הספר חקיין הקולות יצא לאור ב1978. בשנה זו נולדתי והיום 46 שנה לאחר שיצא לאור זכיתי לקרוא אותו. קראתי בעבר מספר ספרים של ברנהרד שתורגמו לעברית: הספר 'כן' שגם הוא יצא בספריית רות. 'חוטב העצים' ו'הטובע' שיצאו בבבל הוצאה לאור.
חקיין הקולות שיצא ממש בימים אלו הוא ספר מיוחד מאוד. הוא כולל סיפורים קצרים מאוד. עמוד אחד או שניים ומתעסק בנושאים רבים בהם: מוות, שיגעון, שנאה לאוסטריה ותיעוב כללי של המין האנ

מה ההבדל בין שלם למושלם?

שלם הוא דבר שלא נפגם, נשבר או חסר באופן כלשהו. התאור מתאים למדדים פיזיים או למדדים שאינם פיזיים, אבל ניתנים לכימות.

מושלם הוא תואר שעוסק ביתרונות הדבר, ערכים שאינם ניתנים לספירה או למדידה, ואין לו קשר עם השלמות הפיזית.

לדוגמה, עוגה היא שלמה אם לא נגסו בה או חתכו או פרסו ממנה (אפילו לא יישור דקיק שאחריו מהדקים את דפנות התבנית החד-פעמית לטשטש את הפשע), ואין זה משנה

אני שורדת. כבר כמה שנים טובות שאני לא ממש חיה. בעצם אולי אף פעם לא באמת חייתי. דור שני, עם אמא שעברה את המצור בירושלים. לחסוך לחסוך לחסוך שיננו באוזני, אף פעם אי אפשר לדעת מתי לא יהיה. מותגים? הצחקתם אותי. נעלים- רק אצל הפרסי במדרחוב אחרי ויכוח קולני ואיום של אמי שתצא מהחנות. איך שנאתי לקנות בגדים ונעליים. נשבעתי שכשאהיה גדולה אני אקנה מבלי לעמוד על המקח. ועכשיו אני גדולה, והחיים שלי הם אוסף מטלות

לסקאוט היקרה,

לפני שהכרתי אותך, הייתי בודד. זה לא שסבלתי במיוחד מהבדידות, זה פשוט היה המצב. למען האמת, היה לי באותה תקופה בסדר גמור להיות לבד ללא זוגיות, זה היה איזור הנוחות שלי.
אבל אז הופעת באתר. והתחלנו להתכתב. בהתחלה זה היה ידידותי, אבל עצם זה שמדובר באתר באינטרנט, גרם לי להעיז, ולצאת מאיזור הנוחות שלי.
בסופו של דבר גם התחלנו להיפגש. והמפגשים רק הלכו וגברו. והאווירה נהייתה שונה ואחרת. כיו

אישה בברלין
בזמן האחרון יצא לי לקרוא ספרים שתוכנם קשה רווי אלימות ואכזריות
כלפי אנשים ובמיוחד כלפי נשים . לפעמים אני מרגישה צורך לצאת מתוך
הבועה המוגנת והצרה שלי ולקרוא אוטוביוגרפיות וסיפורים אמתיים על הצד האפל והבוטה
יותר של החיים ועל אלו שלא חוו רק מנעמים וחיים קלים סטייל "מעושרות"
או שאר זיבלונים טלויזיוניים מזן ה"ריאליטי-עאלק".
לאחר שנים של קריאת "רומנים למשרתות" מהז'אנר הרומנטי, מתוך ר

הרומן הזה, "הנערה מהדואר" מתאים מאוד לימינו אנו, למרות שנכתב לפני כמעט 70 שנה. זוהי הגירסה הטרגית של סיפור סינדרלה, גירסה שאין בה נעל זכוכית ולא אביר חלומות. זהו פשוט סיפור על בחורה שמגג העולם היא מוטחת בחזרה לתהום.

שטפן צוויג, מחבר הספר, הוא נציג מושלם של תרבות וינה הישנה שנגזלה לעד עקב עליית הנאצים לשלטון. הוא היה ביוגרף, כתב מחזות, עיתונאי, מחבר סיפורים קצרים ומחבר רומנים. לאחר שהיטלר עלה לש

מדהים לקרוא ספר שנכתב בין שתי מלחמות העולם ומרגיש חדש ורענן כאילו נכתב אתמול. התירגום המעולה של <mark>טלי קונס</mark> מאפשר קריאה נטולת מאמץ, כאילו זהו ספר מקור ולא ספר מתורגם והתחושה הכללית היא כשנתקלים אחת לכמה זמן (אחת להרבה זמן, אם נהיה כנים) בספר ממש טוב, אפילו מעולה!

צווייג הפתיע אותי בשני דברים, כסופר, גבר בן למעמד בינוני גבוה, סלבריטי אמיתי בתקופתו הוא מצליח לכתוב מחסור ונשיות בצורה משכנעת ביותר. הו

התעוררתם בסביון. לא, סליחה, בבוורלי הילס. וואלה. מה תרצו לארוחת בוקר? מה תרצו ללבוש? את מי לפגוש?
הנערה שמצייר צווייג ברומן "הנערה מהדואר" היא נערה ממוצעת, נעימת מראה, פשוטת משפחה ודלת אמצעים. היא מגיעה בהזמנה של דודתה, שמעולם לא הכירה, לחופשה במלון ולחיי רווחה שמעולם לא הכירה אבל במהרה התמכרה אליהם, ובמהרה נבעטה מתוכם אל דלותה שלה. צווייג יוצר כאן רומן חברתי המתאר את חיי החברה של אוסטריה אחרי מל

צוויג, שבשנים האחרונות היקף יצירתו הולך ומתגלה, כתב בעיקר ביוגרפיות מרהיבות ונובלות רבות. יש אפילו הטוענים שהוא הסופר היחיד שעיקר התמחותו הייתה, לא סיפורים קצרים, ולא רומנים באורך מלא, אלא נובלות. למעשה "הנערה מהדואר" הוא אחד משני הרומנים הגמורים היחידים שצוויג כתב בחייו. זה רומן שנכתב ממש לפני מותו-התאבדותו, ויצא לאור לראשונה רק אחרי 40 שנה, כך שמלבד אמירה על גרמניה שבין המלחמות וערב עליית הנאצים