ביקורת ספרותית על המלחמה בסלמנדרות [תרגום חדש] מאת קארל צ'אפק
ספר מעולה

---

"כל אסונו של האדם בכך שנגזר עליו להפוך לאנושות"

אני מקנא, מקנא בסופרים ומשוררים שיכולים להתבונן ולהוציא מילים חדות מתער ומדויקות כל כך, כאלה שמפשיטות את כל הקישוטים ומעמידות את נשוא כתיבתם במערומיו העלובים.
ומסכנה האנושות שנופלת לכוונת חיציו של סופר שכזה.

יש ברומן הזה כל כך הרבה עד שהמחשבות שהוא עורר בי, המילים שרוצות לתאר את הספר וההנאה שהוא מסב, אל תוך הביקורת הזאת, דוחפות ורומסות אחת את השנייה, בהידחקותם אל מחוץ למוח בדרכם אל קצות האצבעות על המקלדת.
הדחיפות והמהומות, של הרעיונות שהוא עורר בי הם כל כך רבות, כל כך עזות עד שלצערי לא אוכל לשתף אתכם בהם מבלי להיחשב כמטורף הפולט בליל של מילים לא מובנות.

ובכל זאת אנסה מספר מילים קצרות, לפשט ולו בשבילי, כדי שאוכל לסדר לי.

"המלחמה בסלמנדרות" של קארל צ'אפק עומד בשורה אחת עם 1984, חוות החיות, גר בארץ נוכריה, מסעות גוליבר, עיר, פרנהייט 451, קץ הילדות, בית מטבחיים 5, ומלכוד 22.
כמו מורות לספרות הכריכה האחורית הורסת את מה שבאמת יש בספר – "... משל לאנושות ערב מלחמת העולם השנייה ..." – למה לקלקל? למה לסגור את המוח? למה לכוון? - הרי יש בו כל כך הרבה יותר, הרבה יותר צחוק, ודמיון, ובדיון, ואמת, והיסטוריה, והיסטריה, ופסיכולוגיה, וטבע, וכלכלה ומה לא בעצם.
ככל שתבוא לספר עם יותר ידע בראש כך יתגלו לך עוד ועוד שכבות ואמירות, וככל שתבוא לספר עם פחות ידע בראש כך תהנה יותר – מלכוד 22 שכזה...

אני לא אספר על מה יש בו כדי לא להיות מורה לספרות שמקלקלת את ההנאה, אבל כן אגיד שאני מקנא – מקנא בבן תמותה כמוני שיכול להתבונן, לנתח, לחזות, לנסח ולכתוב ספר ב-1935 ונשאר על זמני ורלוונטי כמעט 80 שנה אחרי – אפילו הבדיחות (עלינו) מצחיקות כבר 80 שנה ועוד.
מי צריך ללמוד יחב"ל? – צריך פשוט למצוא את הגאונים הללו ולקרוא אותם.

רות בונדי עשתה עבודת תרגום מחודש לעילא ולעילא – תענוג ממש, עם אחרית דבר מאלפת – צירוף המקרים של ה"בונדי" משעשע גם הוא.

אז דווקא לספר שאני יכול לכתוב עליו תילי תילים, החלטתי לקצר ולתת לו לדבר.
אז אם לא ניחשתם עד עתה אני ממליץ עליו מאוד (למרות שברור לי שהוא לא לכל אחד) – ספר מעולה

» ביקורות נוספות של ניר
» ביקורות נוספות על המלחמה בסלמנדרות [תרגום חדש]