ספרות זולא
ביקורת 1 מתוך 2.
שני ספרונים של אמיל זולא קניתי בזמן שחיכיתי שיגררו לי את האוטו. בכל זאת, צריך להעביר ארבע שעות של המתנה. כמה ימים לפני זה הוא כבר נשמע מקרטע עד שבוקר אחד הוא החליט להתפגר במרכז תל אביב. ממש כאילו יד מכוונת מעורבת בזה, נעצרנו כמה עשרות מטרים מחנות ספרים. טוב, לא יד מכוונת ולא נעליים. אין דבר סביר יותר מחנות ספרים במרחק הליכה במרכז תל אביב. לאחר מאה שנים של בדידות ומנת

זולא, בסגנונו הישיר והחסכני, הרי מדובר בנובלה קצרצרה המכילה מספר מועט של דוגמאות, מספר לנו על המתאם בין כסף לאהבה. בעיקר בין כסף לאחד ממאפייני האהבה, הנישואים. מבחינתו, לאהבה נגיעה קטנה לכל העניין.
מדובר במאה ה-19 ועפ"י זולא, ככל שמדובר בנישואים, העסק בספירות העליונות של הממון הוא... עסק לכל דבר. ככל שהצדדים עשירים יותר, נישואים מביאים ליצירת תא ממוני גדול יותר ועשיר יותר, בבחינת טובים השניים מן

לא להאמין אבל לא חשבתי שאי פעם אתן ציון כזה לספר שנכתב ע״י הסופר הגדול אמיל זולא.
עד היום קראתי 2 ספרים מפרי עטו, האחד ״איך מתים״ המעולה והשני ״המשיסה״, ספר מרשים ביותר שהוא לא פחות מיצירת מופת.
ולכן כה גדולה האכזבה, שלא לומר ההפתעה...
הרי לא ייתכן שהחלקים הכי מעניינים בספר הם פרק המבוא ואחרית הדבר של המתרגמת.
זולא לא היה רק סופר, אלא גם פובליציסט שראה את החברה הצרפתית בתקופתו בעיניים של סוצי

פלובר בן החמש עשרה כתב סיפורים. את ניצני כשרונו הבלתי מבוטל הוסיף להשקפת עולם של בן חמש עשרה. והתוצאה? שני סיפורים נלהבים ומלודרמטיים, המנסים לפצח את סוד האהבה (הנכזבת).
בכריכה האחורית של הספרון הזה כתוב "... כשקוראים אותם קשה להאמין שהם נכתבו בידי נער בן חמש עשרה! הסיפורים מעידים על נפש בוגרת ועל כישרון גדול" (סימן הקריאה במקור). ובכן, הייתי הופכת את הסדר. הכישרון אכן מציץ בסיפורים האלה, אך נראה

לפני אי אילו חודשים אבא של עוזי נפטר. הלכנו להלוויה. במקום ההתכנסות בבית העלמין פגשנו חברים ומכרים. נורית אמרה שמוטי לא יכול היה להגיע בגלל העבודה וגם בישרה שנולד לה נכד רביעי. מירי סיפרה שהבן התגרש וששמעה שגם הבת של רפי בהליכי גירושין. קובי ואודי שוחחו בענייני עסקים. טוב, כולנו זכרנו לגשת לעוזי ולאחיו, ללחוץ יד ולומר כמה מילות ניחומים. אחרי שהחלפנו איתם שניים-שלושה משפטים התרחקנו וחזרנו לשיחות הח

אהבתי מאד את ספרו של זולה "איך מתים" (וגם כתבתי עליו סקירה שמאד חביבה עלי). כשגיליתי לא מזמן שגם "איך מתחתנים" תורגם, אצתי רצתי לספריה לחטוף את הספרון הקטנטן הזה ולקוראו.

בדומה ל"איך מתים" גם ב"איך מתחתנים" עוסק זולה במרכזיותו של הכסף בחיי האדם ובקביעת גורלו. זוהי נגזרת מהשקפתו הנטורליסטית שתורשה וסביבה הם הגורמים המכתיבים את חיי האדם.
הנובלה הקצרה הזו – 62 עמ' ברווח כפול בפורמט הקטנטן של

ספרות זולא
ביקורת 2 מתוך 2
*הביקורת הזאת נכתבה תחת עיניה הפקוחות של אישתי וההערות בסוגריים נועדו כדי למנוע אי נעימויות...
"איזו שיטה מוזרה, לחלק את האנושות לשני מחנות, את הגברים מצד אחד, ואת הנשים מן הצד האחר; ואחר כך, לאחר שחימשו את שני המחנות זה נגד זה, לאחד אותם ולומר להם: "חיו בשלום!" (מאמי, את זה זולא כתב, לא אני, את יכולה לקרוא בעצמך בעמ' 15).
אני לא יודע כמה המשפט הזה רלוונטי היום בעול

#
הזקן מבטיניול אינו חביב ואינו בלתי-חביב. הוא גווייה. אם כבר הוא היה עקשן, כשהיה חי, וזה כל מה שהיה לאנשים שהכירו אותו להגיד עליו. שם הספר נפל קורבן לחוסר היכולת לתרגם הלכי-נפש משפה לשפה, במקרה הזה מצרפתית לעברית. השם המקורי הוא "Le petit vieux des Batignolles" ובצרפתית לא היו חולמים לחפש בו חביבות, דווקא... למען הסר ספק – התרגום באופן כללי זורם היטב.

אמיל גבוריו נחשב לאחד מאבות ספרות המתח ה

~מסעו של עצלן דרום אמריקני לעבר העמוד הבא בספר שהוא קורא (משל)~

היה היה עצלן חמוד למראה, החי על עץ ביער גשם כלשהו בדרום אמריקה. כל יום היה פותח את הבוקר בתנומה. בצהריים היה נם גם כן. ואיך אפשר שלא לקנח בערב גם כן באיזו תנומונת קטנה, ככה רגע אחד לפני התנומה הגדולה של הלילה?
יום אחד הגיע לידיו הספר הזה של בלזק. הסתקרן העצלן, ובין תנומה לתנומה, קרא בו בספר. קרא עמוד ראשון, נם. קרא עמוד שני, נם. ק