ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 12 ביוני, 2019
ע"י מורי
ע"י מורי
"ההרסני והאכזרי מכל התופעות החמורות הרבות שעשו שמות במדינה היה הטרור של סוחרי הסמים. עד מערכת הבחירות של 1990 נרצחו ארבעה מועמדים לנשיאות... החריבה בהתפוצצות אפוקליפטית משאית עמוסה שתי טונות של חומרי נפץ את הבניין הענקי של המשרד לבטחון פנים, הרגה שבעים בני-אדם, פצעה שבע מאות ועשרים... באותה שנה עצמה (1989) התפוצצה פצצה במטוס נוסעים... וגרמה למותם של מאה ושבעה בני-אדם... ב-27 בפברואר 1980, השתלטו שישה-עשר לוחמי עילית של אם-19* על שגרירות הרפובליקה הדומיניקנית... במשך שישים ואחד יום היו כמעט כל אנשי הסגל הדיפלומטי שכיהנו באותה עת בקולומביה, ובהם שגרירי ארצות הברית, ישראל והווטיקן, מוחזקים בשגרירות כבני ערובה." (ע"מ 150-153)
"שנים אחדות קודם לכן היו סוחרי הסמים באפנה, בזכות ההילה הדמיונית שהקיפה אותם. הם נהנו מחסינות מוחלטת, אפילו מיוקרה עממית מסוימת בזכות פעולות הצדקה שעשו ברבעים שגדלו בהם כילדי שוליים." (עמ' 206)
במשך שנים ארוכות, ובמיוחד בעשורים השבעים, השמונים ותחילת התשעים, של המאה ה-20, סבלה קולומביה מטרור קטלני מצד סוחרי הסמים. ארה"ב סבלה מאוד מייצור הסמים הקולומביאני. סוחרי הסמים הרוויחו הון, התחזקו, הקימו צבאות סביבם והיו בלתי חדירים. הממשל האמריקאי דרש את הסגרתם והסכם הסגרה כזו אכן נחתם ועורר את זעמם של סוחרי הסמים מהחשש להסגרה לארה"ב. חטיפה של עשרה מקורבים לשלטון ולתקשורת ב-1990, הביאה לכתיבת הספר ע"י מארקס. בספר דחוס, שאין בו רגע דל, מתוארות החטיפות, מצבה של קולומביה השרויה בטרור חמור, הניסיונות לשחרר את החטופים, השינויים בחוק שדרשו החוטפים, ובראשם הארכי פושע, פאבלו אסקובר הנודע. אסקובר דרש ביטול ההסגרה, כלא פרטי שימנע את הפגיעה בו ובטחון למשפחתו ולמקורביו. כדי לקצר סיפור ארוך הוא קיבל הכל. האם כך זה נגמר עבורו?
ב-328 עמודים (כולל פתיחת הבהרה מאות אילנה המרמן המתרגמת) מפורטים, מובאת תמונה שלא תיאמן של מדינה שהמוות בה לא מבחין בין טובים ורעים, הרעים אינם תמיד רעים והטובים אינם תמיד דורשי טוב ועושי טוב. מארקס הביא לפנינו את כל הצדדים, חודשים של המצאות תחת ידי חוטפים רעולי פנים, אי ידיעה האם משתחררים, מתי ואם בכלל יצאו מזה בחיים.
לנו נדמה לפעמים שאנו מצויים תחת טרור תמידי ולוחץ. קולומביה, נדמה לאחר קריאת ספר זה, שברה כל שיא אפשרי: אלפי הרוגים, פיצוצים אדירים, אישים פוליטיים נהרגים שוב ושוב, ארה"ב לוחצת על הסגרה והטרור מסלים שוב ושוב למרות סיוע כספי של ארה"ב לממשל הקולומביאני וצבאי של בריטניה. מארקס, בכתיבה עיתונאית משובחת, מביא סיפור של מדינה ללא מנוח. כשקוראים, נעשים חסרי מנוחה.
