The 13th Doctor

The 13th Doctor

בן 19 מרחובות

The Bullet / Alon Hen Krokhmal

Flying fast
Towards the target
Nothing to disturb me
From my flight

I'm almost there
I hear it beating
It's gonna stop
It will not last

And then I hit
The blood is dripping
I've reached my target,
A poor mans' heart




» דירג 10 ספרים
» כתב 0 ביקורות
» יש ברשותו 11 ספרים
» מוכר 0 ספרים
» נרשם לסימניה לפני 4 שנים ו-5 חודשים
» ביקר לאחרונה בסימניה לפני 4 חודשים

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות


לפני 3 שנים ו-3 חודשים
» הוויאנס (סיפור שכתבתי) גרייס
לפני 3 שנים ו-4 חודשים
» זה מדהים. (סיפור שכתבתי) Primrose
לפני 3 שנים ו-7 חודשים
» (סיפור שכתבתי) טל
לפני 3 שנים ו-9 חודשים
» גאה בך (סיפור שכתבתי) טל
לפני 3 שנים ו-9 חודשים
» לרגע חשבתי (סיפור שכתבתי) אפרת
» מדף הספרים (4 מתוך 11)

The 13th Doctor עוקב אחרי
עוקבים אחריו
מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני שנתיים ו-2 חודשים
» חתול שחור: פרולוג (סיפור שכתבתי)
לפני שנתיים ו-4 חודשים
» הסוף (סיפור שכתבתי)
לפני שנתיים ו-8 חודשים
» הבא נצא לטיול (סיפור שכתבתי)
לפני שנתיים ו-11 חודשים
» זריחה (סיפור שכתבתי)
לפני שנתיים ו-11 חודשים
» בוכה (סיפור שכתבתי)
לפני 3 שנים ו-4 חודשים
» תודה רבה :) (סיפור שכתבתי)
לפני 3 שנים ו-4 חודשים
» חודש (סיפור שכתבתי)
לפני 3 שנים ו-7 חודשים
» לילך - חלק 1 (סיפור שכתבתי)

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות

לפני 3 שנים ו-3 חודשים
» הוויאנס (סיפור שכתבתי) גרייס
לפני 3 שנים ו-4 חודשים
» זה מדהים. (סיפור שכתבתי) Primrose
לפני 3 שנים ו-7 חודשים
» (סיפור שכתבתי) טל
לפני 3 שנים ו-9 חודשים
» גאה בך (סיפור שכתבתי) טל
לפני 3 שנים ו-9 חודשים
» לרגע חשבתי (סיפור שכתבתי) אפרת
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

