מבחינת הבגרות בספרות בבית הספר אני כבר לא זוכר הרבה.
הרושם העיקרי שנותר בי הוא ההתעסקות מיותרת בכל מני דברים קטנוניים
כמו מוטיבים, סימבולים ושאר ירקות שנועדו לעיני אנשי האקדמיה בלבד.
עגנון ושות' היו אהובים במיוחד על המורים.
קצת חבל שהם שכחו שחלק מהתלמידים לא התקדמו הרבה מעבר לצ'יפופו.
או אולי הם צדקו? הרי איזו גדולה יש בספרות יותר מכל מני רמזים דקים מן הדקים ליודעי חן?
האם יש משהו בספרים שיכול לדבר אל כל אחד, ועדיין לרומם אותו לגבהים חדשים של הרוח האנושית?
אז זהו שכן. את התשובה אני מצאתי, ובתקווה גם אתם, ב'אנדיורנס':
השראה
אנדיורנס הוא סיפור על המסע של המשלחת הבריטית שהחליטה לחצות את כל יבשת אנטרטיקה, ברגל.
למה? כי הם יכולים.
מסע מפואר, כשלון עוד יותר מפואר.
לרוע המזל, הספינה נתקעת בדרכה באמצע הים הקפוא בין קרחונים עצומים, ונמחצת.
התקופה היא תחילת מלחמת העולם הראשונה. אין לספינה אמצעי קשר, ושאר העולם עסוק במלחמה.
עכשיו, עשרים ושמונה אנשי צוות תקועים בלב ים אכזרי קפוא, לבד.
כאן החל המסע האמיתי. אנשי המשלחת, בהנהגתו של ראש המשלחת ארנסט שקלטון, הלכו ועשו את
הבלתי אפשרי.
המשימה: לחזור הביתה.
זה סיפור אמיתי, ממנו גיליתי מחדש כי מנהיגות, גבורה, אחווה הן לא סתם מילים גדולות, אלא יכולות אנושיות
בסיסיות שמאפשרות לשרוד גם בתנאים הקיצוניים ביותר.
אז עם כל הכבוד לעגנון, מי שבאמת יכול לגרום לתלמידי ישראל לראות איזה יופי טמון בספרות הוא דווקא
אותו ז'אנר מוזנח של ההרפתקאות והמסעות הגדולים.
הערות קטנוניות בסוף למי שמעוניין:
מי שתרגם את הספר לעברית כלל לא העלה בדעתו שקיימים יצורים מוזרים כאלה, לא אנגלו סאקסיים,
שאין להם שמץ של מושג איך להסתדר עם מעלות פרנהייט.
בנוסף, אין שום הסברים גבי למונחים מקצועיים של יורדי ים, או יצורים אנטרקטיים למניהם(הידרורגה מה?!).
חוצמזה תרגום מעולה. הסגנון הבריטי המעט יבש הוא באשמת המחבר המקורי.
(עריכה) עכשיו מסתבר שצוות מדעי אשכרה מצא את שרידי ספינת אנדיורנס המקורית!
והיא במצב מצוין גם, לא סתם נקראת אנדיורנס (בעלת סיבולת/מחזיקה מעמד):
https://news.walla.co.il/item/3493621
![אנדיורנס [מהדורת 2013]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/967085.jpg)

















