“אוסף הקטעים הזה השאיר אותי בהרגשת קוצר נשימה ותימהון על גבול חוסר ההבנה. הספר מורכב מקטעים באורך ובאיכות משתנה, ומאפשר גישה למוחו של אדם גדול. הרמז היחיד שקיבלתי לגבי מהות כל קטע היה, שאת "הסיפורים" תרגמה אלינוער ברגר ואת "המסות" תרגם אסף גברון. אני לא מצאתי אבחנה אחרת בין שני הסוגים, שאחרי כל אחד שקראתי בדקתי בתוכן העניינים מי תרגם אותו. וואלאס פורס פה פרוסות דקיקות של מציאות, שדקיקותן מאפשרת ל”

“**** נדמה ששמענו, קראנו, ראינו הכול מכל כיוון, ובמיוחד על נושא כה שחוק (קולנועית, לפחות) כמסע בזמן. חלאס, דרכי הפרדוקסים כבושות לעייפה, ואם מדי פעם יוצא עוד סרט שזו התימה שלו, החידוש שבו עשוי להיות בעיקר במימד החזותי, ולרוב, כשזה לא מספיק, גם ברובד הקונספטואלי. בדרך כלל הספר או הסרט הזה יעודדו את המחשבה האינסופית ״מה הייתי עושה אילו״ (לוטו, אלא מה), או ״מה היה קורה אילו״ (היינו הורגים א”

“מסע בזמן זה נושא מעניין. רומנטיקה זה נושא מעניין עוד יותר. השילוב שבין רומנטיקה ומסע בזמן הוא הברקה, המספקת לסופר בעל דמיון עשיר כר עלילתי נרחב. שילוב זה הוא העומד בבסיסו של "אשתו של הנוסע בזמן" מאת אודרי ניפנגר, שהוא סיפור אהבתם הפנטסטי (תרתי-משמע) של הנרי וקלייר, אהבה שהזמן אינו יכול לה. בשל פגם גנטי נדיר, הנרי חווה החל מילדותו מסעות בזמן – הן ולעתיד והן לעבר. לעתים הוא יוזם את המסע בעצמו, ול”

“# אני מחבבת אירים. זו כמובן חיבה תיאורטית שנוצרה דרך ספרים וסרטים, הרבה בזכות הדמיון בין אירים לבינינו. דמיון מוביל פעמים רבות לחיבה (כשהוא לא מוביל לרצון להשמיד את הדומה, כמובן.) האירים חיים במדינה קטנה, יחסית, עם חיכוך ארוך שנים אלים ומדמם בין חלקי האוכלוסייה, הרגשת נחיתות מובנית (שמתורגמת לעתים קרובות לכעס ואלימות) כלפי "האנגלים" שהם לכאורה חלק מהממלכה, דת המשולבת בתוך החיים ללא הפרד, צורך עז”

“אוסף הקטעים הזה השאיר אותי בהרגשת קוצר נשימה ותימהון על גבול חוסר ההבנה. הספר מורכב מקטעים באורך ובאיכות משתנה, ומאפשר גישה למוחו של אדם גדול. הרמז היחיד שקיבלתי לגבי מהות כל קטע היה, שאת "הסיפורים" תרגמה אלינוער ברגר ואת "המסות" תרגם אסף גברון. אני לא מצאתי אבחנה אחרת בין שני הסוגים, שאחרי כל אחד שקראתי בדקתי בתוכן העניינים מי תרגם אותו. וואלאס פורס פה פרוסות דקיקות של מציאות, שדקיקותן מאפשרת ל”

“**** נדמה ששמענו, קראנו, ראינו הכול מכל כיוון, ובמיוחד על נושא כה שחוק (קולנועית, לפחות) כמסע בזמן. חלאס, דרכי הפרדוקסים כבושות לעייפה, ואם מדי פעם יוצא עוד סרט שזו התימה שלו, החידוש שבו עשוי להיות בעיקר במימד החזותי, ולרוב, כשזה לא מספיק, גם ברובד הקונספטואלי. בדרך כלל הספר או הסרט הזה יעודדו את המחשבה האינסופית ״מה הייתי עושה אילו״ (לוטו, אלא מה), או ״מה היה קורה אילו״ (היינו הורגים א”

“מסע בזמן זה נושא מעניין. רומנטיקה זה נושא מעניין עוד יותר. השילוב שבין רומנטיקה ומסע בזמן הוא הברקה, המספקת לסופר בעל דמיון עשיר כר עלילתי נרחב. שילוב זה הוא העומד בבסיסו של "אשתו של הנוסע בזמן" מאת אודרי ניפנגר, שהוא סיפור אהבתם הפנטסטי (תרתי-משמע) של הנרי וקלייר, אהבה שהזמן אינו יכול לה. בשל פגם גנטי נדיר, הנרי חווה החל מילדותו מסעות בזמן – הן ולעתיד והן לעבר. לעתים הוא יוזם את המסע בעצמו, ול”

“# אני מחבבת אירים. זו כמובן חיבה תיאורטית שנוצרה דרך ספרים וסרטים, הרבה בזכות הדמיון בין אירים לבינינו. דמיון מוביל פעמים רבות לחיבה (כשהוא לא מוביל לרצון להשמיד את הדומה, כמובן.) האירים חיים במדינה קטנה, יחסית, עם חיכוך ארוך שנים אלים ומדמם בין חלקי האוכלוסייה, הרגשת נחיתות מובנית (שמתורגמת לעתים קרובות לכעס ואלימות) כלפי "האנגלים" שהם לכאורה חלק מהממלכה, דת המשולבת בתוך החיים ללא הפרד, צורך עז”