פרולוג של הסיפור החדש שלי:
Prologue
A dark and windy night fell upon the ghost town of Warlo. The big black clouds, hovering over the town completely blocked the moonlight. But in the dim starlight you could see the outlines of this strange and exclusive town, in here, you could never find a “simple” car or a “regular” apartment. The town was entirely built of large mansions, and in each mansions’ parking lot, there stood three or more luxury cars. And that’s all there was in this town. People rarely actually lived there. And so it stood, the ghost town of the rich… A sudden gust of strong wind woke her up from the dreamish state she was at and brought her back to reality. The Cat lying on the hood of the Lexus, parked next to one of the only inhabited houses in Warlo shivered, and stood up. It was 2 AM, and it has been an hour and a half since the last light inside the house was turned off, the timing was perfect. She always chose the inhabited houses because doing the same thing with an empty house was like jumping from between buildings while somebody’s holding a trampoline down there, not fun, and too simple... The temperature outside was 10 degrees Celsius, which meant not too hot and not too cold, a typical summer night except for the unexpectedly strong gusts of hot wind. The cat stretched her back and jumped down onto the loan. She usually liked big houses, but this one looked a bit strange and maybe even unpleasant, with its raw and robust shapes and corners. She decided it was safe to go. The way in was very simple, and didn’t even require too much planning. First she hoped on the trash cans, another leap up, and she’s already at the second floors’ balcony. A few more silent steps, and she was in! This part always excited her the most. The cat looked around the long dark corridor for a few moments, admiring the large wooden doors, and the unbelievably expensive and ugly paintings across the hall. Then she entered the first room on the left. The cat was big, black and stunningly beautiful. With short silk-like fur and big blue eyes. She entered the room so quietly and carefully, that if anybody could see her, he would have thought that she was actually making effort to remain silent and stealthy. And they would have been right. She got to the center of the room and set down to admire it. She liked this room. The ceilings were high, around three and a half meters, and the room itself was very big and well designed. In the corner, close to the door, stood a big light-brown desk, she could see a laptop and some notebooks on it, probably school related things. Next to the desk stood a large wooden closet, she couldn’t see the colors well, but she thought it had a pinkish tint. In the other end of the room, opposite to the desk, stood a beautiful, white, and girly looking bed with stunning metal flower ornaments on it. She could hear the snoring noises coming from that direction. She got so fascinated admiring the room, that for a second she forgot why she was there. But an exceptionally loud snort woke her up from her thoughts and she continued her way to the closet. Once she was in front of it, the cat suddenly stood on two paws and started growing. The fur disappeared, and hair came out of its head until, after about two seconds, instead of a cat there stood a stunning young woman, with long brown hair, which partially covered her naked chest. Casandra shook her head a little, as though she woke up, then she gently shifted her hair back, which exposed the full beauty of her naked body. As silently as she could, she opened the closets’ door, and yet the door squeaked. She froze, but the girl didn’t show any signs of waking up, so she continued. The first shelf of the closet was utterly devoted to bags, and they were all, of course, of well-known brands. ”What else could you expect of a millionaires daughter?” thought Casandra. She then chose the one which looked the largest, and started picking clothes from different shelves. After about ten minutes, when the bag was completely full of clothes and jewelry she decided it was time to go. Quietly she closed the closet door and got to the main entrance of the house. There was an alarm system, but she was ready, a few days of spying after the people living in this house as a cat helped her learn and remember all the codes to all the doors. She entered the code on the front door, and sleeked into the darkness of the night outside.
נכתב לפני שנתיים ו-2 חודשים
There's black and there's white
There's darkness and light
And it requires a fight
To do what is right

There's fire that's hot
There's ice which is cold
People die when they're shot
At least that's what I heard

But dying is slow
It's burning and freezing
It's crushing and falling
Into the darkness beneath us

And then there's no light
And then there's no way
There's nothing to fight
You just rot and decay
נכתב לפני שנתיים ו-4 חודשים

Next we'll go on a trip
Down this memory lane
Try not to lose grip
Not to get lost here, again

Can you see this forest?
Yes, the one on the right
It's the place I go
To prepare for a fight

And here's where I fought them
The depression and pain
Do you see the blank space here?
It's the death that's required
In order to start once again.

Next we shall go on a trip
Down this memory lane
But I think that you got it,
They are all just the same.
נכתב לפני שנתיים ו-8 חודשים
נותרה עוד זריחה אחת
עד ששוב זיו פניך אראה
רק עוד שקיעה אחת
הירח בשמיים כבר נראה

הלילה יורד לאיטו
החשיכה מסביבי מתגבשת
רק שהחושך לא יאריך שהיתו
כי כל שניה אותי אליך מקרבת

אני שט לעברך דרך זמן
אני רץ עם מחוג השניות
עוד מעט כבר תגיע זריחה
עוד מעט המחוג יעצור

תיק, תוק, תיק
נכתב לפני שנתיים ו-11 חודשים

דמעה אחת
והעולם עוצר
דמעה שניה
ומול עיני אתה
דמעה שלישית
והעולם את צבעיו כבר איבד
אני פה למטה בוכה
ואתה שם למעלה,
מת
נכתב לפני שנתיים ו-11 חודשים

Four weeks ago I was curious,
Cause I just met someone new
Three weeks ago I was nervous
Because I realized I fell for you

Two weeks ago you have told me,
That you feel exactly the same
And since that moment, around me
Birds are singing again

One week ago I first felt it
The craving to draw once again,
Four days ago, I did it
Once again filled a canvas with paint

