא לְהַקִּיף חוֹמוֹת עִיר
יוֹתֵר מִפַּעֲמַיִם.

וְלֹא עָלְתָה בְּדַעְתִּי
שֶׁדִּבְּרָה אָז
עַל אַהֲבָתוֹ שֶׁל אָבִי
וְעַל טִיב אַהֲבָתָהּ."


----------------------------


הצלב

"אָמְרָה:
יְלָדִים-
הֵם צְלָב שֶׁהָאָדָם סוֹחֵב עַל גַּבּוֹ בְּמַעֲלֵה הַוִּיָה דּוֹלוֹרוֹזָה."


-----------------------------

שמחת דורות

"נֶאֶנְחָה אִמִּי, וְאָמְרָה:
"טוֹב לִי, כְּשֶׁטּוֹב לִילָדַי"

בְּנִי הֶחָכָם גּוֹעֵר בִּי:
אַל תִּסְתַּפֵּק בָּזֶה, אַבָּא,
מַגִּיעַ לְךָ יוֹתֵר
וְאַל תַּטִּיל עַל כְּתֵפֵינוּ
אֶת מַשָּׂא שִׂמְחָתְךָ.

אֲנִי מִתְפַּשֵּׁר, וְאוֹמֵר (לְעַצְמִי):
כְּשֶׁיִּהְיֶה טוֹב לִילָדַי
יִתְפַּנֶּה מָקוֹם לַשִּׂמְחָה שֶׁלִּי."


-------------------------------


מתוך השער- "סימני חיים":


סימני חיים

" כְּשֶׁכְּבָר נִדְמֶה לִי שֶׁהִצְלַחְתִּי לְאַרְגֵּן אֶת הַנְּקֻדּוֹת עַל עֲקֻמַּת חַיַּי וְלִיצֹר מֵהֶן קַו יָשָׁר אֶחָד

מוֹפִיעָה אַחַת חֲדָשָׁה הַמְקַלְקֶלֶת אֶת -

הַשּׁוּרָה".

----------------------------------


קשרים

"בְּנִי דּוֹרֵשׁ:
שַׁחְרְרוּ!
וְלֹא מֵבִין שֶׁהוּא חָפְשִׁי.

אֲנַחְנוּ אֵלֶּה הַקְּשׁוּרִים."


--------------------


מתוך השער: שיפוצים ובדק בית :

הזזת ארונות

אֲנִי מַצְדִּיעַ לָנוּ בְּגַאֲוָה:
אַחֲרֵי שְׁלֹשִים וְאַרְבַּע שָׁנִים
אֶפְשָׁר הָיָה לִמְצֹא הַרְבֵּה יוֹתֵר לִכְלוּךְ
תַּחַת הָאֲרוֹנוֹת בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה.


---------------------------------


מתוך השער: משוט בארץ ומהתהלך בה":


DELETE

"בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת שֶׁל מַדְרִיד עַל קָפֶה שֶׁל בֹּקֶר
שָׁאַלְתְּ אִם אֲנִי זוֹכֵר מָה
הַתַּאֲרִיךְ.
רַק לְאַחַר שֶׁהִבְחַנְתִּי בִּזְגוּגִית שְׁקוּפָה
הַנְּמַסָּה בְּעֵינַיִךְ
הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה הַיּוֹם שֶׁפּוֹצֵץ אֶת
זִכְרוֹ בְּרֹאשִׁי,
וּבַהֶדֶף-
רִסֵּק, וְהָפַךְ לְעִסָּה אַחַת אֶת
שְׁאָר הַיָּמִים."

------------------------


אני אוהבת את שיריו של גיורא פישר. הם בגובה העיניים ,מובנים,לא עריפליים ,נטועים טוב טוב במציאות חיינו כאנשים ומשקפים את תחושותינו. אני נעה בין כאב הפולח את הנשמה ,הלב והקרביים ,לבין חיוכים ,צחוק והנאה על חוש ההומור החד והחסר כל פומפוזיות עצמית שהמשורר מעיד על עצמו ומכאן על שיריו,ובדגש מרטיט לב וגעגועים -להורים שאינם ,לערכים שאינם ולבן שאיננו.


ספר שירה מופלא ומרגש שבכל פעם שעצוב או שמח אפשר לפתוח בו ולמצוא בו מזור,צחוק וסתם הנאה.

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על צירי חיים