מאה וארבע אסוציאציות חופשיות והמצאות-מחשבה, כך תיאר תומס ברנהרד (1989-1931), את הרשימות הקצרות שבספר חקיין הקולות, אוסף אנקדוטות קודרות ומשעשעות כאחת, המתכתבות עם מסורת הכתיבה של כמה מענקי הספרות הגרמנית - יוהאן וולפגנג פון גתה, פרידריך שילר, היינריך פון קלייסט ופרנץ קפקא - והעוסקות כולן בנושאים המוכרים מיצירותיו האחרות שקנו לו את תהילתו – מוות, שיגעון, יחס אמביוולנטי לטבע ואיבה יוקדת לחברה האוסטרית.

ספרו של תומס ברנהרד, שיצא לאור בשנת 1978, פורש את עלילותיהן של דמויות רבות – פילוסופים וסופרים, מוזיקאיות ומשוררות, שחקנים ורקדנים, שופטים ופרופסורים, ראשי ערים, מנהלים ונשיאים, יצרני נשק, חדרניות, מורות, פועלים ופועלות - כולן על פרשת דרכים שמשבשת את חייהן. בסגנונו המזוקק לוכד ברנהרד את הרגע המכונן הזה וחושף דרכו את הכאב והאבסורד של החיים האנושיים. בכמוסת רעל מרוכזת מזקק חקיין הקולות לתמצית פרועה את יצירת ברנהרד כולה.

לספר מצורפת אחרית דבר מאת המתרגמת טלי קונס.

תומס ברנהרד

תומאס ברנהרד (בגרמנית: Thomas Bernhard‏; 9 בפברואר 1931 הרלן, הולנד - 12 בפברואר 1989 גמונדן, אוסטריה) היה מחזאי וסופר אוסטרי, מחשובי הסופרים והמחזאים בשפה הגרמנית במחצית השנייה של המאה העשרים. מספריו בעברית: בטון (הוצאת הקבוץ המאוחד, 1991) כוחו של הרגל (הוצאת בית צבי, 1991) אחיינו של ויטגנשט... המשך לקרוא

שם הספר
בטון
אחיינו של ויטגנשטיין - פרוזה אחרת #
מחיקה
הלדנפלאץ - שני מחזות
ילד - אוטוביוגרפיה (ברנהרד) #5