Two days ago I first kissed you
It was magical! completely unique
Now I write this to tell that I love you
And I wonder what the next day will bring


נכתב לפני 3 שנים ו-4 חודשים
היה זה לילה חמים ונעים. מסוג הלילות שפשוט חבל לבזבז על שינה או שהיה בתוך הבית, אז החלטנו ללכת לצפות בכוכבים.
יצאנו מהישוב בסביבות השעה 11 בלילה, והתחלנו ללכת צפונה. הדרך בה בחרנו ללכת באותו הלילה הייתה מוכרת לנו היטב. היה זה שביל עפר ישן, שרובו היה די מישורי. אנחנו אהבנו ללכת בדרך הזו עקב היותה נוחה מאוד להליכה ואפשרה לדבר בינינו ולא להתאמץ יותר מדי בזמן ההליכה. למראת רמת הקושי הנמוכה בסביבות השעה 12 העייפות תפסה בנו והרגשנו צורך במנוחה. המשכנו ללכת עוד קצת עד שראינו מקום שנראה נוח לעצירה, ובלי בכלל לדבר על כך הורדנו בו זמנית את התיקים מהגבות והתיישבנו. לאחר מספר דקות של שתיקה והסדרת הנשימה ג'ני התחילה לדבר: “יש לי בתיק בקבוק יין אדום, אפשר להוציא אותו ולשתות קצת" . לאחר מספר שניות של חשיבה על הנושא עניתי: "עדיף צריך לשמור אתו ליותר מאוחר, אני חושבת שנפתח אותו כבר שם". "אוקיי" אמרה ג'ני עם נימה מסוימת של אכזבה בקולה. את המשך המנוחה עשינו בשקט ולאחר עוד מספר דקות בודדות קמנו והמשכנו בדרכנו.
בסביבות השעה אחת בלילה הגענו למרגלות הגבעה נמנה נהגנו לערוך את התצפיות שלנו בכוכבים, וכשהתחלו לעלות ראיתי שבחרנו נכון. העננים שאיימו על תכוניותינו במהלך הערב התפזרו, והירח העגול מעלינו צבע את כול הסביבה במעין צבע כסוף חיוור ויפה להפליא.
הייתי הקושר יותר טוב מג'נין ולכן הגעתי ראשונה לראש הגבעה. ומיד זרקתי הצידה את התיק ונפלתי אחורנית על הדשא הרך, והפניתי את מבטי אל עבר השמים מעלי.
יצא לי פעם לקרוא באיזה מקום עם עובדות מדעיות שבכל רגע נתון, אם להסתכל על השמים, לעולם אי אפשר לראות בבת אחת יותר מ 1000 כוכבים. אני אינני יודעת האם זה נכון, אך אם כן, אז כנראה שחוקי העולם נשברו באותו הלילה. השמיים שעליהם אני הסתכלתי היו מלאים בכוכבים עד אין מקום. כאלו מישהו לקח ובמיוחד בשבילי דחס את כול הכוכבים במקום אחד. כול גיבורי המיתולוגיה היוונית וסיפורי גבורתם נפרסו מעלי ונתנו לי לקרוא בהם. ראיתי מעלי את אוריון, וקשתו הגדולה, ואת הרקולס, החזק שבאדם. פתאום הבנתי מאיפה הגיעו היוונים אל הרעיון להנציח את גיבורים בכוכבים.
הייתי כה עסוקה בלהתפעל שאפילו לא שמתי לב שג'ני הספיקה גם היא לעלות במעלה הגבעה ולנחות על הדשא ליידי. אבל ג'ני הייתה כה מרוכזת בנוף מעלינו שנראה שחוסר תשומת הלב שלי אליה לא הפריע לה כלל. לאט לאט ובעדינות החלקתי את ידי אל תוך ידה של ג'ני.
