ביקורת ספרותית על סיפורו של השגריר מורגנטאו - דין וחשבון אישי על רצח העם הארמני מאת הנרי מורגנטאו
ספר מעולה

---

שואה. מילה טעונה במיוחד. משהו שהוא יותר מ"סתם" רצח עם, משהו שהוא מעבר לנתפס.
והטייטל הזה הוקדש לשני עמים בלבד: אנחנו, והארמנים.
בלי הספר זה, אלה היו רק אנחנו.
קצת על התוכן: הספר עוסק בתקופת שהותו של הנרי מורגנטאו באינטנבול בתור שגריר ארצות הברית. התקופה: קצת אחרי השתלטות "הטורקים הצעירים" על האימפריה העותמנית, משם בצעדים קלילים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, ולסיום עגום של אותו רצח-עם מתוכנן ואיום.
השגריר מורגנטאו הוא מהדמויות הגדולות של פעם. מייצג מצד אחד את האינטרסים של המדינה שלו, אבל לא מהסס לפעול גם על דעת עצמו למען אחרים, בין אם חברים משגרירויות אחרות או מיעוטים נרדפים בטורקיה עצמה. יהודי ממוצא גרמני, בתקופה שקבוצה זו שלטה ביד רמה ביהדות ארצות הברית. אלה לא היססו להתערב גם בעניינים בינלאומיים, כמו הבנקאי שיף שתמך פיננסית ביפן במחלמתה נגד רוסיה הצארית האנטישמית, והקימו ארגונים גדולים וחזקים כמו הג'וינט, שעד היום נשאר ארגון הסיוע היהודי הגדול בעולם. היום הכסף נשאר אבל הרוח כבר איננה. חבל על דאבדין.
הרקע של השגריר הסביר לי גם נקודה שהפתיעה אותי בספר (אזהרת ספוילר):
מורגנטאו לא רק מספר על הטורקים הצעירים והמזימות שלהם, אלא מתמקד באופן משונה בשגריר הגרמני וכיצד הוא וצוותו מנסים לכפות את מהלך העניינים באיסטנבול. זהו חוט שני שעובר בסיפור, וכמדומני נועד להטיל לפחות חלק מהאשמה של הטבח על גרמניה, שאימנה את התורכים בשיטותיה הטווטוניות המדויקות לטיפול בעמים סוררים. הייתי אומר שהתמקדות זאת אובססיבית מצדו של הסופר ואולי נובעת ממקורותיו היקיים, אלמלא ידעתי מה התרחש רבע מאה לאחר מכן. (סוף ספוילר)
מלבד זאת, הספר מכיל עוד שלל פנינים של תובנות מקוריות על התקופה, ואיך התנקשות אחת הובילה למלחמה כלל-עולמית.
ועוד משהו מפתיע - הספר כתוב טוב. לא סתם טוב, הוא זורם והרבה פעמים מאוד משעשע. ברוב חוכמתו בחר הכותב לייצג כל עם באמצעות דמות מרכזית אחת עם תכונות אופי בולטות, המייצגת אותה באותה סצנה. ככה הבינלאומי מתערבב באופן טבעי עם האישי, וקל לעקוב אחרי המאורעות. בנוסף, תמיד מעניין איך הדמויות מנסות להשפיע ולתמרן אחת את השניה כדי להשיג את מבוקשן, בין אם ממניעים אצילים בין אם מאכזריות איומה.
אין פה ניסיון להיות אובייקטיבי, זה לא ספר מחקר ויש חלוקה ברורה לצד טוב וצד רע, אבל גם הדמויות הרעות מתוארות בצורה הוגנת וההתנהגות שלהן כנובעת מהאופי האישי והאקלים התרבותי.
יש אף הטוענים שלא מורגנטאו עצמו כתב את הספר, אלא נעזר בסופר צללים. עבורי זה היינו הך, כל אחד והמומחיות שלו.
בקיצור, למי שמעוניין לקרוא ספר על תקופה מעניינת וחשובה, שפחות מדברים עליה בגלל חלק ב', מדובר במסמך מאלף.
* אגב, ארגון הג'וינט קם בזכותו של מורגנטאו. הוא כתב מכתב מאיסטנבול לחבריו היקים, בו ביקש סיוע כספי דחוף עבור יהודי היישוב הישן. אלה סבלו מחרפת רעב עקב איבוד כספי החלוקה, שהפסיקו לזרום מאז פרוץ המלחמה בין האימפריה העותמנית לאירופה.
* על ההקדמה לספר אין הערות. דילגתי כהרגלי בקודש.

» ביקורות נוספות של פילנפיל
» ביקורות נוספות על סיפורו של השגריר מורגנטאו - דין וחשבון אישי על רצח העם הארמני