“ברגע שבין זיכרון לעצמאות, חשבתי לעצמי כשאני מסיים את הספר, כמה נורא ואירוני לקרוא סיפור על גיבור מלחמה ששב לביתו ביום שבו מציינים את זכרם של אנשים שמעולם לא שבו משדה הקרב. וככה האודיסאה מוכיחה עצמה כסוג של רלוונטית במציאות הישראלית האכזרית שלנו. וככה היא נשארה רלוונטית בכל כך הרבה הקשרים כבר 3000+ שנה. היופי שטמון באודיסאה של הומרוס (או מי שלא היה או היו המחבר/ים), הוא שכולנו מכירים בעל פה את ה”

“"אוי, איך בני האדם נטפלים לאלים; מאיתנו, אומרים הם, באות הרעות, אלא שהם אלה שמתוך פזיזותם זוכים בצרות שלא בהכרח." דברים אלה אומר זאוס לאלים בשיר הראשון באודיסיאה, ולמרות שיש בהם אירוניה, כי לאורך כל סיפורי התלאות של אודיסיאוס מתמרנים האלים את האנשים, הם מבטאים את רוח היצירה, שהמוקד שלה בסופו של דבר הוא הטבע האנושי, על יצריו, חולשותיו וגדולתו. אודיסיאה, שמגוללת את שיבתו של אודיסיאוס ממלחמת”

“האודיסאה נכתבה בסביבות 950 לפנה"ס, כלומר לפני מעל ל-2900 שנים. מדהים שכבר אז נכתב ספר הכולל בתוכו כמעט כל ז'אנר ספרותי שאנו מכירים כיום. הסיפור באודיסאה כולל היסטוריה, פנטזיה, מדע בדיוני, מתח ורומנטיקה. עד היום לא ברור אם אדם אחד בשם הומרוס אכן כתב את הסיפור, הנטייה של רוב החוקרים היא שהומרוס כתב או סיפר סיפור קצר בהרבה ובמהלך השנים הוסיפו קטעים ועיבו את הקיים והתוצאה היא מה שיש לנו היום. ספרים”

“מה דעתי על הספר שנחשב אולי שני לתנ״ך בחשיבותו למרות שכנראה נכתב לפני התנך? נו טוב, ידוע הוא כי מדובר בספר עליו התחנכו כל אנשי התרבות הגדולים בכל הזמנים ושעבר מפה לאוזן בשירה עד המאה הראשונה, חלק בפפירוסים וחלקים אחרים פה ושם אבל בעיקר מדור לדור בעל פה. מוכר לכם? כן, משהו שמזכיר את הגדת פסח. האם היתה מלחמה כזו? כנראה שכן, במאה ה-12 לפני הספירה, זאת אומרת כ300 שנים לפני שהומרוס שר את האיליאדה.”

“ברגע שבין זיכרון לעצמאות, חשבתי לעצמי כשאני מסיים את הספר, כמה נורא ואירוני לקרוא סיפור על גיבור מלחמה ששב לביתו ביום שבו מציינים את זכרם של אנשים שמעולם לא שבו משדה הקרב. וככה האודיסאה מוכיחה עצמה כסוג של רלוונטית במציאות הישראלית האכזרית שלנו. וככה היא נשארה רלוונטית בכל כך הרבה הקשרים כבר 3000+ שנה. היופי שטמון באודיסאה של הומרוס (או מי שלא היה או היו המחבר/ים), הוא שכולנו מכירים בעל פה את ה”

“"אוי, איך בני האדם נטפלים לאלים; מאיתנו, אומרים הם, באות הרעות, אלא שהם אלה שמתוך פזיזותם זוכים בצרות שלא בהכרח." דברים אלה אומר זאוס לאלים בשיר הראשון באודיסיאה, ולמרות שיש בהם אירוניה, כי לאורך כל סיפורי התלאות של אודיסיאוס מתמרנים האלים את האנשים, הם מבטאים את רוח היצירה, שהמוקד שלה בסופו של דבר הוא הטבע האנושי, על יצריו, חולשותיו וגדולתו. אודיסיאה, שמגוללת את שיבתו של אודיסיאוס ממלחמת”

“האודיסאה נכתבה בסביבות 950 לפנה"ס, כלומר לפני מעל ל-2900 שנים. מדהים שכבר אז נכתב ספר הכולל בתוכו כמעט כל ז'אנר ספרותי שאנו מכירים כיום. הסיפור באודיסאה כולל היסטוריה, פנטזיה, מדע בדיוני, מתח ורומנטיקה. עד היום לא ברור אם אדם אחד בשם הומרוס אכן כתב את הסיפור, הנטייה של רוב החוקרים היא שהומרוס כתב או סיפר סיפור קצר בהרבה ובמהלך השנים הוסיפו קטעים ועיבו את הקיים והתוצאה היא מה שיש לנו היום. ספרים”

“מה דעתי על הספר שנחשב אולי שני לתנ״ך בחשיבותו למרות שכנראה נכתב לפני התנך? נו טוב, ידוע הוא כי מדובר בספר עליו התחנכו כל אנשי התרבות הגדולים בכל הזמנים ושעבר מפה לאוזן בשירה עד המאה הראשונה, חלק בפפירוסים וחלקים אחרים פה ושם אבל בעיקר מדור לדור בעל פה. מוכר לכם? כן, משהו שמזכיר את הגדת פסח. האם היתה מלחמה כזו? כנראה שכן, במאה ה-12 לפני הספירה, זאת אומרת כ300 שנים לפני שהומרוס שר את האיליאדה.”