סובבתי את ראשי הצידה כדי להסתכל עליה ומיד פגשתי במבטי את זוג עיניה הגדולות של ג'ני.
הן תמיד הדהימו אותי ביופיין, העיניים שלה, צבען היה הצבע הכחול העמוק ביותר שאי פעם יצא לי לראות. וכשהסתכלתי בהן תמיד עלתה בראשי תמונה של סערה בלב אוקיינוס, כמעט ויכולתי להריח את הים המלוח ולשמוע את הגלים לשברים על החוף. כנראה ששוב נסחפתי במחשבות מכיוון שאחרי מה שנדמה לי כרגע שמתי לב שהיא מביטה אלי בעיניים שואלות ונאלצתי לבקש ממנה לחזור על השאלה.
"השמיים מדהימים היום, נכון?" שאלה ג'ני. "כן, כול פעם מחדש המראות האלו תופסים אותי לא מוכנה, הם כובשים את ליבי וממלאים אותי בהתפעלות" אמרתי בעוד חיוך מטופש נמרח על פני.
העיניים שלה הסתכלו ישר אל תוך שלי, ואוויר הלילה הנקי אשר מילא את ראוי כאילו הוחלף בגז מרגיע, התמלאתי באופוריה שלא היה ברור מניין צצה, ובנינוחות. ופתאום, בפרץ לא מובן של ביטחון עצמי והחלטיות התקרבתי אליה ונשקתי לה על שפתיה.
נכתב לפני 3 שנים ו-7 חודשים
קר מאוד בחוץ, אני מרגיש את משבי הרוח הקפואה הנכנסים לחדרי דרך החלון הפתוח. בדיוק לפני כמה דקות נתן הביג-בן את שנים עשר הצלצולים והכריז על כניסת העולם שלנו למילניום חדש. אז עכשיו התאריך הוא הראשון בינואר שנת 2000. והקור בחוץ הוא אותו קור לונדוני שמאפיין את תחילתה של כול שנה חדשה בעיר הזו. רוב האנשים כנראה ברגעים אלו יושבים ליד השולחן יחד עם משפחותיהם, שותים יין, או לי איזה משקה אלכוהולי מעט יותר חזק. ומנסים לדמיין לעצמם את השנה או אולי אפילו את השנים הקרובות. מה הם יעשו, לאן ילכו, ועוד הרבה מאוד דברים שאין להם שום דרך לדעת או לחזות באמת.
הישיבה ליד השולחן והשתייה אולי מעניינים את רוב האנשים, אך אני לא רואה בהם שום דבר מושך. אומנם, זה לא תמיד היה כך. עוד לפני ארבע שנים אני ישבתי יחד עם כול חברי מסביב לשולחן, צחקתי וחלמתי יחד איתם. אך באותו לילה לפני ארבע שנים אני הייתי צריך לחזור מוקדם הביתה. כמה שעות לפני תחילת החגיגות התקשר אלי הבוס שלי ודרש שאגיע יום למחרת לעבודה מכיוון שהיה עניין שלא היה ניתן לדחות את הטיפול בו אפילו לא ביום אחד. אני ידעתי שלא אוכל להגיע יום למחרת לעבודה אם לא אשן לפחות חמש שעות לפני כן. וכך בשעה אחד בלילה יצאתי אל רחובות העיר לונדון בדרכי הביתה. הקור בחוץ היה מקפיא ולכן החלטתי לתפוס רכבת תחתית במקום ללכת ברגל. ירדתי אל מתחת לאדמה בכניסה הקרובה ביותר למתחם הרכבת התחתית ועליתי במהרה על הרכבת שנסעה לכיוון בייתי.
