“שלושה נערים החיים בכפר באוסטריה פוגשים יום אחד איש זר ומסתורי. הוא מופיע ומצליח לערער את כל הקהילה. בתקופה בה מכשפות וקסמים היו אסורים בהחלט, מצליח הזר להטיל אימה על העיר ולשבש דברים בצורה מאגית ולא ברורה. החיבור שלו אל הנערים הוא חיבור מידי, הם מעריצים אותו ואת יכולותיו וחושבים שמדובר במלאך. הוא עצמו טוען כי הוא מלאך וכוונותיו טובות, אך שמו הוא שטן על שם בן דודו. שטן מצליח לחדור אל תוך השכבות העד”

“מילן קונדרה, מומחה הנפש והטרגדיה, ממשיך להשתמש בדיאלוגים נוגים, פרטים אוטוביוגרפיים ובתמות מהפנטות על מנת להמחיש לקורא את הייאוש האבסורדי שבקיום. המקבץ מכיל שבעה חלקים המביעים את געגועיו של הסופר אל מולדתו החופשית. הוא נכתב בעת גלותו בצרפת, לאחר שהטנקים הסובייטים פלשו לארצו. הסתייגותו של קונדרה מהקומוניזם נשקפת כבר בסצנת הפתיחה (סיפור השליטים והכובע), צדו הראשון של השכחה אליו אנו נחשפים.”

“זהו הספר הראשון שאני קורא מפרי עטו של הסופר הצ'כי המוכשר בוהומיל הראבל. ממה שהבנתי מחבר טוב שלי, שקרא את כל ספריו שתורגמו לעברית, זהו לא מהמשובחים שבספריו ואני השבתי לו שבכל זאת הוא נורא מסקרן אותי והייתי רוצה לקרוא ספרים נוספים שלו. בקליפת האגוז הספר מחולק לפרקים הכוללים את קורותיו של מלצר צ'כי ממוצא גרמני, בחור הזוי יש ללומר, בתקופה שלפני הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה, במהלך תקופת הכיבו”

“ספר מפורסם, נכון? אז חייבים לקרוא. טומאש לא יכול לישון עם אותה אישה אתה קיים יחסי מין זה עתה ולכן היה מסיע אותן לביתה. טרזה נכנסה לחייו פתאום, נרדמה בחיקו, אחזה היטב בזרועו ולא הניחה לו. גם הוא נרדם, הפלא ופלא. המקום הוא פראג, הם מתחתנים והרוסים נכנסים לפראג ב-1968, זמן מבלבל בתחילה, אבל אחרי כמה ימים מבינים את גודל הברוך. די מהר אני גם מבין את גודל הברוך בקריאת הספר, הבנוי מקטעים קצרים, עמוס תו”