“ספר על אובדן, על אומץ, על בחירה... העיר האלג'ירית – צרפתית אוראן היא עיר רדומה, פסיבית, עצלה ותושביה עסוקים במחשבותיהם בעיקר בעשיית כסף. זהי עיר קולוניאלית, בימים בהם במערב שליטה על עמים וארצות אחרות הייתה מושא שבח וגאווה. כמובן, שכל גיבוריו של הספר הם Pied-Noir, דהיינו מתיישבים צרפתים לבנים, לא הילידים האלג'ירים שלא ממש נחשבו אז. יום אביבי אחד מתחילות להופיע חולדות מתות ברחבי העיר. הן בכל מקו”

“אלבר קאמי, פרט להיותו סופר, הוא גם הוגה דעות ומכאן שכל יצירותיו נקראות כאילו בא להביע הגותו בצורה כזו או אחרת. הזר הוא סיפורו של מרסו, פקיד מכס באלז'יר, שכל חייו מבקש להדגיש ששום דבר לא חשוב והכל חסר משמעות. הוא פשוט חי את החיים עצמם ודי בזאת. קאמי אכן הצליח להציג חיים כפשוטם, וככל שנטרח לא נצליח למצוא משמעויות נסתרות. אין פשוט כחיים עצמם. מרסו שב מקבורת אמו, קבורה בה לא בכה ולא הראה שום הלך רוח”

“עלילת הספר מתרחשת בח'רטום אשר בסודאן. גיבור הספר אדם כסחי אשר נולד נכה רגליים. כסחי מתעלה על הנכות שלו ומצטרף לחבורות הילדים החיים ברחובות. יחד הם עוזרים אחד לשני לשרוד ניזונים משיירים של מסעדות מסניפים ומוצצים דבק כדי להתמסטל. מה עובר על ילד עני שרגליו משותקות וכל יום בשבילו הוא הישרדות? חבורות הרחוב הן אכזריות ויש ריבים על טריטוריה ומזון. כדי לשכוח את קשיי היום נוהגים הילדים להסניף דבק עד או”

“אוי, ממה להתחיל? שרווח לי כשזה נגמר? סיפור המסגרת די פשוט: "גיבור" הספר, בארדאמי, נע ממקום למקום. את המקומות בחר המחבר בקפידה. זה מתחיל בחזית שדות הקטל של מלחמת העולם הראשונה, נמשך במקלט של פצועי המלחמה בפריז, משם אל קולוניה צרפתית במערב אפריקה (קמרון? סנגל?), אחר כך במעין ספינת עבדים לניו יורק, וממנה אל דטרויט בירת תעשיית הרכב האמריקנית, ומשם חזרה לצרפת. בכל מקום רע לו. האנשים איומים וזוכים”

“ספר על אובדן, על אומץ, על בחירה... העיר האלג'ירית – צרפתית אוראן היא עיר רדומה, פסיבית, עצלה ותושביה עסוקים במחשבותיהם בעיקר בעשיית כסף. זהי עיר קולוניאלית, בימים בהם במערב שליטה על עמים וארצות אחרות הייתה מושא שבח וגאווה. כמובן, שכל גיבוריו של הספר הם Pied-Noir, דהיינו מתיישבים צרפתים לבנים, לא הילידים האלג'ירים שלא ממש נחשבו אז. יום אביבי אחד מתחילות להופיע חולדות מתות ברחבי העיר. הן בכל מקו”

“אלבר קאמי, פרט להיותו סופר, הוא גם הוגה דעות ומכאן שכל יצירותיו נקראות כאילו בא להביע הגותו בצורה כזו או אחרת. הזר הוא סיפורו של מרסו, פקיד מכס באלז'יר, שכל חייו מבקש להדגיש ששום דבר לא חשוב והכל חסר משמעות. הוא פשוט חי את החיים עצמם ודי בזאת. קאמי אכן הצליח להציג חיים כפשוטם, וככל שנטרח לא נצליח למצוא משמעויות נסתרות. אין פשוט כחיים עצמם. מרסו שב מקבורת אמו, קבורה בה לא בכה ולא הראה שום הלך רוח”

“עלילת הספר מתרחשת בח'רטום אשר בסודאן. גיבור הספר אדם כסחי אשר נולד נכה רגליים. כסחי מתעלה על הנכות שלו ומצטרף לחבורות הילדים החיים ברחובות. יחד הם עוזרים אחד לשני לשרוד ניזונים משיירים של מסעדות מסניפים ומוצצים דבק כדי להתמסטל. מה עובר על ילד עני שרגליו משותקות וכל יום בשבילו הוא הישרדות? חבורות הרחוב הן אכזריות ויש ריבים על טריטוריה ומזון. כדי לשכוח את קשיי היום נוהגים הילדים להסניף דבק עד או”

“אוי, ממה להתחיל? שרווח לי כשזה נגמר? סיפור המסגרת די פשוט: "גיבור" הספר, בארדאמי, נע ממקום למקום. את המקומות בחר המחבר בקפידה. זה מתחיל בחזית שדות הקטל של מלחמת העולם הראשונה, נמשך במקלט של פצועי המלחמה בפריז, משם אל קולוניה צרפתית במערב אפריקה (קמרון? סנגל?), אחר כך במעין ספינת עבדים לניו יורק, וממנה אל דטרויט בירת תעשיית הרכב האמריקנית, ומשם חזרה לצרפת. בכל מקום רע לו. האנשים איומים וזוכים”