“לפני יומיים ישבתי על ספסל מחוץ ל״דודו״ בר, בנחלת בנימין. אני לקוח קבוע אצלם. שעות הערב ונעים. יוני כמעט נגמר. עצרתי שם אחרי משמרת. הזמנתי בירה והמשכתי לקרוא את הספרון הקטן והמרתק הזה, שהוא בעצם אסופת כתבים של פלוטרכוס, פילוסוף והיסטוריון יווני, אותם שלח לחברו שביקש ממנו עצה ודבר או שניים על אמנות החיים ושלוות הנפש. המשכתי לקרוא, לגמתי מהבירה. קראתי את הספר עד לרגע בו נלקח ממני, נשמט באחת בתנועה מה”

“אין בידי את תרגומו של ארואטי אלא של אהרן שבתאי ואולם הוא לא מופיע משום מה תחת הומרוס ויצא בהוצאת שוקן. מה דעתי על הספר שנחשב אולי שני לתנ״ך בחשיבותו למרות שכנראה נכתב לפני התנך? נו טוב, ידוע הוא כי מדובר בספר עליו התחנכו כל אנשי התרבות הגדולים בכל הזמנים ושעבר מפה לאוזן בשירה עד המאה הראשונה, חלק בפפירוסים וחלקים אחרים פה ושם אבל בעיקר מדור לדור בעל פה. מוכר לכם? כן, משהו שמזכיר את הגדת פסח.”

“בעידן שלנו, נדמה שהסטואיקנים לא היו שורדים. אנחנו בעידן שבו מדגישים כי חשוב לפרוק את הכאב, להתמרר מדי פעם זה בסדר. לא לתמיד, אבל זו לא בושה לחשוף את העובדה שאת/ה פגיע/ה. ובו בזמן, הרבה דברים מהגיגיו למי שנחשב כאחד השליטים הנאורים ביותר בתולדות האנושות, רלוונטיים אלינו גם אם זה נדמה מובן מאליו. מרקוס אורליוס פורש את משנתו כלפי החיים. לא מדובר בפילוסופיה אבסטרקטית, אלא במעין מדריך לחיים טובים. מה”

“ידידות היא אבן יסוד בכל צורה של חברה אנושית. ומה יכול לחדש לנו גדול האורטורים והאינטלקטואל הגדול של הרפובליקה הרומית בנושא? אף על פי שחלק מן התובנות מוכרות (בעיקר בעידן פריחת הקואצ’רים ודומיהם) הדיון בהם מעורר מחשבה, כמו גם הדקויות העולות תוך כדי בחינת המושג ידידות. הדיון על ידידות מתקיים בין שלוש דמויות, כאשר גאיוס לאליוס (שבמקור שמו מופיע בראש החיבור),מדינאי וגנרל רומי, מוביל אותו. הבסיס”

“לפני יומיים ישבתי על ספסל מחוץ ל״דודו״ בר, בנחלת בנימין. אני לקוח קבוע אצלם. שעות הערב ונעים. יוני כמעט נגמר. עצרתי שם אחרי משמרת. הזמנתי בירה והמשכתי לקרוא את הספרון הקטן והמרתק הזה, שהוא בעצם אסופת כתבים של פלוטרכוס, פילוסוף והיסטוריון יווני, אותם שלח לחברו שביקש ממנו עצה ודבר או שניים על אמנות החיים ושלוות הנפש. המשכתי לקרוא, לגמתי מהבירה. קראתי את הספר עד לרגע בו נלקח ממני, נשמט באחת בתנועה מה”

“אין בידי את תרגומו של ארואטי אלא של אהרן שבתאי ואולם הוא לא מופיע משום מה תחת הומרוס ויצא בהוצאת שוקן. מה דעתי על הספר שנחשב אולי שני לתנ״ך בחשיבותו למרות שכנראה נכתב לפני התנך? נו טוב, ידוע הוא כי מדובר בספר עליו התחנכו כל אנשי התרבות הגדולים בכל הזמנים ושעבר מפה לאוזן בשירה עד המאה הראשונה, חלק בפפירוסים וחלקים אחרים פה ושם אבל בעיקר מדור לדור בעל פה. מוכר לכם? כן, משהו שמזכיר את הגדת פסח.”

“בעידן שלנו, נדמה שהסטואיקנים לא היו שורדים. אנחנו בעידן שבו מדגישים כי חשוב לפרוק את הכאב, להתמרר מדי פעם זה בסדר. לא לתמיד, אבל זו לא בושה לחשוף את העובדה שאת/ה פגיע/ה. ובו בזמן, הרבה דברים מהגיגיו למי שנחשב כאחד השליטים הנאורים ביותר בתולדות האנושות, רלוונטיים אלינו גם אם זה נדמה מובן מאליו. מרקוס אורליוס פורש את משנתו כלפי החיים. לא מדובר בפילוסופיה אבסטרקטית, אלא במעין מדריך לחיים טובים. מה”

“ידידות היא אבן יסוד בכל צורה של חברה אנושית. ומה יכול לחדש לנו גדול האורטורים והאינטלקטואל הגדול של הרפובליקה הרומית בנושא? אף על פי שחלק מן התובנות מוכרות (בעיקר בעידן פריחת הקואצ’רים ודומיהם) הדיון בהם מעורר מחשבה, כמו גם הדקויות העולות תוך כדי בחינת המושג ידידות. הדיון על ידידות מתקיים בין שלוש דמויות, כאשר גאיוס לאליוס (שבמקור שמו מופיע בראש החיבור),מדינאי וגנרל רומי, מוביל אותו. הבסיס”