ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 7 באפריל, 2019
ע"י כרמל
ע"י כרמל
חיפשתי ספר הרפתקאות, רציתי להרגיש כמו ילדה שלומדת על מקומות רחוקים ואנשים אמיצים שעשו דברים בלתי יאמנים שאף אחד עוד לא העז לעשות לפניהם. חיפשתי, ומצאתי. הסיפור הוא על משלחת בריטית ששלח הכתר האנגלי למטרות מחקר באזור מסוים באנטארטיקה. במשלחת 28 אנשים אותם מנהיג סר ארנסט שקלטון,על גבי "endurance" (אנדיורנס), ספינת עץ אימתנית. הספינה יצאה לדרך בשנת 1914 מתחנת ציידי הלוויינים באיי ג'ורג'יה הדרומית ולאחר שעברו כחצי מהדרך, נתקעה הספינה בין קרחונים ולא עלה בידי הצוות להתקדם עוד. כמה חודשים עוד נותרו על גבי האינדיורנס, מחכים שיפתח נתיב ימי דרכו יוכלו להמשיך במסעם, עד שהיה ברור כי הקרח עומד למחוץ את הספינה וכי עליהם להימלט ואכן, זמן מה לאחר שנטשו את הספינה וחיו על מצופי הקרח במקום השומם בעולם, נמחצה ספינתם, ושבועיים לאחר מכן שקעה למצולות. כך, חברי המשלחת נאלצו לשרוד בעולם קפוא לבן ושומם, ולנסות, איכשהו, להגיע לסיביליזציה ולהינצל.
הספר נכתב לאחר ראיונות עם חברי המשלחת ובני משפחותיהם וכן מחקירה ותיעוד של יומניהם, כך שהספר נאמן יחסית למציאות.
הסיפור עצמו מדהים ולא יאומן, סיפור, מצד אחד, על תושייה, אומץ, חברות ואיך נפש האדם יכולה למצוא בעצמה כוחות גם כשנדמה שכל הסיכויים כנגדך, וכל העולם ואיתני הטבע מערימים עליך קשיים. מצד שני, סיפור על מנהיג מיוחד, שאין רבים כמוהו, שבראש סדר העדיפויות שלו נמצאת הישרדותם של חבריו ופקודיו. פעם אחר פעם בסיפור הזה הוא מוכיח שבלעדיו ככל הנראה כל המשלחת הייתה נספית, שכן הוא, בחוכמתו ואומץ לבו, היה כמעט האחראי היחיד לכך שכל חברי המשלחת שרדו כדי לספר את סיפורם.
החיסרון היחיד של הספר, הוא ההתעסקות הבלתי פוסקת של המחבר בפרטים טכניים שלא מעניינים, מצאתי את עצמי מדלגת על פני פסקאות ואף עמודים שלמים של תיאורי זוויות, מרחקים או עומקים, שלא הוסיפו דבר לסיפור. מצד שני, היה כל כך מעניין להיחשף למה שעברו הבריטים האלה בסוף העולם, עד שעכשיו אני מוצאת את עצמי מחפשת את סרטי הדוקו בעניין זה, וגיליתי שאפילו יש סרט מתחילת שנות האלפיים שמחייה את המסע, וזה אומר הכל.
כיף להיסחף בסיפור על גילוי ארצות, על אדמה וקרח שמעולם לא דרכה עליהם רגל אנושית. יש בכך משהו כל כך מרגש, משהו שלמעשה עבר מן העולם, ולא נותר לנו אלא לקרוא אודות אותם אנשים שהעזו, בתנאים מינמיליים ביותר, לסכן את חייהם ולנדוד לאותם המקומות, בתקווה, קלושה, לשרוד.
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
אהבתי את הסקירה.
|
|
כרמל
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
האמת שהסוף הטוב זה מה שהחזיק אותי ולא בא לי לקרוא על טרגדיות ולהיכנס לדיכאון חחח, כמו שאמרתי, רציתי סיפור הרפתקאות כמו שהיינו ילדים
|
|
cujo
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
אם את קוראת באנגלית
נסי את the Terror של דן סימונס על המשלחת של פרנקלין . הסט אותו סט הסוף פחות טוב.
|
14 הקוראים שאהבו את הביקורת