*אם-19 היתה תנועת גרילה, שעל אף עיסוקה בסמים, נתנה ידה גם בפוליטיקה
33 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
הספר אינו מבהיל. הוא עובדתי וכמעט יבשושי לנוכח מדינה החיה בצל סמים.
|
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
נשמע מבהיל אבל בה בעת מרתק.
|
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
סקאוט, ממש לא. מסופר לרוב איך הסתדרו החטופות בעיקר במקום שביין, איפור ולבוש, ואיך
פעלו בעליהן הבכירים לשחרורן. כרוניקה של מדינה השבויה בחלום בלהות.
|
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
נשמע ספר עם הרבה רוע ומוות ללא אבחנה. למרות העובדה שניכר שצריך לקריאת ספר כזה עצבים מברזל, טוב שמרקס כתב מסמך תעודי זה. לחשוף את הקוראים לעולם הפשע.
ואני חשבתי שהטרור בארצנו הוא בלתי נסבל ובקנה מידה מפלצתי. אז חשבתי. |
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
טוב, המילה חדש לא התייחסה ל... חדש מהניילונים. אני לא מדבר על כתיבה חופשית.
דווקא הספר הזה ואנדרגראונד נצמדים למה שהיה ובלי ממש אג'נדה חבויה.
|
|
|
בוב
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
לא אמרתי חדש, אמרתי פורץ דרך. בכל זאת עברו כ-60 שנה מאז.
לז'אנר הזה קוראים ניו-ג'ורנליזם, או "עיתונות הגונזו", שם שהנטר ס. תומפסון מחבר "פחד ותיעוב בלאס וגאס" נתן ומי שהיוו את אחד מאבות סגנון הכתיבה הזה.
עיקרו הוא סגנון כתיבה ותפיסה עיתונאית המאופיין בכתיבה חופשית ואישית המעמידה את האובייקטיביות בספק ואת העיתונאי ועולמו במרכז כבעלי עמדה ותפקיד חברתי. |
|
|
בת-יה
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
כתיבה עיתונאית - היסטורית על מאורעות שהיו היא לא ז'אנר חדש. לאורך כל ההיסטוריה נכתבו ספרים מסוג זה.
|
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
ואם כבר, בוב, אז גם אנדרגראונד של מורקמי, הבא לחקור התקפת טרור ביפן
ברכבת התחתית. ספר מהמם. הנה מצאנו כבר שלושה בז'אנר חדש.
|
|
|
בוב
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
צב, גם 'בדם קר' של טרומן קפוטה כתוב יותר כתחקיר עתונאי מאשר רומן.
זה לא גורם לו ליפול בשום צורה. להפך, הוא פורץ דרך בעולם הספרותי.
|
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
צב, בהחלט לא רומן.
עמיחי, מעניין איך עסקי סמים מנהלים מדינות שלמות. |
|
|
עמיחי
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה. נשמע מרתק.
היום יש מצב דומה לזה במכסיקו. אולי קצת פחות גרוע. גם אצל שכנתנו לבנון היו הרבה שנים שאנדרלמוסיית מלחמת האזרחים הייתה כרוכה בעסקי סמים. |
|
|
צב השעה
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
אה, זה לא רומן?
כי בגב הספר כתוב "סיפור מתח הנקרא בנשימה עצורה", והספר יצא בסדרת ספריה לעם של עם עובד - שהיא סדרת הפרוזה של ההוצאה. אבל אם זה בכל זאת ספר תיעודי, כמובן שההערה שלי לא תופסת. |
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
Tamas, בספר דמותו של אסקובר אינה תופסת מקום רב למרות חשיבותה.
|
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
צב, הרי לא מדובר ברומן. מדובר בתיעוד של פרשה כואבת במדינה מדממת.
|
|
|
צב השעה
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
השאלה היא
אם "כתיבה עיתונאית", גם אם היא משובחת, מתאימה לרומן.
כשאני קורא ספר אני רוצה לקרוא סיפור ולא כתבה או מאמר. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
נשמע טוב.
לא ידעתי שמארקס כותב ככה.
סקירה יפה. |
|
|
Tamas
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
כנראה דמותו של אסקובר מרתקת עם כל הסרטים והסדרות שעשו עליו. בדיוק השבוע הוקרן הסרט עליו עם פנלופה קרוז וחוויאר בארדם.
|
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
מאוד אינטנסיבי מלא התרחשויות.
תיארת יפה את כל ההמולה.
|
|
|
משה
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
נשמע מרתק, תודה. יש גם את הסידרה נרקוס ששתי העונות הראשונות והמרתקות שלה עוקבות בדיוק אחר עלייתו ונפילתו של פאבלו אסקובר.
|
33 הקוראים שאהבו את הביקורת