בתוך קרון הרכבת הסתכלתי סביבי וראיתי שלא היה אף מקום פנוי לשבת בו, אז נעמדתי והחזקתי בידיות המיועדות לכך שהשתלשלו מהתקרה.
לא הייתי מסוגל אפילו לתאר לעצמי עד כמה הדקות הקרובות עמדו לשנות אותי.
מתוך חוסר בדברים שיכולתי לעשות התחתי לאט לאט להביט בסובבים אותי.
הדבר הראשון שתפס את עיניי היה בחור צעיר, שישב עם הפנים אלי. אני לא בטוח עד כמה צעיר הוא באמת היה אך לי הוא ניראה כבן 26 בערך. הוא היה לבוש חליפה זולה למדי, וחבש על ראשו כובע ברט. מה שתפס את עיניי בבחור הייתה העובדה שהעניבה של חליפתו נראתה לי תחילה עקומה. אך לאחר התבוננות קלה ראיתי פתאום שהיא אינה עקומה אלא קרועה, בנוסף שמתי לב שגם בחליפתו יש מספר קרעים קטנים, ועל החלק הימני של לסתו התחתונה היה סימן אדום גדול. כול הפרטים האלו גרמו לי לתהות מה הביא את הבחור הצעיר הזה אל הרכבת התחתית במראה כזה בזמן שכול השאר חוגגים אי שם למעלה על האדמה את השנה החדשה.
מכיסו של הבחור הציץ מחזיק מפתחות שבור בצורת לב, כאשר על החצי שעדיין היה שלם היה אפשר לראות את הבחור עצמו, ועל החצי השני, שהבחור ככול הנראה שבר בכוח וזרק על הרצפה מתחתיו ( יכולתי לראותו ליד רגלו הימנית של הבחור) הייתה אישה בלונדינית נאה. בנוסף עיניו של הבחור נראו שתויות במעט אך גם מלאות פחד וחרטה. לאחר מעט חשיבה ותהיה הגעתי למסכנה שככול הנראה שאדם ישב כעט לפני עבר פרידה הערב והחליט לבלות את החגיגות בבר. שם הא ניקלע לאחד מקרבות הברים שהיו כה נפוצים בלונדון בחג המולד. אני אינני יודע אם המסכנה שאליה הגעתי היא נכונה, אך התהליך הלהיב אותי עד כי כך שביליתי באותה השנה את כול שארית החגיגות במעבר בין רכבות תחתיות ותהיה וניסיונות לנחש את השתלשלויות האירועים שהביאו כול אחד ואחד מהאנשים שראיתי למקום הזה בזמן הזה.
ושנה לאחר מכן הבאתי איתי מחברת, והתחתי לכתוב לעצמי את כול הסיפורים והשתלשלויות האירועים שאליהם הגעתי במחשבותיי והבחנותיי.
כיום יש לי כבר הרבה מאוד עמודים של הסיפורים האלו, ומחר בבוקר אני מתכוון להוסיף אליהם את כול אותם סיפורים שאני אמצא ואגלה היום. ולאחר מכן לשלוח את כול אלו למספר הוצאות לאור, בבקשה ובתקווה להוציא אותן בתור ספר. ואני יכול כמובן לשבת עכשיו ולהתחיל לתהות מה יקרה לאחר מכן, והאם יוציאו את הספר שלי לאור בסופו של דבר. אך כפי שאמרתי, השעה היא עשרים דקות לאחר כניסת במילניום החדש, ואני עומד לצאת עכשיו אל הרכבת התחתית, כמדי שנה, ולרדוף אחר סיפורים חדשים. אז תאחלו לי בהצלחה !.
נכתב לפני 3 שנים ו-9 חודשים
The Bullet

