“התרבות הסינית היא אחת התרבויות החשובות בעולם ולבטח החשובה והמשפיעה ביותר באסיה. מה שקורה בסין משפיע היום על העולם כולו ולמי שהיה ספק בכך, בא לעולם אותו וירוס מספר 19 והוכיח זאת בדרך לא ממש סימפטית. עם כל הכבוד לסינים אשר הם אחראים לרבות מן ההמצאות החשובות בהיסטוריה, בכל האמור לזכויות אדם בעולם, הם משתרכים אי שם בתחתית הרשימה. סין
היא אחת מהמוציאות להורג הגדולות ביותר בעולם ושם עושים זאת לא רק על פשעים אלימים.

אחד הארועים המכוננים בהיסטוריה הסינית ולבטח בהיסטוריה המודרנית של המדינה, היה המחאה בככר טיאננמן, מחאה שהחלה ביום 15 באפריל 1989 והסתיימה ביום 4 ביוני עם אותו טבח נורא שביצעו השלטונות הסינים. אגב 4 ביוני: אסור בסין להזכיר את התאריך הנורא כדי לא להרגיז את השלטונות. שם הקוד של ה-4 ביוני הוא 35 במאי, ממש כשם ספרו הידוע של אריך קסטנר.

עלילת הספר מתרחשת בשני מישורים: המישור הראשון הוא מונולוג של גיבור הספר, דאי ויי השרוי עתה בתרדמת לאחר שנפגע בראשו בזמן המחאה בכיכר. יותר מעשור שנים הוא מרותק למיטתו כאשר מבחינה רפואית הוא צמח והוא מטופל על ידי אמו. הוא צמח אך הוא שומע, מרגיש ובמחשבתו הוא יכול להגיב.

במישור השני מספר לנו גיבור הספר על הימים שלפני אותה פגיעה והוא מתחיל עם ספורים על עוולות המשטר והפשעים הרבים אשר לו אחראים השלטונות. לדאי ויי יש חשבון ארוך עם המשטר: אביו המנוח סומן לפני שנים כאחד מאוייבי העם ושנים ארוכות ישב בכלא במחנות הכפייה. הסופר מוביל אותנו דרך כל האירועים המובילים למחאה בכיכר טינאננמן, ההכנות למחאה, הויכוחים והדיונים בין הסטודנטים, המחאה עצמה עד לדיכויה ביד ברזל ביום 4 ביוני (או אם תרצו – 35 במאי). לקראת סיום הספר מגיע המחבר למסקנה כי "סין היא בית סוהר אחד גדול".

גם היום, למעלה מ-30 שנה מאז אירועי טיאננמן, סין היא עדין רודנות. אולי גמישה מעט יותר ממה שהיתה פעם, מעצמה כלכלית (ה-2 בתבל אחרי ארה"ב), פתוחה יותר למערב אך עדין רודנות.

מכיוון שהנושא קרוב לליבי, נהניתי מאוד אבל אני חייב להודות שללא כל קושי ניתן היה לקצר את 672 עמודי הספר ב-150 לפחות מבלי שהיה נגרע ממנו דבר. ניתן היה לעשות זאת בעקר בכל האמור לפרוט היתר על ההכנות למחאה, הפרטים הטכניים שלה והדיונים האידיאולוגים. לא הרגשתי שכל אלו תורמים משהו להבנת הנושא או התפתחות העלילה.

זהו ספר חזק ונוקב לא רק בגלל הסיפור האמיתי עצמו אלא גם בשל הצגת הנושא על ידי מישהו המכיר אותו מבפנים.

4 כוכבים בסולם גורן.”