Flying fast
Towards the target
Nothing to disturb me
From my flight

I'm almost there
I hear it beating
It's gonna stop
It will not last

And then I hit
The blood is dripping
I've reached my target,
A poor mans' heart

נכתב לפני 3 שנים ו-10 חודשים
קבוצות קריאה:
הקוראים:
  • לפני 4 חודשים תולעת ספרים בת מגבעתיים
  • לפני 5 חודשים gp200 בת 24 מtel aviv
  • לפני 8 חודשים יוסי בן 22 מרחובות
  • לפני שנה ו-4 חודשים Michal בת 23 מרחובות
  • לפני שנתיים ו-2 חודשים תתי בן 17 מתל אביב
  • לפני שנתיים ו-4 חודשים אלון דה אלפרט בן 44 ממודיעין
  • לפני שנתיים ו-4 חודשים אנקה בת מקרית אתא
  • לפני שנתיים ו-8 חודשים SHIRA בת 15 מאיפשהו
  • לפני שנתיים ו-9 חודשים טל בת 20 מממלכת בני הלילית
  • לפני שנתיים ו-11 חודשים אור בן 25 מחיפה
  • לפני שנתיים ו-11 חודשים matrix בן 17 מאי שם
  • לפני שנתיים ו-11 חודשים alongopro בן 21 מחיפה
  • לפני שנתיים ו-11 חודשים אביבה בת 57 מתל אביב
  • לפני שנתיים ו-11 חודשים ◕‿◕ ^חדת-קרן^ ◕‿◕ בת 17 מקופסת עפרונות *מע״ךתאומה*
  • לפני 3 שנים ו-3 חודשים 99Dark_Lady בת 17 מפתח-תקווה
  • לפני 3 שנים ו-3 חודשים ילדת~כוכבים בת 18 מרחוב גארדם
  • לפני 3 שנים ו-3 חודשים גרייס בת 18 מארץ לעולם לא
  • לפני 3 שנים ו-4 חודשים sharon בת 24 מהרצליה
  • לפני 3 שנים ו-4 חודשים eucalyptus בת 27 מנתניה
  • לפני 3 שנים ו-6 חודשים קרפ צרפתי בן 23 מתל אביב
  • לפני 3 שנים ו-6 חודשים akonsharon1 בן 23 מרחובות
  • לפני 3 שנים ו-7 חודשים Primrose בת 17 מדרך פריווט
  • לפני 3 שנים ו-7 חודשים מישהי עם כנפיים-מע''ך בת 16 מקופסת עפרונות *קרןתאומה*
  • לפני 3 שנים ו-8 חודשים POLLO בן 17 מארץ החתולים
  • לפני 3 שנים ו-9 חודשים זאבה~ בת 19 מחלום אבוד
  • לפני 3 שנים ו-9 חודשים ~Gaigula~ בת 15 מהבית שלי
  • לפני 3 שנים ו-9 חודשים אפרת בת 20 מעבר להיגיון
  • לפני 3 שנים ו-9 חודשים sunwing בת 20 מgotham city
  • לפני 3 שנים ו-9 חודשים ~RAIN~ בת 16 משבע הממלכות
  • לפני 3 שנים ו-10 חודשים Mona בת 7 מJerusalem
  • לפני 3 שנים ו-10 חודשים יקירוביץ' בן 27 מתל אביב
  • לפני 3 שנים ו-10 חודשים אחד העם בן 42 מתל אביב
  • לפני 3 שנים ו-11 חודשים תותית בת 18 מתל אביב
  • לפני 4 שנים מוּמוּ בת 17 משומקום, נודדת עם הסוס השחור שלי
  • לפני 4 שנים מישל בת 17 מכדור הארץ
  • לפני 4 שנים Meow בת 17 מbookville
  • לפני 4 שנים ו-1 חודשים Ortash בן 18 מחלום של פסיכופת
  • לפני 4 שנים ו-1 חודשים argo - Woodie <FONT COLOR=RED> בן 16 מimpel down
  • לפני 4 שנים ו-1 חודשים הבלגית המעופפת בת 19 מהצוללת הצהובה
  • לפני 4 שנים ו-1 חודשים מכשפה בת 16 מחדרה
  • לפני 4 שנים ו-1 חודשים סאפפו בת 18
  • לפני 4 שנים ו-1 חודשים מאי בת 19 מsomewhere over the rainbow
  • לפני 4 שנים ו-1 חודשים אור בן 17 מ.
  • לפני 4 שנים ו-2 חודשים הזאב השחור בן 18 ממקום כול שהוא
  • לפני 4 שנים ו-2 חודשים קומרו בן 19
  • לפני 4 שנים ו-2 חודשים סנונית בת 22 מfar far away
  • לפני 4 שנים ו-2 חודשים עורבני_חקיין ♥ (mockingjay) בת 20 מפאנם
  • לפני 4 שנים ו-2 חודשים מכורה לדמיון בת 27 מהמרכז
  • לפני 4 שנים ו-2 חודשים שני דוב בת 25 מרמת גן
  • לפני 4 שנים ו-2 חודשים פוליאנה :-) בת 24 מארץ לעולם לא.



©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